ChatGPT: משמעויות למודיעין

תאריך: 27/07/2023
מאת: דקל כהן ונפתלי אבדרהם – חוקרים במכון "גזית", חטיבת המחקר באמ"ן
לקריאת המאמר המלא בפורמט PDF 

בשנה האחרונה נחשף העולם למוצר בשם ChatGPT שעורר עניין רב באקדמיה, בעולם הטכנולוגי, בעיתונות ובציבור בכלל. ChatGPT הינו תוכנת מחשב, המאפשרת למשתמש לקיים "שיחה" (צ'אט) מתמשכת בצורה של שאלות (הנקראות prompts) ותשובות השומרות על הקשר של שיחה. השיחה יכולה להיות בכל נושא שהוא – החל משאלת שאלות אינפורמטיביות הדומות לשאילתות במנועי חיפוש, דרך בקשות והנחיות (למשל –כתוב לי שיר בנושא פריחת הדובדבן) ועד לשאלות "חשיבה" או "דעה" (למשל – מה הסיכויים של ארסנל לזכות באליפות השנה?). ChatGPT יכול לכתוב טקסטים כתגובה לשאלה או בקשה של המשתמש, לכתוב קטעי קוד של תוכנה, לייצר גרפים וטבלאות, לבצע משימות באינטרנט, ועוד.

ChatGPT (ובאופן כללי יותר "מודלי שפה גדולים"), מבשר מהפכה עצומה בגישה שלנו לדאטה. כשם שמהפיכת הסמארטפון, שהחלה לפני כ-15 שנה, הציפה את העולם במידע ויזואלי של תמונות וסרטונים, ושינתה לחלוטין את השימוש שלנו במדיום הויזואלי ואת כלל העולם סביבנו (יוטיוב, אינסטגרם, טיקטוק), כך אנו מעריכים שמודלי השפה הגדולים יהוו מהפכה בדרך שבה אנו צורכים, מעבדים ומייצרים תוכן – טקסטואלי, ויזואלי או מקצועי. כמו שקשה היה לנבא את המצאת האינסטגרם, כך קשה לנבא כיום איך בדיוק ChatGPT ישנה את העולם. אבל מדובר ללא ספק בטכנולוגיה בעלת פוטנציאל עצום שתביא לשינויים עמוקים בכל שטחי החיים.

בהתאם לכך, סביר כי עולם המודיעין, שעיסוקו באיסוף, עיבוד וניתוח דאטה, ישתנה לבלי הכר עם הכנסת הטכנולוגיה הזו לשימוש העוסקים במודיעין. כבר היום מדעני נתונים יודעים לתת לחוקרים כלים המשנים את העשייה המודיעינית. החוקר היום נגיש להרבה יותר מידע מבעבר, הוא אינו מוגבל  על ידי פערי שפה, והטכנולוגיה מאפשרת לו לעכל ולנתח כמויות גדולות של נתונים. מודל השפה הגדול יעשה את כל זה ויותר: הוא יבצע "דמוקרטיזציה" של הטכנולוגיה, ויאפשר לכל חוקר למצות את הדאטה בדרכים שהיום רק אנשי מקצוע יודעים, וגם בדרכים חדשות שכיום אנחנו עוד לא מדמיינים.

אגף המודיעין צריך לאמץ בצורה מהירה ועמוקה את הטכנולוגיה החדשה ולהטמיע אותה בעבודה של כלל אנשי החיל. מעבר להמלצה בסיסית של הנגשת ועידוד כלל אנשי החיל להשתמש ב-ChatGPT ובכלים דומים המונגשים באינטרנט כבר היום, על מנת להיחשף לטכנולוגיה ועל מנת למצות את הפוטנציאל האדיר שבמידע הגלוי, אנו ממליצים לקדם הטמעה של הטכנולוגיה ברשת הפנימית והתאמה שלה לעבודה על המידע המסווג. זוהי משימה הדורשת משאבים (כספיים וטכנולוגיים) רבים, אבל בעינינו היא משימה בעלת חשיבות לאומית.

מעבר לכך, אנו ממליצים להשקיע במחקר שימציא יישומים המתבססים על הטכנולוגיה (באנלוגיה – כמו להמציא את "אינסטגרם" שהתבסס על יכולת הוידאו של הסמארטפון). בפרט אנו סבורים כי בעולמות המחקר, הממשק הייחודי והמהפכני של צ'אט יכול להביא לשינוי מהותי בתו"ל העבודה של החוקר. הוא יאפשר לחוקר לתחקר את המידע המודיעיני בצורה של שיחה, לבקש אלטרנטיבות, להטיל ספק, ובאופן כללי להוות סוג של קמ"ן עזר לכל חוקר. למודל השפה יהיו הטיות שונות מלאדם, והוא יוכל להיות מוכוון להטיות שונות על פי המידע שנזין לו. כך אפשר למשל לדמות איך הצד השני רואה את העולם, או לייצר שני צדדים ולהציב אותם אחד מול השני או לאתר סתירות בין קורפוסים שונים של חומרים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד