ב-19-22 ביוני התקיים בטרוויזו שבאיטליה הכנס השנתי של השלוחה האירופית של הארגון הבין-לאומי ללימודי מודיעין (International Association For Intelligence Education - European Chapter). האגודה שמה למטרה לקדם את לימודי המודיעין, ומורכבת מאנשי קהילות הביטחון והמודיעין, לצד אנשי אקדמיה העוסקים בתחום המודיעין.
בכנס נכחו חברים באגודה מהשלוחה האירופית, כמו גם מהשלוחות האמריקנית והאוסטרלית, לצד משתתפים חיצוניים. מישראל נרשמה נוכחות מכובדת, ומן המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין נכחו ראש המכון, תא"ל מיל' יוסי קופרווסר (שגם השתתף באחד הפאנלים והציג את נושא השילוביות בקהילת המודיעין הישראלית), אמיר פליישמן, המשמש גם כחבר בוועד המנהל של EC-IAFIE, והח"מ.

הכנס השנתי התקיים תחת הכותרת של התמודדות עם אתגרי מודיעין סבוכים (Wicked Intelligence Challenges), ותכניו עסקו בסוגיות תאורטיות ומתודולוגיות ובשיטות למידה בתחומי המודיעין. חלקיו המקצועיים של הכנס כללו סדנאות מקצועיות, פאנלים, הצגת תוצרי-ביניים של קבוצות עבודה שהקימה האגודה במהלך השנה החולפת, נאומים של אורחי כבוד (ראש מרכז המודיעין של האיחוד האירופי, אחראית קשרי החוץ ב-DIA), והצגת עבודות של סטודנטיות ב-Ecole Universitaire Internationale, המוסד שארגן ואירח את הכנס.
הכנס סיפק חשיפה רחבה למצב ההוראה והמחקר של לימודי המודיעין במערב - סוגיות עניין, אתגרים, מוסדות לימוד ואנשי אקדמיה. להלן סיכום נקודות מעניינות מתוך התכנים המקצועיים של הכנס.

הרצאה של מייג'ור ג'נרל מישל מק'גינס (Michelle McGuinness) מה-DIA

מק'גינס משמשת כסגנית של ראש ה-DIA לענייני קש"ח (Deputy Director for Commonwealth Integration). מעניין לציין כי היא משרתת במודיעין האוסטרלי, והושאלה לתפקידה הנוכחי בסוכנות המודיעין הצבאי האמריקני, באופן הממחיש את אינטימיות הקשרים בתוך מסגרת ה-Five eyes.

מק'גינס הוזמנה כאורחת כבוד ביום הראשון של הכנס, ונאמה בנושא המודיעין בעידן של שיבוש. לדבריה, שני המעצבים הגדולים של התקופה, מבחינת המודיעין, הינם חזרת ה-Great power competition בין המעצמות, לצד השינויים הטכנולוגיים. 'שיבושים' משמעותיים נוספים עבור ארגוני המודיעין כוללים את משבר האקלים, היבטי בריאות ציבור, ממד הסייבר, עלייתם של משטרים לא דמוקרטיים, ועוד.

