כיצד נעלמה ההתרעה למלחמה מתפיסת הביטחון של ישראל? פרק מתוך ספר "המודיעין והשבעה באוקטובר"

תאריך: 03/07/2025
מאת: אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, סא"ל (מיל') דוד סימן טוב וד"ר אהוד (אודי) ערן

למאמר המלא

המאמר שלפניכם בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית.   

מחברי המאמר הם ד"ר עופר גוטרמן – חוקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ובמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). שירת במגוון תפקידי מחקר והערכה באגף המודיעין בצה"ל, לרבות תפקיד העוזר למודיעין של המזכיר הצבאי לראש הממשלה; דוד סימן טוב – סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). שותף לכתיבת הספר "אמ"ן יוצא לאור" על אודות העשור הראשון של אמ"ן. שירת בעבר באמ"ן; וד"ר אודי ערן - מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. כמו כן המאמר הינו חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

יוזמות אזרחיות מודיעיניות במלחמת 7 באוקטובר

במלחמת 7 באוקטובר  הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, התארגנויות לאיתור פעילות חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה.מחברי המאמר הם דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושובל בן יאיר, חוקרת במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. לבסוף, מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 
קרא עוד