מקצוע המחקר המודיעיני בישראל - אחרי השבעה באוקטובר

תאריך: 04/03/2024
מאת: אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, רס"ן (מיל') ד"ר אופק רימר וסא"ל (מיל') שרית שפירא

לקריאת המאמר 


הפתעת השבעה באוקטובר מגלמת כשל רב-מערכתי ובתוכו כמובן גם של המחקר המודיעיני. ספרות ההתרעה מלמדת כי הפתעות אסטרטגיות נובעות, על פי רוב, מפרשנות לקויה של מידע קיים ולא כתוצאה מהיעדר מידע. מאמר זה מבקש להצביע על בעיות מבניות ארוכות-שנים במחקר המודיעיני בישראל, אשר סביר להניח כי עמדו ברקע לליקויים שתרמו לכשל הנוכחי. בלב המאמר עומדת הטענה, כי המחקר המודיעיני הוא מקצוע המחייב מומחיות נושאית, מיומנות מתודולוגית ועמידה בנורמות אתיות ובסטנדרטים מקצועיים מחמירים.

נוכח הפערים המשמעותיים שמאמר זה חושף, בין המצב הרצוי לבין המצב הקיים בגופי המחקר של קהילת המודיעין הישראלית, אנו ממליצים על 4 הצעדים הבאים:
  1. גיבוש קוד אתי למקצוע המחקר המודיעיני;
  2.  הפרדת העיסוק במחקר והערכה מהעיסוק במבצעים ובפעולות השפעה, כדי לאפשר עמידה בסטנדרטים מקובלים של אובייקטיביות; 
  3. בנייה של מסלולי קריירה מוכווני טיפוח מומחיות;
  4.  הקמה של אקדמיה לאומית למודיעין, אשר תציב את ההכשרות והידע התורתי של המחקר המודיעיני על יסודות מוצקים.



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

מאמר חדש - היערכות לאומית מול השפעה והתערבות זרה באמצעות רשתות חברתיות: ממצאים גלובליים ותמונת מצב ישראלית - מאת ד"ר אסף וינר

במרבית הדמוקרטיות המערביות, האינטרנט והרשתות החברתיות מחליפים את אמצעי התקשורת המסורתיים כמקור מרכזי של חדשות ומידע, במיוחד עבור צעירים ומיעוטים תרבותיים. בשנים האחרונות, פלטפורמות התוכן המקוונות הפכו לזירה המרכזית של פעילות חברתית וכלכלית בעולם כולו - בישראל במיוחד - המתאפיינת בהיקף שימוש נרחב במיוחד ברשתות חברתיות בהשוואה לרוב מדינות העולם. מוזמנים ומוזמנות לקרוא את מאמרו של ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי ועמית מחקר בכיר במרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות באוניברסיטת תל אביב.

במאמר מציג וינר כיצד התבססותן של הרשתות החברתיות כערוץ מרכזי של שיח ציבורי ומקור מידע מרכזי, הופכת להיות פוטנציאל להשפעה והתערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים, כמו שיבוש מערכות בחירות או השפעה ומניפולציה על השיח ועל דעתם של אזרחי המדינה במטרה לערער את הלכידות והיציבות. כפתרון לכך, במאמרו וינר מבקש להעשיר את הדיון הביטחוני והמשפטי על הסיכונים והאיומים הייחודיים של המרחב המקוון עבור הציבור הישראלי ומציע לגופי הביטחון והמחקר הישראליים ארגז כלים רעיוני ואמפירי להבנת המישורים השונים של השפעה והתערבות זרה באמצעות הרשתות החברתיות, עם המשמעויות המגוונות שלהם עבור רשויות אכיפה וביטחון מדיניות בישראל.

 

 

מאמר זה הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה" שיעסוק בהשפעה והתערבות זרה.

קרא עוד

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד