הכשל של מחקר התפתחות התפיסות והתוכניות לפני מלחמת יום הכיפורים ולקחים למחקר התקופה שקדמה למלחמת "חרבות ברזל"

תאריך: 26/01/2024
מאת: תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל

תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל מציג את הכשל של מחקר התפתחות התפיסות והתוכניות לפני מלחמת יום הכיפורים ומציע לקחים למחקר התקופה שקדמה למלחמת "חרבות ברזל". טענתו במאמר היא שבבואנו לתחקר את התפתחות המודיעין, התפיסות והתוכניות של צה"ל לפני המלחמה בעזה, והתפיסות בדרג האסטרטגי -מדיני, רצוי לבצע, במקביל לחקירה מעמיקה של תחום המודיעין, גם חקירה אינטגרטיבית של תחומים אלו, שיש ביניהם קשר הדוק. טווח הזמן של החקירה בהקשר זה צריך להיות החל ממבצע "צוק איתן" ב-2014. כדי לעשות זאת יש להתגבר על הנטייה לחקור לפי חלוקה ארגונית תוך הפרדה בין המודיעין (אמ"ן) והמבצעים (המטכ"ל ופד"ם) ועל הנטייה להתמקד בעניין ההתרעה הנקודתית.


לקריאת המאמר


אולי יעניין אתכם לקרוא גם

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד