השתלבות ארגוני מודיעין באקוסיסטמים מקומיים של חדשנות

תאריך: 09/04/2021

עיקרים


במהלך העשור הקרוב יעביר אמ"ן את מרבית תשתיותיו, נכסיו ואנשיו לנגב. מדובר במהלך שלא ניתן להפריז בחשיבותו ובמשמעויותיו, שכן הוא יהווה את אחד המהלכים התשתיתיים הגדולים בתולדות אמ"ן, אם לא הגדול שבהם, ויקרין לא רק על אמ"ן, אלא גם על צה"ל, קהילת המודיעין, אזור הנגב ומדינת ישראל כולה.
אמ"ן הגדיר את ההשתלבות באקוסיסטם המקומי של אזור באר שבע והנגב כאחד המאמצים הראשיים בתהליך המעבר לנגב, וזאת במטרה לתרום ולהיתרם מהסינרגיה שתיווצר מזיקות הגומלין עם המערכות ועם שחקני המפתח במרחב.
העבודה הנוכחית הינה חלק ממחקר רחב יותר שהוכן עבור אמ"ן, במטרה לתמוך במידע וידע את מאמצי השתלבותו באקוסיסטם הדרומי. העבודה נפתחת בניתוח של מושג האקוסיסטם, וגוזרת מספר המלצות עקרוניות להשתלבות מיטבית באקוסיסטם קיים: אימוץ גישה של ענווה ומעורבות משפיעה ולא משתלטת; רגישות וכבוד לתנאים הקיימים; סקרנות, הקשבה ולמידה מחיכוך; והתמקדות בשחקני-מפתח ובמהלכי-מפתח.
לאחר מכן, העבודה בוחנת את הסוגיה של שותפויות בין מגזר ביטחוני-מודיעיני לבין המגזר האזרחי. מבט 'מעבר לים' מלמד, כי אחת האסטרטגיות המרכזיות שארגונים עמיתים במערב מאמצים במענה לאתגרים הטכנולוגיים והגלובאליים של העידן הנוכחי, הינה פתיחות הולכת וגוברת כלפי המרחב האזרחי, גישה של שותפויות עמו, ובכלל זה מאמצי השתלבות באקוסיסטמים מקומיים של חדשנות מדעית-טכנולוגית.
בהמשך לכך, העבודה מנתחת שלושה מקרים של ארגוני מודיעין אשר הקימו או מקימים בימים אלו נוכחות פיסית בתוך אקוסיסטמים מדעיים-טכנולוגיים אזרחיים (GCHQ, FBI, NGA). מדובר במהלכים פחות מורכבים מהמעבר של אמ"ן דרומה, כיוון שאותם מקרי בוחן עוסקים בהתרחבות של ארגוני המודיעין לאזורים גאוגרפיים אחרים, ולא בהעתקה של מרכז הכובד הארגוני. גם כך, ניתן להפיק ממקרים אלו מספר תובנות חשובות בנוגע להשתלבות במקום החדש, ובכלל זה: גיבוש מוקדם של אסטרטגיה כוללת בנוגע להשתלבות באקוסיסטם המקומי, ויישומה שנים טרם מבצוע המתחם המודיעיני החדש; יצירת מרחבי פעולה פיסיים משותפים, הן בתוך האקוסיסטם והן בתוך המתחם המודיעיני; במקביל, בעלי הענין המקומיים מנצלים את הגעתו של הארגון המודיעיני-טכנולוגי כעוגן למשיכת כוחות חיצוניים דוגמת חברות הייטק, חברות הזנק והון סיכון אל תוך האקוסיסטם המקומי - גם טרם הקמת המתחם המודיעיני ועל בסיס הצפי להקמתו.


למסמך המלא



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד