הערכות מודיעין הן עניין חשוב ומסובך ליישום והדבר ניכר במציאות הישראלית בשנה האחרונה.  ספרו של אל"מ (מיל') ד"ר אסף הלר, לשעבר קצין בכיר באמ"ן ובלמד"ן, שעתיד לצאת בתקופה הקרובה בהוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, מציג מספר מתודולוגיות המשמשות את חוקרי המודיעין, ומנתח את נקודות העוצמה שלהן ואת נקודות התורפה שלהן ואת הזיקה שבין המודיעין למקבל ההחלטות האחראי על עיצוב המדיניות.  הספר מיועד הן לתאורטיקנים והן לפרקטיקנים העוסקים בהערכות מודיעין, המבקשים להעמיק ברובד התיאורטי והמתודולוגי של הפרקטיקה שלהם.  דיון בתיאוריה ובמתודולוגיה של הערכת מודיעין  מאפשר לכל אחד לבחון באופן ביקורתי ומקיף את גישותיו המקצועיות, ולשפרן מתוך נקודת מבט רחבה.  כתיבת הספר הושלמה טרם מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023, שארעה חמישים שנים לאחר מתקפת הפתע של סוריה ומצרים באוקטובר 1973.  הספר אינו דן בתהליכי הערכת המודיעין לקראת אוקטובר 2023. אולם לא צריך נימוקים רבים כדי להכיר כבר עתה בצורך לחזור ולדון באופן שבו ראוי לגבש הערכות מודיעין.   לעיונכם, פרק ראשון מתוך הספר שיצא בקרוב לאור.לקריאה 

מחקר חדש בכותרת " מחקר הנב"ק באמ"ן: עיראק, לוב וסוריה – 1975-2013".   המחקר נכתב על ידי תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו ולשעבר מפקד המרכז.  המחקר כולל ניתוח של חומרים מודיעיניים ארכיוניים אודות הערכות המודיעין באשר לאתגרי הנב"ק בסוריה, בעיראק ובלוב ומסיק מהם מסקנות אודות העשייה המודיעינית הייחודית בתחום זה. המחקר הוא פרק מספר על אמ"ן הנמצא בתהליך כתיבה.

המאמר פותח בתיאור של הרשתות המרכזיות שפעלו בשיח הישראלי בשנים האחרונות, בהמשך מוצג ניתוח של התופעה וזיהוי דפוסי הפעולה המרכזיים של המבצעים ובסופו יובאו המלצות למדינות, לממשלה, לגורמי חברה אזרחית ולציבור. מטרתו היא לבחון חשד להתערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות בישראל, לאפיין את התופעה ולהציע מדיניות להתמודדות עימה.תיחום תקופת המחקר: המחקר כולל דיון במבצעי התערבות זרה שפעלו ברשתות החברתיות בישראל בשנים 2020 עד סוף 2022. 

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.