מחקר העומק מבקש לנתח את היסודות האפיסטמולוגיים, האונטולוגיים והמתודולוגיים של המודיעין האסטרטגי. כמו כן, הוא ממליץ לראות במודיעין האסטרטגי מדע ואמנות כאחד, שתפקידיו הם גילוי ויצירה גם יחד. התרומה המרכזית של המאמר מתבטאת בהמחשת הפוטנציאל שטמון בשימוש במסגרות התפיסתיות ובהצגת הזיקה ביניהן לבין הפילוסופיה של המודיעין האסטרטגי, תוך הצגת שתי דוגמאות קונקרטיות מעולם המעשה של המודיעין והאסטרטגיה בישראל.

מאמר זה מסכם את העקרונות לחשיבה, תכנון וביצוע מבצע השפעה במרחב הסייבר בעידן של בינה מלאכותית. המאמר ינתח כיצד הבינה המלאכותית מאפשרת קפיצת מדרגה באיכות ובעוצמת פעולות אלה ("נשק שובר שוויון"), ויציג את האתגרים המתהווים בעקבות שימוש בכלים אלה. טענת המחבר היא שהפיתוחים הטכנולוגיים, והמשך המגמה הנוכחית צפויים להגביר את המוטיבציה של בעלי אינטרס להתערב ולהשפיע באופן שעלול לערער את תפיסת המציאות ולהוביל לנזק חברתי ופוליטי ממשי. נוכח פוטנציאל הנזק, דרושה מודעות גבוהה יותר לסכנות כמו גם השקעה בפיתוח כלי ניטור ומניעה ברמה הלאומית. המאמר נכתב על ידי סא"ל ת"ז (משרת באמ"ן). כמו כן, המאמר הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ). 

באקדמיה, במערכות המודיעין ובעיתונות המקצועית, קיימת זה עשרות שנים כתיבה ענפה בנושאים הקשורים למודיעין. מטרת מאמר זה היא לסקור את התפתחות הכתיבה המודיעינית בנושאים שונים ולאורך זמן ככלי לזיהוי מרחבי השיח הנפוצים ומגמות עתידיות. המאמר בוחן מרחבי ידע נפוצים בכתיבה האקדמית על מודיעין בין השנים 2010-2017, ויסקור את הסוגיות המרכזיות העולות לדיון בהם. המאמר מתבסס על מאגר מידע של כ־ 450 מאמרים בנושאי מודיעין, היוצרים תשתית תיאורטית לחקר המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, ביניהם סקר של כתב העתIntelligence and National Security  על המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, סדנה שהתקיימה במכון Rand ומחקרים נוספים.

המאמר הנוכחי מצטרף למספר מאמרים נוספים של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, המנסים לפתוח לאנשי המודיעין הישראלי צוהר לאפשרויות השימוש בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI או בקיצור Gen-AI) בעבודת המודיעין, ולגרות המשך תהליכי התנסות בטכנולוגיה זו, וחקירה של האופנים בהם היא יכולה להעצים את המעשה המודיעיני.