ChatGPT: משמעויות למודיעין

תאריך: 27/07/2023
מאת: דקל כהן ונפתלי אבדרהם – חוקרים במכון "גזית", חטיבת המחקר באמ"ן
לקריאת המאמר המלא בפורמט PDF 

בשנה האחרונה נחשף העולם למוצר בשם ChatGPT שעורר עניין רב באקדמיה, בעולם הטכנולוגי, בעיתונות ובציבור בכלל. ChatGPT הינו תוכנת מחשב, המאפשרת למשתמש לקיים "שיחה" (צ'אט) מתמשכת בצורה של שאלות (הנקראות prompts) ותשובות השומרות על הקשר של שיחה. השיחה יכולה להיות בכל נושא שהוא – החל משאלת שאלות אינפורמטיביות הדומות לשאילתות במנועי חיפוש, דרך בקשות והנחיות (למשל –כתוב לי שיר בנושא פריחת הדובדבן) ועד לשאלות "חשיבה" או "דעה" (למשל – מה הסיכויים של ארסנל לזכות באליפות השנה?). ChatGPT יכול לכתוב טקסטים כתגובה לשאלה או בקשה של המשתמש, לכתוב קטעי קוד של תוכנה, לייצר גרפים וטבלאות, לבצע משימות באינטרנט, ועוד.

ChatGPT (ובאופן כללי יותר "מודלי שפה גדולים"), מבשר מהפכה עצומה בגישה שלנו לדאטה. כשם שמהפיכת הסמארטפון, שהחלה לפני כ-15 שנה, הציפה את העולם במידע ויזואלי של תמונות וסרטונים, ושינתה לחלוטין את השימוש שלנו במדיום הויזואלי ואת כלל העולם סביבנו (יוטיוב, אינסטגרם, טיקטוק), כך אנו מעריכים שמודלי השפה הגדולים יהוו מהפכה בדרך שבה אנו צורכים, מעבדים ומייצרים תוכן – טקסטואלי, ויזואלי או מקצועי. כמו שקשה היה לנבא את המצאת האינסטגרם, כך קשה לנבא כיום איך בדיוק ChatGPT ישנה את העולם. אבל מדובר ללא ספק בטכנולוגיה בעלת פוטנציאל עצום שתביא לשינויים עמוקים בכל שטחי החיים.

בהתאם לכך, סביר כי עולם המודיעין, שעיסוקו באיסוף, עיבוד וניתוח דאטה, ישתנה לבלי הכר עם הכנסת הטכנולוגיה הזו לשימוש העוסקים במודיעין. כבר היום מדעני נתונים יודעים לתת לחוקרים כלים המשנים את העשייה המודיעינית. החוקר היום נגיש להרבה יותר מידע מבעבר, הוא אינו מוגבל  על ידי פערי שפה, והטכנולוגיה מאפשרת לו לעכל ולנתח כמויות גדולות של נתונים. מודל השפה הגדול יעשה את כל זה ויותר: הוא יבצע "דמוקרטיזציה" של הטכנולוגיה, ויאפשר לכל חוקר למצות את הדאטה בדרכים שהיום רק אנשי מקצוע יודעים, וגם בדרכים חדשות שכיום אנחנו עוד לא מדמיינים.

אגף המודיעין צריך לאמץ בצורה מהירה ועמוקה את הטכנולוגיה החדשה ולהטמיע אותה בעבודה של כלל אנשי החיל. מעבר להמלצה בסיסית של הנגשת ועידוד כלל אנשי החיל להשתמש ב-ChatGPT ובכלים דומים המונגשים באינטרנט כבר היום, על מנת להיחשף לטכנולוגיה ועל מנת למצות את הפוטנציאל האדיר שבמידע הגלוי, אנו ממליצים לקדם הטמעה של הטכנולוגיה ברשת הפנימית והתאמה שלה לעבודה על המידע המסווג. זוהי משימה הדורשת משאבים (כספיים וטכנולוגיים) רבים, אבל בעינינו היא משימה בעלת חשיבות לאומית.