מדובר באתגרים חוצי-מדינות וחוצי-מגזרים (ממסד ביטחוני – תעשיה פרטית - אקדמיה), ולפיכך המסקנה המתבקשת הינה כי אין מדינה ואין מגזר שיכולים להתמודד עם אתגרים אלו לבדם. בהתאם לכך, האסטרטגיה האמריקנית הינה שימוש בשותפויות (Partnerships and collaborations) כמכפילי כוח. השותפויות מעניקות לארצות הברית ובעלות בריתה יתרון א-סימטרי על פני היריבים, לא רק בשל אגבור המאמצים, אלא בשל מינוף השונות של השותפים. השותפות הינה אסטרטגית ומתמשכת, ולא תעבוד אם נפנה אליה רק ברגעי משבר.
האתגרים החדשים הם לאתר ולרתום שותפים חדשים וסוגי שותפויות חדשות, וה-DIA עוסק בכך כל העת. כך, במסגרת המעורבות במלחמה באוקראינה, ה-DIA הרחיב את היקף חילופי המידע עם השותפים המודיעיניים הזרים, פעל להכניס לשימוש טכנולוגיה ושיטות לשיתוף מידע מהיר ורחב עמם, וכן פיתח את היכולת לשתף מידע בזמן אמת עם הציבור הרחב.מק'גינס ציינה בהקשר זה כי נדרשים סטנדרטים בינ"ל לדאטה, כדי לאפשר את שיתופי המידע הללו באופן מוצלח יותר.
החלק השני של דבריה נגע לסוגיות הדאטה והטכנולוגיה והצורך של ארגוני המודיעין להשתנות כדי להתאים עצמם לעידן דיגיטלי ומוכוון דאטה (Data centric). ארגוני המודיעין צריכים לוחמי דאטה (Data warriors), חייבים לפתח את יכולות מיצוי הביג-דאטה באמצעות כלי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ונדרשים לפתח את ממשקי האדם-מכונה (לדבריה, מחקר עדכני מלמד כי ממשקי אדם-מכונה איכותיים מביאים לתוצאות טובות אף מאלו של מחשבי-על).
מק'גינס הבהירה כי אל מול פני האתגר הזה, שינוי אבולוציוני אינו מספק ונדרש שינוי מקיף כדי להפוך את ארגוני המודיעין מותאמים לעתיד (Future fit). על ארגוני המודיעין להיות סוכני שינוי ולא מכחישי שינוי, לשאול את השאלות הנכונות, להשקיע בהדרכות ובהכשרות רלוונטיות, ולגייס את האנשים הנכונים – אתגר קשה במאפייני שוק העבודה של היום.
מק'גינס סיימה את דבריה בהצהרה כי "אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהעולם לעולם לא ישתנה יותר בקצב האיטי של היום".

הרצאה של Josè Casimiro Morgado, ראש מרכז המודיעין של האיחוד האירופי
מורגדו עומד בראש ה-European Union Intelligence and Situation Centre. המרכז נוסד ב-2002 כדי לספק שירותי מודיעין והתרעה אסטרטגית עבור האיחוד האירופי. המרכז מורכב מאנליסטים המגיעים מקרב ארגוני המודיעין והביטחון של המדינות החברות באיחוד, והוא אינו מחזיק ביכולות איסוף עצמאיות, אלא מתבסס על מודיעין שמעבירים לו ארגוני המודיעין של האיחוד. המרכז עוסק רק במודיעין אסטרטגי – התרעות אסטרטגיות, סקירות מידע והערכות. המרכז משתדל לגבש את הערכותיו בקונצנזוס בין החברות, ולטענת מורגדו, אינו נכנס לפוליטיקה ואינו עוסק בגיבוש מדיניות. מורגדו ציין כי המרכז נע לעבר חיזוק יכולותיו העצמאיות בתחום האוסינט, הן בשל הבנת החשיבות הגוברת של המידע הגלוי, והן בשל ההבנה כי הדפוסים המוגבלים של קבלת המידע המודיעיני מהמדינות החברות באיחוד אינם צפויים להשתנות בעתיד הנראה לעין.

