הקיפודים ממודיעין: חדשנים עם קוצים - ניתוח דפוסי שיתוף ידע בקרב אנשי מודיעין
מאת: ד"ר יונית רושו
לקריאת המאמר
במהלך העשור האחרון מקודמים בכלל ארגוני המודיעין בישראל, ובהם אמ"ן, מהלכים משמעותיים להרחבת הפתיחות לסביבה שאינה ביטחונית. למגמה זו כמה תכליות המשלימות זו את זו, כגון הרחבת הלמידה ופיתוח של ידע חדש, זיהוי אינטרסים משותפים וקידום פעילויות חדשניות שתאפשרנה בניין כוח התואם את אתגרי ההווה והעתיד.
חלק ניכר מהקשר של ארגוני המודיעין עם הסביבה החיצונית מוכוון לתחומי התעשייה והטכנולוגיה, כפי שקורה בעולמות הסייבר והתקשוב. קשרים מסוג אחר מפותחים בו בזמן מול האקדמיה – קידום של מחקרים משותפים או פיתוח של מסגרות תיאורטיות רחבות שיאפשרו לקדם את המעשה המודיעיני הפרקטי. קשר זה עם העולם האקדמי מעלה על פני השטח שתי שכבות של מתחים פוטנציאליים.
ראשית, התרבות של אמ"ן משקפת עדיפות לפרקטיקה על פני התיאוריה. הצורך במענים מיידיים לבעיות ביטחוניות עם מרכיב גבוה של סיכון, מייצר הטיה לטובת גישה אינדוקטיבית וללמידה מניסיון מעשי על פני ידע פרוצדורלי ולמידה מניסיון של אחרים. שנית, גם ברמה המעשית קיים לעיתים קושי לחבר בין ידע "חיצוני", תיאורטי, לבין מערכות סגורות בעלות שפה מקצועית ייחודית, מגבלות מידור וחשיפה ולרוב גם רשתות מחשב נפרדות שבהן נשמר מידע שהוא מושא המחקר.
שילוב המתחים הללו הציב תמיד קשיים אמיתיים בפני החיבור בין העולם המודיעיני לעולם האקדמיה. הדימוי בו שבחרתי לטובת מאמר זה הוא של "ריקוד קיפודים" איטי בין שני השותפים. עם זאת, ההחלטה האסטרטגית להרחיב את החדשנות הארגונית על ידי העצמת הקשר עם הסביבה החיצונית עלולה להפוך את הקשיים הללו לחסמים של ממש אם לא נדע לאפיין אותם באופן מדויק יותר ולהציע דרכים להתמודד עימם.
במאמר זה אשתמש באחת העוצמות המרכזיות של העולם האקדמי - מחקר מבוסס נתונים - כדי להתמודד עם אתגר זה באמצעות אפיון של חלק ממרכיבי הקשר והתקשורת של אנשי מודיעין עם הסביבה החיצונית, כדי שאפשר יהיה לשפר אותם. בכך אני מקווה להרחיב את ארגז הכלים של שני השותפים: עבור אנשי מודיעין אפשר יהיה להצביע על נקודות שראוי לעסוק בהן בתהליכי הכשרה או בעת כניסה לתפקיד הדורש קשר הדוק יותר עם אנשי אקדמיה; עבור אנשי אקדמיה אפשר יהיה לזהות דרכים שיאפשרו "להכיל" בצורה טובה יותר את "הקופסה השחורה" של המודיעין.
בחלקו הראשון של המאמר אפרט תוצאות של מחקר שבחן דפוסי שיתוף מידע בקרב קהילות פיתוח ידע מודיעיני בלבד. מבחינה אקדמית, מחקר זה בחן שימושים בשיטות של חקר רשתות לצורכי הבנת מגמות של שיתוף ידע בקרב אוכלוסיות שונות. חלקו השני של המאמר יציג מחקר שבחן מגמות שיתוף ידע על ידי אנשי מודיעין שתקשרו בסביבה חיצונית. מבחינה אקדמית, מחקר זה שילב תיאוריות מתחום מדעי המידע ושיטות מתחומי מדעי המחשב והחשיבה המשחקית. בחלקו האחרון של המאמר אציע כמה תובנות וכיווני פעולה אפשריים המתבססים על שני המחקרים, שיכולים לסייע בקידום הפתיחות והחדשנות של גופי המודיעין.