מעבר לכך, אנו ממליצים להשקיע במחקר שימציא יישומים המתבססים על הטכנולוגיה (באנלוגיה – כמו להמציא את "אינסטגרם" שהתבסס על יכולת הוידאו של הסמארטפון). בפרט אנו סבורים כי בעולמות המחקר, הממשק הייחודי והמהפכני של צ'אט יכול להביא לשינוי מהותי בתו"ל העבודה של החוקר. הוא יאפשר לחוקר לתחקר את המידע המודיעיני בצורה של שיחה, לבקש אלטרנטיבות, להטיל ספק, ובאופן כללי להוות סוג של קמ"ן עזר לכל חוקר. למודל השפה יהיו הטיות שונות מלאדם, והוא יוכל להיות מוכוון להטיות שונות על פי המידע שנזין לו. כך אפשר למשל לדמות איך הצד השני רואה את העולם, או לייצר שני צדדים ולהציב אותם אחד מול השני או לאתר סתירות בין קורפוסים שונים של חומרים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

"התפללו למען נעמה" – קמפיין לוחמת המידע של רוסיה נגד ישראל

לפני מספר שנים נעצרה ברוסיה נעמה יששכר, מטייל ישראלית. לכאורה מעצר מקרי אולם למעשה חלק ממבצע השפעה רוסי על ישראל ששילב מהלכים תקשורתיים (בישראל וברוסיה) ומאמצים נוספים לתכליות דיפלומטיות אסטרטגיות. במאמר מנותחת פרשת יששכר כקמפיין השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי במסגרת לוחמת המידע הרוסית נגד ישראל.  במסגרת זו מוצג האופן בו הצליחו הרוסים להשפיע על סדר היום התקשורתי הישראלי תוך שמירה על מרחב הכחשה לפעילותם. בסופו של דבר, גם אם מבצע השפעה זה לא הביא לרוסיה את ההישגים שקיוותה להם ואף חזר אליה כבומרנג במובנים מסוימים נידרש ללמוד ממקרה זה על הצורך לזהות בזמן אמת מבצעי השפעה כדי להתמודד עימם ככאלה. מאמר זה הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).
קרא עוד

התערבות והשפעה זרה איראנית במהלך מלחמת חרבות ברזל

בשנים האחרונות, גורמים איראניים מבצעים בשיח הישראלי שלל פעולות השפעה עוינות שמטרתן להרחיב שסעים חברתיים ופוליטיים, לייצר מתח וכאוס פוליטי ולעודד הפגנות וחוסר אמון בממשלה ובמוסדות השלטון. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עברה פעילות ההשפעה האיראנית להתמקד בנושאים הקשורים למלחמה, לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, להסית לאלימות נגד אזרחים ערבים ולחדור לעומק השיח הישראלי סביב סוגיית החזרת החטופים. הפעילות בישראל נעשתה בשלל פלטפורמות המדיה החברתיות בתוך שימוש בתוצרי בינה מלאכותית ופעלה בו בזמן הן להשפיע על הציבור הרחב והן לבצע פעולות השפעה על יחידים לטובת קידום מטרות מבצעי ההשפעה.

מאמר זה בוחן את מבצעי ההשפעה האיראניים שפעלו בישראל במהלך "מלחמת חרבות ברזל" ונשען על תשתית ידע רחבה של ניתוח מבצעי השפעה ורשתות איראניות רבות שפעלו בשיח הישראלי בשנים 2020–2022 ופורסמו בתקשורת הישראלית והבין־לאומית. המאמר מביא מבט צופה פני עתיד הכולל הערכה והמלצות לרשויות המדינה, לחברות המפעילות את הפלטפורמות, לגופי תקשורת, לגורמי חברה אזרחית ולציבור.

יצוין כי מדובר במאמר המשך למאמר "התערבות זרה והשפעה איראנית ברשתות החברתיות בישראל". שניהם חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה ואיראן), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כמו כן, הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"ם).
קרא עוד