מושב בנושא לימודי המודיעין באירופה
פרופסור אירנה צ'ירו (Irena Chiru), יו"רית IAFIE-EC, טענה כי בעוד שיש עיסוק רב בהוראת המודיעין באירופה, קיים פער במחקר אקדמי של התחום, שצריך לפעול באופן שיטתי כדי לסגור אותו. לדבריה, למרות שהמחקר חשוב לטיפוח חדשנות ויכולות וערכים של חשיבה אקדמית איכותית, הוא יקר מבחינת כסף, זמן וכוח אדם.
העיסוק במחקר אקדמי של המודיעין צריך להתמודד עם השאלה מה המותר שלו על פני מחקר יישומי שנעשה בארגוני המודיעין, ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. לדבריה, המחקר היישומי של ארגוני המודיעין מתבסס על ניסיון מעשי ומידע פנימי, אך מועד להטיות ארגוניות; מחקר אקדמי חיצוני מספק הערכה אובייקטיבית יותר ומתבסס על מידע פתוח. המחקר המודיעיני גם מתמודד עם המתח בין הרצון במחקר רב-תחומי ככל הניתן, לבין החשש מחשיפת מידע.
לדבריה, כיום קיימת רתיעה הדדית בין הפרקטיקנים והאקדמאים בתחום המודיעין, כל צד מסיבותיו שלו (לדומה, פרקטיקנים שרואים את העיסוק האקדמי כלא יישומי ולא רלוונטי). כדי לחזק את לימודי המודיעין לרבות בתחום המחקר, צריך להשתמש בתרחישים ריאליסטיים ולתקף אותם באמצעות מומחים; לשלב סטודנטים בתוכניות מחקר שיטמיעו אצלם את החשיבה המחקרית האקדמית; לשנות את שיטות הלמידה בהתאמה לצרכים ולמאפיינים של הדור הצעיר שנכנס בין כותלי האקדמיה; ולהטמיע טכנולוגיות למידה חדשות ושיטות של למידה פעילה.
ד"ר יוסף קוזלובסקי (Kozlowski), ששירת בעברו במודיעין הפולני, הציג מכון מחקר חדש שהקימו תחת ה-War studies university בפולין, במטרה לקדם את לימודי המודיעין במדינה. לדבריו, הצורך עולה בהתאמה לאיום הגדל על הדמוקרטיות (וקונקרטית, מצד רוסיה כאיום ייחוס מרכזי של חתרנות, דיסאינפורמציה, סייבר, וכו'). לימודי המודיעין יפותחו כתחום עצמאי תחת דיסציפלינת מדעי המדינה, ויתמקדו בתחום המחקר (Analysis). מוקדי הענין: פיתוח תאוריות ומתודולוגיות של מודיעין, הטיות מחקר, הערכה מודיעינית. לדבריו, מטרתם באמצעות העשייה של המכון הינה לשפר את המודיעין כתהליכים של בניית ידע עבור מקבלי ההחלטות, מבלי להתחשב בוויכוח הדיכוטומי על המודיעין כאומנות או כמלאכה.
החוקרות Karen Lund Peterson ו-Kira Ronn, המובילות יחדיו תוכנית MA ללימודי ביטחון ומודיעין באוניברסיטת Stavanger (UiS)בנורווגיה, סקרו את מצב לימודי המודיעין במדינות הסקנדינביות. המחקר שלהן התבסס על ניתוח השוואתי וביקורתי של 11 תוכניות לימודי מודיעין בסקנדינביה, בדגש על שבדיה ונורווגיה (תחת הכותרת "לאיזה עתיד מכינים את קהילת המודיעין הסקנדיניביות?").
לדבריהן, שני גורמים מרכזיים מניעים כיום שינוי במודיעין: מורכבות ודינאמיות של סביבת האיומים, לצד הכללה (Inclusion) של הסביבה האזרחית אל תוך סביבת הפעולה של המודיעין. ההכללה של הסביבה האזרחית נובעת גם בשל האיומים הגוברים בתוכה (רדיקליזציה, סייבר, ועוד), וגם כיוון שהסביבה האזרחית היא חלק מהפתרון וארגוני המודיעין נדרשים לשותפויות גוברות עימה.
עם זאת, ניתוח תוכניות הלימודים מעלה מספר תובנות על מצב הלימודים, שלוקה בשמרנות מול השינויים בתמונת המציאות:
א.     המשכיות של מעגל המודיעין הקלאסי.
ב.     התייחסות גנרית וא-היסטורית למודיעין כתהליך.
ג.     דבקות ב-SAT's (Structured Analytical Techniques), המייצגת חשיבה רציונלית שמרנית שמאמינה ביכולת להבין את העתיד ולשלוט בו, כל עוד מצמצמים את הטיות החשיבה.
ד.      למידה מהניסיון האנגלו-אמריקני – ניתוח כישלונות אמריקניים, ניתוח גאו-פוליטי בפרספקטיבה של המלחמה הקרה (שחקנים מדינתיים), התבססות על טקסטים אמריקניים ובריטיים. כל זאת, למרות הניסיון הסקנדינבי והאירופי הייחודי.
SmyrgalaDominik מפולין, הסביר את הצורך לחזק את הגישה ההיסטורית ללימודי המודיעין. לדבריו, לימודי המודיעין נלמדים כיום בעיקר מתוך הגישה של מדע המדינה והיחסים הבין-לאומיים, כמו גם למידת שיטות מתוך העולם של מודיעין ואסטרטגיה עסקיים (SWOT, STEPLוכיוצ"ב). לדבריו, הלמידה מההיסטוריה מספקת כמה יתרונות: אין בעיה של ביטחון מידע, יש יכולת ללמוד ממקרי בוחן, יש מקורות רחבים וייחודיים דוגמת ארכיונים, ספרי זכרונות, ראיונות, ועוד. מנגד, הצנזורה במספר מדינות מונעת גישה לחומרים חשובים, והיסטוריונים של המודיעין עשויים לעיתים להיות חשופים לתביעות.
בשורה התחתונה, ככל שמושב חשוב זה שיקף תמונה מייצגת של לימודי המודיעין באקדמיה האירופית, משתקפת ממנו תמונה שמרנית למדי, של מסגרות תפיסתיות ותכנים המוכרים גם לאנשי המודיעין בישראל. בעיקרם – לימודים מתוך דיסציפלינות של מדעי הרוח והחברה (במיקוד למדע המדינה והיסטוריה), ותוך התבססות על המסגרות האנגלופיליות (דוגמת ה-SAT's של ה-CIA).

