ChatGPT: משמעויות למודיעין

תאריך: 27/07/2023
מאת: דקל כהן ונפתלי אבדרהם – חוקרים במכון "גזית", חטיבת המחקר באמ"ן
לקריאת המאמר המלא בפורמט PDF 

בשנה האחרונה נחשף העולם למוצר בשם ChatGPT שעורר עניין רב באקדמיה, בעולם הטכנולוגי, בעיתונות ובציבור בכלל. ChatGPT הינו תוכנת מחשב, המאפשרת למשתמש לקיים "שיחה" (צ'אט) מתמשכת בצורה של שאלות (הנקראות prompts) ותשובות השומרות על הקשר של שיחה. השיחה יכולה להיות בכל נושא שהוא – החל משאלת שאלות אינפורמטיביות הדומות לשאילתות במנועי חיפוש, דרך בקשות והנחיות (למשל –כתוב לי שיר בנושא פריחת הדובדבן) ועד לשאלות "חשיבה" או "דעה" (למשל – מה הסיכויים של ארסנל לזכות באליפות השנה?). ChatGPT יכול לכתוב טקסטים כתגובה לשאלה או בקשה של המשתמש, לכתוב קטעי קוד של תוכנה, לייצר גרפים וטבלאות, לבצע משימות באינטרנט, ועוד.

ChatGPT (ובאופן כללי יותר "מודלי שפה גדולים"), מבשר מהפכה עצומה בגישה שלנו לדאטה. כשם שמהפיכת הסמארטפון, שהחלה לפני כ-15 שנה, הציפה את העולם במידע ויזואלי של תמונות וסרטונים, ושינתה לחלוטין את השימוש שלנו במדיום הויזואלי ואת כלל העולם סביבנו (יוטיוב, אינסטגרם, טיקטוק), כך אנו מעריכים שמודלי השפה הגדולים יהוו מהפכה בדרך שבה אנו צורכים, מעבדים ומייצרים תוכן – טקסטואלי, ויזואלי או מקצועי. כמו שקשה היה לנבא את המצאת האינסטגרם, כך קשה לנבא כיום איך בדיוק ChatGPT ישנה את העולם. אבל מדובר ללא ספק בטכנולוגיה בעלת פוטנציאל עצום שתביא לשינויים עמוקים בכל שטחי החיים.

בהתאם לכך, סביר כי עולם המודיעין, שעיסוקו באיסוף, עיבוד וניתוח דאטה, ישתנה לבלי הכר עם הכנסת הטכנולוגיה הזו לשימוש העוסקים במודיעין. כבר היום מדעני נתונים יודעים לתת לחוקרים כלים המשנים את העשייה המודיעינית. החוקר היום נגיש להרבה יותר מידע מבעבר, הוא אינו מוגבל  על ידי פערי שפה, והטכנולוגיה מאפשרת לו לעכל ולנתח כמויות גדולות של נתונים. מודל השפה הגדול יעשה את כל זה ויותר: הוא יבצע "דמוקרטיזציה" של הטכנולוגיה, ויאפשר לכל חוקר למצות את הדאטה בדרכים שהיום רק אנשי מקצוע יודעים, וגם בדרכים חדשות שכיום אנחנו עוד לא מדמיינים.

אגף המודיעין צריך לאמץ בצורה מהירה ועמוקה את הטכנולוגיה החדשה ולהטמיע אותה בעבודה של כלל אנשי החיל. מעבר להמלצה בסיסית של הנגשת ועידוד כלל אנשי החיל להשתמש ב-ChatGPT ובכלים דומים המונגשים באינטרנט כבר היום, על מנת להיחשף לטכנולוגיה ועל מנת למצות את הפוטנציאל האדיר שבמידע הגלוי, אנו ממליצים לקדם הטמעה של הטכנולוגיה ברשת הפנימית והתאמה שלה לעבודה על המידע המסווג. זוהי משימה הדורשת משאבים (כספיים וטכנולוגיים) רבים, אבל בעינינו היא משימה בעלת חשיבות לאומית.

מעבר לכך, אנו ממליצים להשקיע במחקר שימציא יישומים המתבססים על הטכנולוגיה (באנלוגיה – כמו להמציא את "אינסטגרם" שהתבסס על יכולת הוידאו של הסמארטפון). בפרט אנו סבורים כי בעולמות המחקר, הממשק הייחודי והמהפכני של צ'אט יכול להביא לשינוי מהותי בתו"ל העבודה של החוקר. הוא יאפשר לחוקר לתחקר את המידע המודיעיני בצורה של שיחה, לבקש אלטרנטיבות, להטיל ספק, ובאופן כללי להוות סוג של קמ"ן עזר לכל חוקר. למודל השפה יהיו הטיות שונות מלאדם, והוא יוכל להיות מוכוון להטיות שונות על פי המידע שנזין לו. כך אפשר למשל לדמות איך הצד השני רואה את העולם, או לייצר שני צדדים ולהציב אותם אחד מול השני או לאתר סתירות בין קורפוסים שונים של חומרים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

מאמר חדש - היערכות לאומית מול השפעה והתערבות זרה באמצעות רשתות חברתיות: ממצאים גלובליים ותמונת מצב ישראלית - מאת ד"ר אסף וינר

במרבית הדמוקרטיות המערביות, האינטרנט והרשתות החברתיות מחליפים את אמצעי התקשורת המסורתיים כמקור מרכזי של חדשות ומידע, במיוחד עבור צעירים ומיעוטים תרבותיים. בשנים האחרונות, פלטפורמות התוכן המקוונות הפכו לזירה המרכזית של פעילות חברתית וכלכלית בעולם כולו - בישראל במיוחד - המתאפיינת בהיקף שימוש נרחב במיוחד ברשתות חברתיות בהשוואה לרוב מדינות העולם. מוזמנים ומוזמנות לקרוא את מאמרו של ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי ועמית מחקר בכיר במרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות באוניברסיטת תל אביב.

