טור דעה זה נכתב על ידי יוסי קופרווסר ואודי ערן ופורסם באתר N12. לדבריהם, כל תחקור מבצעי אפקטיבי חשוב ליצירת אמון ציבורי במערכת הצבאית ועשוי לסייע להמשך המלחמה, אך ישנם קשיים וסכנות כשמנהלים זאת במקביל ללחימה אינטנסיבית.

ראיון בתכנית הרדיו "רצועת הביטחון" בגל"צ עם ד"ר ורה מיכלין-שפיר בהמשך להשתתפותה בכנס "השפעה זרה דיגיטלית על תהליכי בחירות" שערך המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין בשיתוף עם ישראל דיפנס.

כיצד משפיעים אירועי ה־7 באוקטובר על האופן שבו ישראל חושבת על מודיעין, התרעה והפתעה אסטרטגית? בכתבת המגזין של ישראל היום נבחנות שאלות יסוד הנוגעות לכישלון המודיעיני, להפקת הלקחים ולבניין הכוח המודיעיני לעתיד.בין המרואיינים לכתבה נמצא גם עמית המחקר הבכיר אל״מ (מיל.) ד״ר עופר גוטרמן, אשר מציג את נקודת המבט המחקרית של המכון על שורשי ההפתעה, על האתגרים המתודולוגיים של הערכת מודיעין ועל הצורך בחשיבה מחודשת לנוכח המציאות הביטחונית החדשה.לקריאת הכתבה

במאמר דעה שפורסם ב״ישראל היום״, טוענים סא״ל (מיל׳) דודי סימן טוב, סגן ראש מכון הרכבי לחקר המודיעין, ואל״מ (מיל׳) ד״ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון, כי הדיון הציבורי בשאלה איזה מידע הגיע לראש הממשלה ערב 7 באוקטובר מחמיץ את הכשל העמוק יותר ביחסים שבין הדרג המדיני לקהילת המודיעין. לטענתם, הכישלון לא נבע רק מהיעדר התרעה, אלא גם ממעגל של חיזוק הדדי בין תפיסת הדרג המדיני, שביקש לשמר את השקט בעזה, לבין הערכות המודיעין שלפיהן חמאס מורתע ואינו מעוניין במלחמה. מעגל זה הקשה על זיהוי סימנים שסתרו את התפיסה הקיימת ועל בחינה מחודשת של הנחות היסוד. סימן טוב וגוטרמן מדגישים את הצורך בהסדרה מחודשת של יחסי המודיעין והדרג המדיני, ובכלל זאת חיזוק מנגנוני הערכת המודיעין הלאומית, הסדרת העברת מידע המגיע בערוצים מדיניים לבחינה מודיעינית מקצועית, והגדרת אחריותו של הדרג המדיני לתהליך ההערכה.