מפגש בין אנשי אקדמיה ואנשי מודיעין תחת מסגרת אקדמית
Markus Lahtinenמאוניברסיטת Lund בשוודיה, תיאר לקחים מפרויקט שהתנהל בין השנים 2018-2020, אשר הפגיש תחת קורת הגג של האוניברסיטה בין משרתים פעילים בארגוני המודיעין השוודיים (לרבות מקרב כוחות ביטחון פנים), לבין אנשי אקדמיה שעוסקים בתחום המודיעין. הפרויקט כלל סדרה של מפגשים משותפים לרבי-שיח בנושאים שונים.
מבין הלקחים המרכזיים שעלו מהפרויקט: הצורך בפלטפורמה נייטראלית ולא רשמית לקיום השיח; להפתעת הצד האקדמי, הצורך בסודיות וחשאיות של המפגשים והשיח לא היה גבוה מצד מרבית אנשי המודיעין ולא היווה חסם; באופן קל מהצפוי, השיח העלה נקודות רבות של מפגש אינטרסים בתחומי הלמידה על המודיעין.
מבין האתגרים המרכזיים בפרויקט: לא כל הארגונים שלחו נציגים בכירים מספיק ובעלי ראייה מערכתית מספקת; הבדלי תרבות בין הארגונים השונים לבין עצמם ובינם לבין אנשי האקדמיה (הארגונים בעלי האופי החשאי יותר היו בעלי קשיי ההתחברות הגדולים יותר לפרויקט); הצד האקדמי התקשה לתרגם תובנות שעלו במסגרת השיח לכדי תפוקות פרקטיות.