במאמר מציג וינר כיצד התבססותן של הרשתות החברתיות כערוץ מרכזי של שיח ציבורי ומקור מידע מרכזי, הופכת להיות פוטנציאל להשפעה והתערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים, כמו שיבוש מערכות בחירות או השפעה ומניפולציה על השיח ועל דעתם של אזרחי המדינה במטרה לערער את הלכידות והיציבות. כפתרון לכך, במאמרו וינר מבקש להעשיר את הדיון הביטחוני והמשפטי על הסיכונים והאיומים הייחודיים של המרחב המקוון עבור הציבור הישראלי ומציע לגופי הביטחון והמחקר הישראליים ארגז כלים רעיוני ואמפירי להבנת המישורים השונים של השפעה והתערבות זרה באמצעות הרשתות החברתיות, עם המשמעויות המגוונות שלהם עבור רשויות אכיפה וביטחון מדיניות בישראל.

 

 

מאמר זה הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה" שיעסוק בהשפעה והתערבות זרה.

קרא עוד

ספר "המודיעין ושבעה באוקטובר"

ציון יום השנה השלישי למתקפת הטרור הנפשעת שביצע חמאס בשבעה באוקטובר מתרחש כאשר טרם הוקמה ועדה לחקירת כשל המודיעין שגרם להפתעה הבסיסית והעמוקה ערב הטבח. גם לא התבצע תחקיר משותף של ארגוני המודיעין באשר לסיבות הכשל, כשכל אחד מהם הסתפק בתחקיר עצמאי ונפרד שעל בסיסו הוא מבצע תהליכים של לימוד לקחים, תיקון ליקויים ושיפור דרכי הפעולה. "מכון הרכבי לחקר המודיעין", תחת שמו הקודם "המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין", פרסם לפני כשנה את הספר "המודיעין ושבעה באוקטובר", המציג תובנות ממספר רב של נקודות מבט לגבי הכשל המודיעיני החמור. הספר לא נועד להוות תחליף לחקירה הדרושה, אלא כלי ללימוד רבות מהבעיות שהתפתחו בהדרגה ושהביאו לתוצאה הקשה. לרגל יום השנה למתקפה, אנו שבים ומפיצים את הספר, על שלושה-עשר פרקיו, מתוך תקווה שהוא יביא להעמקה נוספת בלימוד הלקחים מזווית קהילתית וארגונית כאחד. המסר העיקרי של הספר הוא ששורשי המחדל המודיעיני טמונים לא רק בחוסר התפקוד ובדבקות בקונספציה בליל ה-6-7 באוקטובר, אלא בשורה ארוכה של כשלים ועיוותים שהתחברו לסערה מושלמת ומנעו מהמודיעין, גם כאשר התקבלו הידיעות המתריעות, להכיר בצורך להתריע מפני המתקפה הממשמשת ובאה. בראש ובראשונה גרמה לכך השחיקה במקצועיות המודיעין ובכשירותו בכל הקשור לנושא ההתרעה האסטרטגית, בין השאר לאור הגברת העיסוק באספקת מודיעין לצרכים אופרטיביים וטקטיים. גורם חשוב נוסף היה התפתחות תרבות ארגונית של חוסר סובלנות לדעות אחרות, אחידות ברקע של אנשי המודיעין, חשיבה קבוצתית, העדר זיכרון ארגוני (שבא לכדי ביטוי בהתעלמות מתוכנית 'חומת יריחו' ברגע האמת) והעדר פיקוח ובקרה. ברמה הקהילתית, בולטות הבעיות בחלוקת האחריות בין הארגונים השונים, ומיעוט השיח ברמה האסטרטגית (כשהדגש היה על שיתוף פעולה ברמה הטקטית והמבצעית). גורמים נוספים שתרמו לסערה היו מיקוד האיסוף במקורות טכניים תוך הזנחת המודיעין האנושי והגלוי ובעיות במערכת היחסים עם הדרג המדיני. כל אלה הובילו לכך שגורמי המודיעין והמערכת המבצעית בכל הדרגים נשבו בקונספציה שחמאס חלש, מורתע וממוקד בשיפור איכות החיים בעזה, ולא העלו על דעתם כלל שיתכן שהוא מתכנן מתקפה נרחבת, ובוודאי לא בהיקף שבו בוצעה. הם אמנם התריעו כי המתח הפנימי בישראל מעלה את הסיכוי להסלמה מצד אויבינו אך לא סברו שמדובר באיום קונקרטי ובוודאי לא מחמאס בעזה.הספר, שבכתיבתו השתתפו עמיתי המכון ומומחים נוספים, ובהם יו"ר המרכז למורשת המודיעין, אלוף (מיל.) אהרון זאבי-פרקש, תא"ל (מיל.) איתי ברון, פרופ' אורי בר יוסף, ח"כ לשעבר, עופר שלח, סא"ל (מיל) שרית שפירא, ובכיר השב"כ לשעבר, יוני הרץ, נערך על ידי סא"ל (מיל.) דודי סימן טוב, סגן ראש המכון, ואל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. אנו מקווים שהספר יתרום להבנה טובה יותר של שורשי הכשל ולקידום ביצוע השינויים המומלצים בו, הדרושים על מנת לצמצם את הסיכוי להישנות של מחדל מודיעיני מסדר גודל כזה.תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסרראש מכון הרכבי לחקר המודיעיןהמרכז להנצחה, מורשת ומחקרי המודיעין  
קרא עוד