"הסערה המושלמת" שהביאה לכישלון המודיעין ב־7 באוקטובר - שורשיה, השלכותיה ודרכים לצמצום הסיכוי לשוב ולהיכשל

תאריך: 24/07/2025
מאת: תא"ל (מיל') יוסי קופרוסר - ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין
למאמר המלא
במאמר מנתח תא"ל (מיל') יוסי קופרוסר את כשלי קהילת המודיעין הישראלית ערב מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תוך הצבתם בתוך דפוס רחב של תהליכים תפיסתיים, מוסדיים ותרבותיים. לטענתו, הכשל נבע לא מהיעדר מידע, אלא מיכולת לקויה להעריך נכונה את משמעותו בשל קונספציה שגויה שהשתרשה עמוק בדרגי המודיעין וההנהגה המדינית. קונספציה זו כללה תפיסת מציאות לא ריאליסטית בנוגע לאופי חמאס, כוונותיה ויחסי הכוחות ברצועה, שהובילה לדחיית אינדיקציות מטרידות ולכשלים בהפעלת שיקול דעת עצמאי. במאמר קורא קופרוסר לחשיבה מחודשת על תהליך גיבוש הערכת המצב המודיעינית, על הרכב צוותי המחקר, ועל תהליכי ההכשרה והבקרה, תוך הדגשת חשיבותה של התרבות הארגונית ככלי קריטי לעמידות מוסדית מול תפיסות שגויות.

מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 
חזרה

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

נשק להפרעה המונית: רשתות חברתיות, מסרים והנדוס רגשות הציבור

במאמר זה, המחבר פותח בסקירת השימוש שנעשה בתקשורת ובהשפעתה כנשק בעת הנוכחית, תוך הדגשת הזדמנויות, שלא היו זמינות עד כה למדינות ולשחקנים פוליטיים, לזרוע מחלוקות או לערער יציבות באמצעות תקשורת דיגיטלית בקרב קהלי היעד. לאחר מכן הוא מבקש להראות כיצד רגשות קולקטיביים משפיעים על התנהגות פוליטית ומה הן הדרכים הספציפיות שבאמצעותן אפשר להפוך רגשות לנשק כדי להשפיע על מדינות. בסיום הוא מציג את הנושא של אמצעי נגד, ודן בשאלה כיצד יוכלו מדינות להגן על הציבור שלהן מפני נשק ההשפעה הזרה.
קרא עוד

Crosint - Crowdsourced Intelligence - שימוש בחוכמת ההמונים לצרכים מודיעיניים / ד"ר שי הרשקוביץ, אפריל 2018

השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי אנליזה, מחקר וגיבוש מדיניות, כמו גם לשם פיתוח רעיונות (Ideation) מוכר מחוץ לקהילת המודיעין ומקובל זה למעלה משני עשורים. בשנתיים-שלוש האחרונות, נוכח דעיכה מסוימת ב"אופנתיות" של רעיון חוכמת ההמונים, לצד התבגרות התחום וההכרה במגבלותיו, החל מתפתח דור שני של חוכמת ההמונים, המאופיין בשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק (Big Data) וניתוח מסדר שני של מאפייני התנהגות ההמון (Big Knowledge). כל זאת לצד המשך פיתוח הידע הנחוץ להנעה ותמרוץ של המונים. מטרת מאמר זה לפתוח לקורא הישראלי צוהר לפוטנציאל הטמון בחוכמת ההמונים בהקשר של עשייה מודיעינית. המאמר יסקור את השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי איסוף, עיבוד ומחקר מודיעין; ידון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים אלה ויציג את כיווני ההתפתחות העתידיים של התחום בהקשרי העשייה המודיעינית.
קרא עוד

ChatGPT: משמעויות למודיעין

בשנה האחרונה נחשף העולם למוצר בשם ChatGPT שעורר עניין רב באקדמיה, בעולם הטכנולוגי, בעיתונות ובציבור בכלל. סביר כי עולם המודיעין, שעיסוקו באיסוף, עיבוד וניתוח דאטה, ישתנה לבלי הכר עם הכנסת הטכנולוגיה הזו לשימוש העוסקים במודיעין. דקל כהן ונפתלי אבדרהם (חוקרים במכון "גזית", חטיבת המחקר באמ"ן) טוענים במאמר חדש שה-GPT יאפשר לחוקר לתחקר את המידע המודיעיני בצורה של שיחה, לבקש אלטרנטיבות, להטיל ספק, ובאופן כללי להוות סוג של קמ"ן עזר לכל חוקר. קונקרטית הם ממליצים במאמר זה לקדם הטמעה של הטכנולוגיה ברשת הפנימית, לבצע התאמה שלה לעבודה על המידע המסווג ולהשקיע במחקר שימציא יישומים המתבססים על טכנולוגיה זו.  
קרא עוד

הערכת יציבות מנהיגים במזה"ת בעידן של אי וודאות ואי יציבות / איתי ברון, דצמבר 2018

המאמר מציע מודל מערכתי להערכת יציבות מנהיגים בעידן של אי וודאות ואי יציבות המבוסס על ניתוח של זיקות וקשרים בין שלושה מכלולים עיקריים: המדינתי ארגוני, האזורי (מזה"תי) והבינ"ל. בנוסף, המאמר סוקר מספר סוגיות: מודלים קודמים ליציבות משטרים ומנהיגים; סיבות לסיום תפקידם של מנהיגים במזה"ת; משמעויות מהחלפת מנהיגים; הסביבה המזרח תיכונית; הבנת הציבור; המחקר הכלכלי; וכלי מחקר נוספים.
קרא עוד