חיזוק החינוך למחקר מודיעיני, ד"ר Michelle Black
בלאק מנהלת את תחום ההדרכות וההכשרות ב-NCITE (National Counterterrorism Innovation, Technology and Education Center), מחלקה במרכז המצוינות של המשרד לביטחון המולדת בארצות הברית. היא הציגה מחקר שביצעה על סמך 17 ראיונות עם אנליסטים ועל סקירת ספרות, כדי להסיק מהן יכולות הליבה הדרושות לאנליסטים מודיעיניים, וכיצד האקדמיה יכולה לסייע בפיתוח היכולות הללו.
המחקר מיפה שורה של יכולות, בתחומים דוגמת תקשורת, כתיבה, ניהול, טכנולוגיה, חשיבה ביקורתית ועוד. המחקר שלה נמצא עכשיו בשלב של השוואת הממצאים לספרות התורתית של ארגוני המודיעין מצד אחד, ולסילבוסים האקדמיים בתחומי המודיעין מצד שני (המחקר בוחן את הסילבוסים ב-405 מרכזים אקדמיים), כדי לראות אלו שינויים נכון לבצע על מנת להתאים את מסגרות ההכשרה של ארגוני המודיעין ואת מסגרות ההוראה האקדמיות לצורכי הזמן.

הצגת קבוצת העבודה בנושא יכולות ליבה (Core competencies) של אנליסט מודיעין
פרופסור ג'יימס רמזי (Ramsay) הציג בעיקר דילמות שמעסיקות את קבוצת העבודה בראשותו, שפועלת לגבש תפיסה של יכולות הליבה הנדרשות מאנליסט המודיעין. לדבריו, הדילמה האחת נוגעת בשאלה האם מודיעין הוא מקצוע או פרקטיקה – שאלה זו חשובה שכן מהתשובות השונות נגזרות משמעויות שונות בנוגע להכשרות והסמכות של אנליסט המודיעין, כמו למשל האם נכון ואפשרי ליצור סטנדרט מחייב של הסמכה לתפקיד. הדילמה השניה נוגעת לשאלה האם אנליסט מודיעין צריך להחזיק בכל סט היכולות הרלוונטיות, או שמא נדרשות התמחויות, והשלם המודיעיני צריך להיווצר רק על ידי קבוצות וצוותים של אנליסטים.

השאלת מתודולוגיית עבודה בין דיסציפלינות, בהוראת לימודי המודיעין

במושב שעסק בסיכול ריגול (CI - Counter Intelligence) הציג ד"ר אדוורד מיאני (Mienie) מסקנות מחקר שביצע, ובו הציע להטמיע פרקטיקות של סיכול ריגול בלימודי הסייבר, כדי להתמודד עם בעיית הגורם האנושי, ששבה ועולה במחקרים בתור אחת הבעיות האקוטיות והסיבות המרכזיות לפרצות אבטחה. ד"ר מיאני סקר את הסיבות הנפשיות והאחרות שמאפשרות לאנשי יומינט "לדרדר" אובייקטים ולהפוך אותם לסוכנים מופעלים, ועל בסיס המחקר שלו, טען כי תוקפים בסייבר העובדים בשיטות של פישינג והנדסה חברתית משתמשים באותן שיטות פעולה.

מחקר על מידת הפתיחות של ארגוני המודיעין בראי אתרי האינטרנט שלהם
Andy Macpherson מארצות הברית, פירט על מחקר שהוא מוביל בשאלה האם ארגוני המודיעין הופכים פתוחים יותר כלפי הציבור, כאשר השערת המחקר הייתה שזהו אכן התהליך המתרחש כיום, והוא מתרחש בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות. נושא נוסף שביקשו ללמוד במחקר הוא האם סוג המשטר משפיע על מידת ההיפתחות של ארגוני המודיעין. המושג פתיחות מתייחס במחקר לא רק לשקיפות, אלא לשיתוף מידע לשם יצירת אמון. המחקר נועד לענות על שאלות אלו באופן כמותני ומדיד, ובפועל, נשיטה שנבחרה כוללת בניה של מאגר מידע גלובאלי, הממפה את כל ארגוני המודיעין ברחבי העולם, עם קישור לאתרים הדיגיטליים הפתוחים שלהם.
לפי המחקר, ברחבי העולם יש 590 ארגוני מודיעין, 61% מהם מחזיקים אתרים דיגיטליים פתוחים. במשטרים דמוקרטיים אחוז הארגונים שמחזיקים אתרים דיגיטליים גדול בהרבה מהמצב במדינות עם משטרים לא דמוקרטיים.

