דודי סימן טוב, עופר גוטרמן ונעם אלון מציעים לבחון את הצורך בהוספתה של קומה אופרטיבית-מערכתית לתורת ההתרעה של אמ"ן, ולטפל במורכבותה באמצעות פיתוח ידע מסודר. כזה שיעסוק לא רק בהגדרות לשוניות אלא ימחיש את ייחודה וחשיבותה של ההתרעה המערכתית, באמצעות דוגמאות אמיתיות מהעבר הקרוב והרחוק, וישים סימנים ביכולת לממש את האחריות ההתרעתית ברמה זו, באמצעות הגדרות ברורות של צורות ארגון ומבנה, תפקידנים, סוג ההכשרה הנדרשת, ותהליכים ותוצרים ייעודיים.

המאמר בוחן את תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", על רקע הפער בין ייעודו כמרכיב מרכזי התומך את התמרון הקרקעי, לבין מצבו הארגוני והמבצעי ערב הלחימה. בהתבסס על ניסיונו האישי של המחבר מוצג ניתוח ביקורתי של תפיסת הלוחמ"ם, תהליכי בניין הכוח של אמ"ן וזרוע היבשה, ומימושם בשטח תחת אש. המאמר מתאר את הפערים שנחשפו – באיוש, כשירות, תשתיות ואיסוף אורגני – לצד תרומתם המרכזית של גופי המודיעין ביחידות, מרכז המודיעין לתמרון, וגורמי איסוף ומחקר שפעלו בשדה. דרך תיאור מהלך הלחימה, מציע המאמר תובנות על יחסי הגומלין בין אמ"ן למערכי השדה, על הצורך בחידוש ההשקעה במודיעין טקטי ובמודל מילואים רלוונטי, ועל התנאים הנדרשים להפיכת הידע המודיעיני ליתרון אפקטיבי בלחימה רב-זרועית.מאמר זה נכתב על ידי אל"מ (מיל') גלעד איזין, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר באמ"ן, והוא מהווה חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.

במאמר זה משתמשת המחברת באחת העוצמות המרכזיות של העולם האקדמי - מחקר מבוסס נתונים - כדי לבחון את  הקשר והתקשורת של אנשי מודיעין עם הסביבה החיצונית, בדגש לאקדמית. בכך אנסה להרחיב את ארגז הכלים של שני השותפים: עבור אנשי מודיעין אפשר יהיה להצביע על נקודות שראוי לעסוק בהן בתהליכי הכשרה או בעת כניסה לתפקיד הדורש קשר הדוק יותר עם אנשי אקדמיה; עבור אנשי אקדמיה אפשר יהיה לזהות דרכים שיאפשרו להבין בצורה טובה יותר את "הקופסה השחורה" של המודיעין. המאמר  הינו חלק מגיליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.

כלי השפעה כלכליים הם אמצעי פעולה אסטרטגיים בארגז הכלים של קובעי המדיניות בעולם. ממאבק האיתנים בין המעצמות הגלובליות, דרך התחרות על ההשפעה האזורית במזרח התיכון ועד למלחמת "חרבות ברזל" - הכלי הכלכלי נשלף ראשון, ולעיתים גם אחרון. מאמר זה יתאר את האופי של כלי ההשפעה הכלכליים, יבחן מקרי בוחן אחדים מהעת הנוכחית וידון במשמעויות לישראל. בין היתר, נטען כי נוכח עליית קרנו של הכלי הכלכלי בעולם, והאיום הגאו־כלכלי על ישראל עצמה בפרוט מאז פרוץ המלחמה בעזה, ישראל לא יכולה להישאר אדישה. עליה לפתח אסטרטגיה גאו־כלכלית מקיפה שמביאה בחשבון את עוצמותיה ואת חולשותיה הכלכליות, את האיומים עליה, את מערכת הבריתות והיריבויות שלה ואת מיקומה הגאוגרפי.