השתלבות ארגוני מודיעין באקוסיסטמים מקומיים של חדשנות

תאריך: 09/04/2021

עיקרים


במהלך העשור הקרוב יעביר אמ"ן את מרבית תשתיותיו, נכסיו ואנשיו לנגב. מדובר במהלך שלא ניתן להפריז בחשיבותו ובמשמעויותיו, שכן הוא יהווה את אחד המהלכים התשתיתיים הגדולים בתולדות אמ"ן, אם לא הגדול שבהם, ויקרין לא רק על אמ"ן, אלא גם על צה"ל, קהילת המודיעין, אזור הנגב ומדינת ישראל כולה.
אמ"ן הגדיר את ההשתלבות באקוסיסטם המקומי של אזור באר שבע והנגב כאחד המאמצים הראשיים בתהליך המעבר לנגב, וזאת במטרה לתרום ולהיתרם מהסינרגיה שתיווצר מזיקות הגומלין עם המערכות ועם שחקני המפתח במרחב.
העבודה הנוכחית הינה חלק ממחקר רחב יותר שהוכן עבור אמ"ן, במטרה לתמוך במידע וידע את מאמצי השתלבותו באקוסיסטם הדרומי. העבודה נפתחת בניתוח של מושג האקוסיסטם, וגוזרת מספר המלצות עקרוניות להשתלבות מיטבית באקוסיסטם קיים: אימוץ גישה של ענווה ומעורבות משפיעה ולא משתלטת; רגישות וכבוד לתנאים הקיימים; סקרנות, הקשבה ולמידה מחיכוך; והתמקדות בשחקני-מפתח ובמהלכי-מפתח.
לאחר מכן, העבודה בוחנת את הסוגיה של שותפויות בין מגזר ביטחוני-מודיעיני לבין המגזר האזרחי. מבט 'מעבר לים' מלמד, כי אחת האסטרטגיות המרכזיות שארגונים עמיתים במערב מאמצים במענה לאתגרים הטכנולוגיים והגלובאליים של העידן הנוכחי, הינה פתיחות הולכת וגוברת כלפי המרחב האזרחי, גישה של שותפויות עמו, ובכלל זה מאמצי השתלבות באקוסיסטמים מקומיים של חדשנות מדעית-טכנולוגית.
בהמשך לכך, העבודה מנתחת שלושה מקרים של ארגוני מודיעין אשר הקימו או מקימים בימים אלו נוכחות פיסית בתוך אקוסיסטמים מדעיים-טכנולוגיים אזרחיים (GCHQ, FBI, NGA). מדובר במהלכים פחות מורכבים מהמעבר של אמ"ן דרומה, כיוון שאותם מקרי בוחן עוסקים בהתרחבות של ארגוני המודיעין לאזורים גאוגרפיים אחרים, ולא בהעתקה של מרכז הכובד הארגוני. גם כך, ניתן להפיק ממקרים אלו מספר תובנות חשובות בנוגע להשתלבות במקום החדש, ובכלל זה: גיבוש מוקדם של אסטרטגיה כוללת בנוגע להשתלבות באקוסיסטם המקומי, ויישומה שנים טרם מבצוע המתחם המודיעיני החדש; יצירת מרחבי פעולה פיסיים משותפים, הן בתוך האקוסיסטם והן בתוך המתחם המודיעיני; במקביל, בעלי הענין המקומיים מנצלים את הגעתו של הארגון המודיעיני-טכנולוגי כעוגן למשיכת כוחות חיצוניים דוגמת חברות הייטק, חברות הזנק והון סיכון אל תוך האקוסיסטם המקומי - גם טרם הקמת המתחם המודיעיני ועל בסיס הצפי להקמתו.


למסמך המלא



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

ספר חדש בהוצאת המכון - לדעת להשפיע - מאת אסף הלר

הערכות מודיעין הן עניין חשוב ומסובך ליישום והדבר ניכר במציאות הישראלית בשנה האחרונה.  מוזמנים ומוזמנות לעיין בספרו של אל"מ (מיל') ד"ר אסף הלר, לשעבר קצין בכיר באמ"ן ובלמד"ן, שיצא לאור הוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. בספר מציג הלר  מספר מתודולוגיות המשמשות את חוקרי המודיעין, ומנתח את נקודות העוצמה שלהן ואת נקודות התורפה שלהן ואת הזיקה שבין המודיעין למקבל ההחלטות האחראי על עיצוב המדיניות.  הספר מיועד הן לתאורטיקנים והן לפרקטיקנים העוסקים בהערכות מודיעין, המבקשים להעמיק ברובד התיאורטי והמתודולוגי של הפרקטיקה שלהם.  דיון בתיאוריה ובמתודולוגיה של הערכת מודיעין  מאפשר לכל אחד לבחון באופן ביקורתי ומקיף את גישותיו המקצועיות, ולשפרן מתוך נקודת מבט רחבה.  כתיבת הספר הושלמה טרם מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023, שארעה חמישים שנים לאחר מתקפת הפתע של סוריה ומצרים באוקטובר 1973.  הספר אינו דן בתהליכי הערכת המודיעין לקראת אוקטובר 2023. אולם לא צריך נימוקים רבים כדי להכיר כבר עתה בצורך לחזור ולדון באופן שבו ראוי לגבש הערכות מודיעין.   
קרא עוד

מבצעי השפעה נגד אינטרסים ביטחוניים וכלכליים של ישראל בעולם

המאמר שלפניכם עוסק במבצעי השפעה שנועדו לפגוע באינטרסים כלכליים וביטחוניים של ישראל בזירה הבין־לאומית, עם דגש על שני מקרי מבחן בבריטניה וביפן, בשניהם עמדה חברת אלביט כיעד להשפעה ולפגיעה כלכלית ואסטרטגית. המאמר מתאר את שיטת הפעולה של מבצעי ההשפעה ברשתות החברתיות, הכוללים תיאום בין ארגונים אקטיביסטיים לבין מערכים מתוזמרים ברשתות החברתיות. בנוסף, הוא מציע כיווני התמודדות ראשוניים עם איומים אלו, בהם, חיזוק היכולת לאתר מבצעי השפעה מתוזמרים ברשתות החבתריות, פיתוח שיתופי פעולה בין־לאומיים ובטחוניים-אזרחיים, חיזוק חוסן דיגיטלי וגיבוש מנגנוני פעולה משפטיים וביטחוניים להתמודדות עם מבצעי השפעה בזירה הדיגיטלית.המאמר הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין.
קרא עוד