הצגת קבוצת העבודה בנושא הסכנה לדמוקרטיה (Democracy at risk)
רנדי פרסון (Pherson), לשעבר איש ה-CIA ומחבר בולט של שורת ספרים על מחקר מודיעיני, הציג את תוצרי הביניים של קבוצת העבודה בראשה עמד, אשר פעלה לאורך השנה מטעם IAFIE לבחינה של הנושא שבנדון.
הצוות גיבש רשימה של מספר גורמים מרכזיים המובילים להיחלשות הדמוקרטיה בימינו: קצב דרמטי של שינויים (גלובליזציה ודה-גלובליזציה, טכנולוגיה, דמוגרפיה, אקלים); חשש לביטחון האישי שמוביל לרצון ב"דמות חזקה" שתפתור את הבעיות (התערערות הביטחון הכלכלי, היעלמות משרות מסורתיות משוק העבודה, אסונות אקלימיים, ועוד); דיסאינפורמציה שמוזנת בעיקר על ידי הרשתות החברתיות; פרגמנטציה ושבטיות (שבאה לידי ביטוי בין היתר בעלייתן של מפלגות קיצוניות); חולשת ההנהגות הפרו-דמוקרטיות והליברליות.
גורמים אלו מובילים לכעס ציבורי על האליטות, חוסר אמון בהנהגות פוליטיות וחיפוש אחר פתרונות פשטניים, עליית כוחם והשפעתם של ה"סופר-עשירים", ועוד שלל מאפיינים ששוחקים את רמת הדמוקרטיה של מדינות.
פרסון ציין מספר אינדיקטורים שכדאי לעקוב אחריהם, כדי להמשיך וללמוד על מצב הדמוקרטיה במדינות העולם: שחיתות (בעיקר שחיקה של הנורמות המסורתיות בנושא); גיוון וניצולו כ"קרדום לחפור בו"; מצב התקשורת - מימונה בידי פוליטיקאים ובעלי אינטרס שמובילים קו עיתונאי מגמתי וקיצוני, צריכת תקשורת ורשתות חברתיות ב"סילואים" וחללי תהודה שמונעת מהציבור חשיפה למגוון דעות; תפיסת האיום הפנימי של הקבוצות השונות בציבור (כל קבוצה רואה את הקבוצה האחרת כאיום קיומי עליה); רמת התפקוד הירודה של המנהיגים בעולם הדמוקרטי.

