השתלבות ארגוני מודיעין באקוסיסטמים מקומיים של חדשנות

תאריך: 09/04/2021

עיקרים


במהלך העשור הקרוב יעביר אמ"ן את מרבית תשתיותיו, נכסיו ואנשיו לנגב. מדובר במהלך שלא ניתן להפריז בחשיבותו ובמשמעויותיו, שכן הוא יהווה את אחד המהלכים התשתיתיים הגדולים בתולדות אמ"ן, אם לא הגדול שבהם, ויקרין לא רק על אמ"ן, אלא גם על צה"ל, קהילת המודיעין, אזור הנגב ומדינת ישראל כולה.
אמ"ן הגדיר את ההשתלבות באקוסיסטם המקומי של אזור באר שבע והנגב כאחד המאמצים הראשיים בתהליך המעבר לנגב, וזאת במטרה לתרום ולהיתרם מהסינרגיה שתיווצר מזיקות הגומלין עם המערכות ועם שחקני המפתח במרחב.
העבודה הנוכחית הינה חלק ממחקר רחב יותר שהוכן עבור אמ"ן, במטרה לתמוך במידע וידע את מאמצי השתלבותו באקוסיסטם הדרומי. העבודה נפתחת בניתוח של מושג האקוסיסטם, וגוזרת מספר המלצות עקרוניות להשתלבות מיטבית באקוסיסטם קיים: אימוץ גישה של ענווה ומעורבות משפיעה ולא משתלטת; רגישות וכבוד לתנאים הקיימים; סקרנות, הקשבה ולמידה מחיכוך; והתמקדות בשחקני-מפתח ובמהלכי-מפתח.
לאחר מכן, העבודה בוחנת את הסוגיה של שותפויות בין מגזר ביטחוני-מודיעיני לבין המגזר האזרחי. מבט 'מעבר לים' מלמד, כי אחת האסטרטגיות המרכזיות שארגונים עמיתים במערב מאמצים במענה לאתגרים הטכנולוגיים והגלובאליים של העידן הנוכחי, הינה פתיחות הולכת וגוברת כלפי המרחב האזרחי, גישה של שותפויות עמו, ובכלל זה מאמצי השתלבות באקוסיסטמים מקומיים של חדשנות מדעית-טכנולוגית.
בהמשך לכך, העבודה מנתחת שלושה מקרים של ארגוני מודיעין אשר הקימו או מקימים בימים אלו נוכחות פיסית בתוך אקוסיסטמים מדעיים-טכנולוגיים אזרחיים (GCHQ, FBI, NGA). מדובר במהלכים פחות מורכבים מהמעבר של אמ"ן דרומה, כיוון שאותם מקרי בוחן עוסקים בהתרחבות של ארגוני המודיעין לאזורים גאוגרפיים אחרים, ולא בהעתקה של מרכז הכובד הארגוני. גם כך, ניתן להפיק ממקרים אלו מספר תובנות חשובות בנוגע להשתלבות במקום החדש, ובכלל זה: גיבוש מוקדם של אסטרטגיה כוללת בנוגע להשתלבות באקוסיסטם המקומי, ויישומה שנים טרם מבצוע המתחם המודיעיני החדש; יצירת מרחבי פעולה פיסיים משותפים, הן בתוך האקוסיסטם והן בתוך המתחם המודיעיני; במקביל, בעלי הענין המקומיים מנצלים את הגעתו של הארגון המודיעיני-טכנולוגי כעוגן למשיכת כוחות חיצוניים דוגמת חברות הייטק, חברות הזנק והון סיכון אל תוך האקוסיסטם המקומי - גם טרם הקמת המתחם המודיעיני ועל בסיס הצפי להקמתו.


למסמך המלא



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

התמודדות המודיעין הישראלי עם פניית סאדאת לדרך השלום בשנים 1970-1977: ממקרה בוחן להלכה למעשה / שגית סטיווי-קרביס, נובמבר 2018

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.
קרא עוד