במאמר תגובה למאמרם של מיכאל מיליקובסקי ושרון שגיא, אל"מ (מיל') גלעד איזין מתנגד לטענה כי עצם הציפייה להתרעה למלחמה פוגעת בלמידה האסטרטגית. במקום, הוא טוען כי לא נכון לבטל את מושג ההתרעה האסטרטגית או לראות בו עיוות, אלא להפך – יש לעדכן אותו. לדבריו, על המודיעין לא רק לספק "התרעה ממשית" על מי, מה, מתי והיכן, אלא גם "התרעה בסיסית" – התרעה שמטרתה לעורר בחינה מחודשת של הנחות היסוד והתפיסות על האויב ועל המציאות.איזין מדגיש כי תפקידו של המודיעין האסטרטגי הוא לאתגר את תפיסות היסוד של הדרג המדיני והצבאי, ואף לפרסם "התרעה בסיסית" רשמית כאשר הוא מזהה פער בין ההנחות לבין המציאות. בכך, טוען איזין, ההתרעה הבסיסית היא לב-ליבו של העיסוק המודיעיני, ולא מכשול בפניו.

המאמר הנוכחי מצטרף למספר מאמרים נוספים של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, המנסים לפתוח לאנשי המודיעין הישראלי צוהר לאפשרויות השימוש בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI או בקיצור Gen-AI) בעבודת המודיעין, ולגרות המשך תהליכי התנסות בטכנולוגיה זו, וחקירה של האופנים בהם היא יכולה להעצים את המעשה המודיעיני. 

המאמר שלפניכם עוסק בלוחמת התודעה הרוסית, המתמקדת בהשפעה פסיכולוגית על מדינות וקהילות ברחבי העולם, תוך ניצול "נשק המידע" ליצירת אפקטים תודעתיים רחבי היקף. המאמר מציג את התפתחות תפיסת התודעה בעידן הסובייטי ואת התאמתה לעידן הנוכחי, במיוחד תחת הנהגתו של פוטין. לוחמת התודעה נחשבת לתחום עימות עצמאי ושווה ערך ללוחמה צבאית קלאסית, ומשמשת את רוסיה במאבקה מול המערב במישור התודעתי. המאמר מתמקד בשימוש של רוסיה במערך השפעה גלובלי במלחמת אוקראינה ובמלחמות אחרות, ובוחן כיצד פעילות זו סייעה למוסקבה להפעיל לחץ על יריביה, לערער יציבות פוליטית במדינות מערביות, ולחזק את מעמדה הגלובלי. המאמר גם מתאר את השימוש של רוסיה בנושאים הישראלי והיהודי לקידום מטרותיה, ואת ההתמודדות של המערב מול איום זה. המאמר נכתב ע"י ד"ר יעקב פלקוב, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ומרצה אורח באוניברסיטאות תל אביב ורייכמן והוא מהווה סיכום מעודכן לאפריל 2024 של מחקר מקיף שפורסם במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרס 2023 בנושא זה.

ספרו של אייל דגן "החקירה הפרונטלית" בוחן את החקירה המודיעינית ככלי ללחומה בטרור, גישות שונות בחקירה וכן חקירה בעידן של פוסט אמת וקישוריות בעידן הדיגיטלי. דגן, בעברו אש אגף החקירות בשב"כ, שואל האם חקירה היא מדע. הספר כולל גם פרק מאת יצחק אילן (ז"ל) שמילא אף הוא את תפקיד ראש אגף החקירות באירגון.
זה אינו ספר הדרכה אלא נועד, כפי שכותב דגן, לפרוס את רוחב היריעה, של העיסוק בתחום – בין אומנות לבין עולם התוכן של המכירות - החוקר מנסה "למכור" לנחקר "מוצר" שנקרא "סיום חקירה" תמורת תשלום בדמות "הודאה". 
הספר היה אמור לצאת לאור לפני ה-7 באוקטובר והוצאתו לאור נידחתה. במלחמה התבררה החשיבות והיחודיות של החקירה להשגת מודיעין שסייע באופן מהותי ועמוק להשגת מטרות המלחמה. הקדמה לספר נכתב על-ידי רוני אלשייך, סגן ראש השב"כ לשעבר.