מושב בנושא רוסיה
המושב הציג שורה של אקדמאים אמריקניים (ממוצא רוסי) המתמחים ברוסיה, ואשר נגעו בהיבטים היסטוריים ועדכניים של מאמצי חתרנות ודיסאינפורמציה שהפעילה רוסיה נגד המערב (Yuri Maltsev, Sergei Zhuk, Victoria Malko, Andrei Znamenski ו- Olga Bertelsen).
כך, הוצגו עיקריו של מחקר היסטוריוני על המאמצים האינטנסיביים שה-KGB ולאחריו ה-FSBהפעילו מאז מלחמת העולם השנייה ותקופת המלחמה הקרה ועד היום, על מנת להשפיע על התפיסות והנראטיבים של חוקרים אקדמיים במערב (בעיקר בארצות הברית ובבריטניה) ביחס לרוסיה. ה-KGB הפעיל מאות סוכנים, כדי לחדור למרכזי מחקר בולטים ללימודים סלאביים/ רוסיים/ יורו-אסיה, וחלק מהסוכנים הצליחו ליצור קשרים עם משפיענים ופוליטיקאים מהשמאל ומהימין בארצות הברית. ה-FSB שינה את אסטרטגייה החדירה,שמבוססת כיום על שימוש במנופים כספיים של מימון חוקרים וגופי מחקר מובילים במערב, דוגמת Kennedy Institute, Carnegie, London School of Economics. 
בנוסף, הוצגו פרטים על מאמצי חתרנות כוללניים יותר של רוסיה בשנים האחרונות, המתמקדים בהשפעה על השיח האקדמי במערב, במטרה לקדם אינטרסים שונים ובכלל זה להחליש את האמון בדמוקרטיה ובהנהגות המערביות, לזרוע כאוס ופירוד בחברות המערביות, ולחזק סנטימנט חיובי כלפי רוסיה ומדיניות החוץ שלה. הפעילות הרוסית מתבצעת גם בסיוע של ארגוני קש, וכוללת ארגון כנסים בין-לאומיים, קידום מחקרים משותפים, מימון מלגות, אירועי הוקרה, חילופי סטודנטים, וזריעת דיסאינפורמציה במידע שזורם בערוצים אקדמיים. המענה לאתגר ההשפעה הרוסית על האקדמיה במערב צריך להתמקד במהלכי חשיפה שלה באופן שיטתי ומעמיק, וכדי לעשות זאת נדרשת תקשורת בין-אקדמית ובין-סוכנותית טובה.
הצגה נוספת עסקה בדיסאינפורמציה הרוסית ביחס לאוקראינה, שלפי הנטען, נמשכת זה כבר מאה שנים, ומהווה את הנדבך הלא צבאי במערכה ההיברידית שרוסיה מנהלת נגד הלאומיות האוקראינית לאורך עשרות בשנים. אחד ממוקדי לוחמת המידע והדיסאינפורמציה הרוסית נוגע בהכחשת ה"הולדומור", הרעב ההמוני באוקראינה בשנים 1932-1933 שהוביל למותם של מיליוני אזרחים, כרצח עם מתוכנן בידי ברית המועצות בראשות סטאלין, במטרה לפגוע בלאומיות האוקראינית. רוסיה מזינה חוקרים באוקראינה ובמערב באופן שיטתי במידע שקרי שנועד ליצור מצג של כמות מתים נמוכה מהנטען עד כה, להוריד את האמינות של מידע חדש התומך את טענות הג'נוסייד, ובאופן כללי להציף את השיח המחקרי בטענות שונות ומנוגדות כדי למנוע קונצנזוס והתקבעות של נראטיב ההולדומור כג'נוסייד מתוכנן. בעשור או שניים האחרונים, רוסיה ארגנה ברחבי המרחב הסובייטי לשעבר ואף באוקראינה כנסים וובינארים שמטרתם לתמוך את הנראטיב שלה ולהגחיך את הטענות האוקראיניות, ומפעילה קמפיינים אגרסיביים ברשתות חברתיות.
נושא נוסף שהוצג במושב עסק בניתוח תהליכי המיליטריזציה והלאומנות של החברה הרוסית, כתוצר של פרקטיקות של הבנייה תרבותית. מזה מספר שנים, קבוצות שונות בחברה הרוסית פועלות לשחזר את העבר המפואר המדומיין של רוסיה, מתקופת הקוזאקים ועד לימי ברית המועצות. הדבר נעשה באמצעות שחזור קרבות בהם המשתתפים נכנסים לתפקיד החיילים, תהלוכות ואירועים חברתיים בהם המשתתפים מתלבשים בבגדי העבר, וכיוצ"ב, באופן שבונה את האתוס הלאומני המיליטריסטי. הפרקטיקות הללו לא מתבצעות רק באופן אותנטי, אלא גם נתמכות בידי גורמים במשטר הרוסי שמעודדים אותן. דוגמה לכך היא מימון שמעניקה המשטרה החשאית הרוסית לקבוצות "קוזאקים", למרות שהקוזקים כבר לא קיימים מבחינה אתנית. בהמשך, קבוצות אלו לקחו חלק בכיבוש של קרים ב-2014.
ניתוח יחסי משרד ההגנה וה-CIA 
אחד המושבים בכנס כלל חוקרים שהציגו בקצרה ספרים שפרסמו באחרונה. מבין ההצגות השונות בלטה הצגה של ד"רDavid Oakley  אשר בחן בספרו את היחסים בין משרד ההגנה האמריקני (DOD) לבין ה-CIA. הספר מעלה מספר לקחים מעניינים בנוגע לשילוביות בין ארגונית, על יתרונותיה וחסרונותיה:
א.     יסודות שהונחו בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת ליחסים בין שני הגופים, סייעו לשילוביות ביניהם לאחר 11/9.
ב.     למידת הגופים השונים חושפת הבנות שונות שלהם ביחס למודיעין ומשימותיו.
ג.      חשיבות רבה לממד הפרסונלי של היחסים בין ראשי הארגונים.
ד.      היחסים בין שני הגופים הובילו לכניסה של כל אחד מהם לעיסוק בתחומי העניין הקלאסיים של הארגון האחר (החוקר הציג זאת כהתפתחות שלילית). כך, ה-CIA החל לעסוק במשימות אופרטיביות יותר, של אספקת מודיעין ללוחמים, והדבר פגע ביכולות הסוכנות בתחום המודיעין האסטרטגי וביכולתה לתרום למדיניות החוץ של ארצות הברית. במקביל, משרד ההגנה החל להיות יותר מעורב בהשפעה על מדיניות החוץ האמריקנית.