המאמר הינו חלק מגיליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.
לקריאת המאמר
במהלך העשור האחרון מקודמים בכלל ארגוני המודיעין בישראל, ובהם אמ"ן, מהלכים משמעותיים להרחבת הפתיחות לסביבה שאינה ביטחונית. למגמה זו כמה תכליות המשלימות זו את זו, כגון הרחבת הלמידה ופיתוח של ידע חדש, זיהוי אינטרסים משותפים וקידום פעילויות חדשניות שתאפשרנה בניין כוח התואם את אתגרי ההווה והעתיד.חלק ניכר מהקשר של ארגוני המודיעין עם הסביבה החיצונית מוכוון לתחומי התעשייה והטכנולוגיה, כפי שקורה בעולמות הסייבר והתקשוב. קשרים מסוג אחר מפותחים בו בזמן מול האקדמיה – קידום של מחקרים משותפים או פיתוח של מסגרות תיאורטיות רחבות שיאפשרו לקדם את המעשה המודיעיני הפרקטי. קשר זה עם העולם האקדמי מעלה על פני השטח שתי שכבות של מתחים פוטנציאליים.
ראשית, התרבות של אמ"ן משקפת עדיפות לפרקטיקה על פני התיאוריה. הצורך במענים מיידיים לבעיות ביטחוניות עם מרכיב גבוה של סיכון, מייצר הטיה לטובת גישה אינדוקטיבית וללמידה מניסיון מעשי על פני ידע פרוצדורלי ולמידה מניסיון של אחרים. שנית, גם ברמה המעשית קיים לעיתים קושי לחבר בין ידע "חיצוני", תיאורטי, לבין מערכות סגורות בעלות שפה מקצועית ייחודית, מגבלות מידור וחשיפה ולרוב גם רשתות מחשב נפרדות שבהן נשמר מידע שהוא מושא המחקר.
שילוב המתחים הללו הציב תמיד קשיים אמיתיים בפני החיבור בין העולם המודיעיני לעולם האקדמיה. הדימוי בו שבחרתי לטובת מאמר זה הוא של "ריקוד קיפודים" איטי בין שני השותפים. עם זאת, ההחלטה האסטרטגית להרחיב את החדשנות הארגונית על ידי העצמת הקשר עם הסביבה החיצונית עלולה להפוך את הקשיים הללו לחסמים של ממש אם לא נדע לאפיין אותם באופן מדויק יותר ולהציע דרכים להתמודד עימם.
במאמר זה אשתמש באחת העוצמות המרכזיות של העולם האקדמי - מחקר מבוסס נתונים - כדי להתמודד עם אתגר זה באמצעות אפיון של חלק ממרכיבי הקשר והתקשורת של אנשי מודיעין עם הסביבה החיצונית, כדי שאפשר יהיה לשפר אותם. בכך אני מקווה להרחיב את ארגז הכלים של שני השותפים: עבור אנשי מודיעין אפשר יהיה להצביע על נקודות שראוי לעסוק בהן בתהליכי הכשרה או בעת כניסה לתפקיד הדורש קשר הדוק יותר עם אנשי אקדמיה; עבור אנשי אקדמיה אפשר יהיה לזהות דרכים שיאפשרו "להכיל" בצורה טובה יותר את "הקופסה השחורה" של המודיעין.
בחלקו הראשון של המאמר אפרט תוצאות של מחקר שבחן דפוסי שיתוף מידע בקרב קהילות פיתוח ידע מודיעיני בלבד. מבחינה אקדמית, מחקר זה בחן שימושים בשיטות של חקר רשתות לצורכי הבנת מגמות של שיתוף ידע בקרב אוכלוסיות שונות. חלקו השני של המאמר יציג מחקר שבחן מגמות שיתוף ידע על ידי אנשי מודיעין שתקשרו בסביבה חיצונית. מבחינה אקדמית, מחקר זה שילב תיאוריות מתחום מדעי המידע ושיטות מתחומי מדעי המחשב והחשיבה המשחקית. בחלקו האחרון של המאמר אציע כמה תובנות וכיווני פעולה אפשריים המתבססים על שני המחקרים, שיכולים לסייע בקידום הפתיחות והחדשנות של גופי המודיעין.
המאמר הינו חלק מגיליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.
