במאמר זה, המחבר פותח בסקירת השימוש שנעשה בתקשורת ובהשפעתה כנשק בעת הנוכחית, תוך הדגשת הזדמנויות, שלא היו זמינות עד כה למדינות ולשחקנים פוליטיים, לזרוע מחלוקות או לערער יציבות באמצעות תקשורת דיגיטלית בקרב קהלי היעד. לאחר מכן הוא מבקש להראות כיצד רגשות קולקטיביים משפיעים על התנהגות פוליטית ומה הן הדרכים הספציפיות שבאמצעותן אפשר להפוך רגשות לנשק כדי להשפיע על מדינות. בסיום הוא מציג את הנושא של אמצעי נגד, ודן בשאלה כיצד יוכלו מדינות להגן על הציבור שלהן מפני נשק ההשפעה הזרה.

המאמר פותח בתיאור של הרשתות המרכזיות שפעלו בשיח הישראלי בשנים האחרונות, בהמשך מוצג ניתוח של התופעה וזיהוי דפוסי הפעולה המרכזיים של המבצעים ובסופו יובאו המלצות למדינות, לממשלה, לגורמי חברה אזרחית ולציבור. מטרתו היא לבחון חשד להתערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות בישראל, לאפיין את התופעה ולהציע מדיניות להתמודדות עימה.תיחום תקופת המחקר: המחקר כולל דיון במבצעי התערבות זרה שפעלו ברשתות החברתיות בישראל בשנים 2020 עד סוף 2022. 

המאמר הוא הראשון שמתפרסם מתוך גליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.