פאנל בנושא המודיעין האסטרטגי
הפאנל כלל בין-השאר הצגה של אל"מ (מיל') איתי שפירא לגבי השימוש במסגרות תפיסתיות והאיזון בין גישה מדעית לבין גישה אמנותית, תוך התבססות על דוגמאות קונקרטיות מתחום הביטחון הלאומי בישראל. הרצאה נוספת נתנה גם היא דגש לגישות אמנותיות/יצירתיות, ושתי הרצאות נוספות עסקו במודיעין אסטרטגי בנושאים שאינם צבאיים מובהקים: משבר האקלים ומגיפת הקורונה, והיבטים שונים הקשורים למרחב הארקטי. בנושא הראשון הודגשה החשיבות לייצר מודיעין אסטרטגי לגבי התפתחויות שנובעות מהטבע ולא מאנשים, תוך שינוי תפיסות מסורתיות בהיבטים שונים של העשייה המודיעינית. בנושא השני נעשה שימוש בטכניקות אנליטיות מובנות (SATs), גישה מסורתית ומוכרת, בעיקר כדי לבחון הנחות יסוד בנושא חדש. ככלל, הדגש בפאנל היה הצורך להרחיב את העיסוק במתודולוגיה ובארגון של המודיעין האסטרטגי מעבר לגישות המוכרות ומעבר לתחומי העניין המסורתיים, כולל שימוש בגישות יצירתיות ולאו דווקא מדעיות.

הכנסים הבאים של IAFIE במהלך 2022-2023
בתאריכים 20-22 באוקטובר 2022 ייערך הכנס השנתי של IAFIE ב-Citadel (קולג' צבאי בדרום קרוליינה).
ביוני 2023 ייערך כנס שנתי באוניברסיטת Mercyhurst.
בספטמבר 2023, ייערך בקופנהאגן הכנס השנתי הבא של השלוחה האירופית, תחת הכותרת "עתיד המודיעין בעולם של אי-ודאות". הכנס ייערך תחת חסות משותפת של The Royal Danish Defence College ושל The Norwegian Defence University College.הכנס יעסוק בסביבה האסטרטגית הנוכחית באירופה, ובסוגיות של הוראת לימודי המודיעין, ניתוח, איסוף, מבצעים, קש"ח, רוסיה וסין, סוגיות של חיזוי, התמודדות עם הונאה ופייק-ניוז, קולבורציה מודיעינית ותרבות מודיעין, ועוד.

=======================================================

[1] תודה לאמיר פליישמן ולאיתי שפירא על סיועם בהכנת הסיכום.