כתבה חדשה במוסף הארץ בוחנת את אחת המגמות המסקרנות של השנים האחרונות – הפיכתו של חיזוי העתיד מתחום של ניחושים ואינטואיציות לתחום מדעי ומבוסס נתונים. הכתבה מתארת כיצד מחקרים עדכניים, טכנולוגיות בינה מלאכותית וקהילות חיזוי עולמיות מנסים לשפר את יכולתנו להעריך מראש התפתחויות גיאופוליטיות, כלכליות וחברתיות – ברמת דיוק שעד לא מזמן נראתה דמיונית.במרכז הכתבה מוצג פרויקט "מבט־על”, יוזמה ישראלית חדשה שנולדה מתוך שיתוף פעולה בין פרופ' מיכאל גלעד וצוותו באוניברסיטת תל אביב וסא"ל (מיל') נעם אלון שמוביל את הפרויקט מטעם המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. הפרויקט שואף לשחזר ולפתח את מחקרי החיזוי פורצי הדרך של פרופ' פיליפ טטלוק עבור קהילת המודיעין הישראלית, במטרה לשפר את איכות החשיבה האסטרטגית, להטמיע מתודולוגיות אמפיריות להערכת סיכונים, ולזהות "חזאי־על" ישראלים – אנשים בעלי יכולת מוכחת לחזות התרחשויות עתידיות בדיוק יוצא דופן.הכתבה סוקרת את מקורות ההשראה למחקר, את תוצאות הסבב הראשון של הניבויים בפרויקט, וגם את הדרך שבה הבינה המלאכותית עצמה הופכת לשחקן מוביל בעולם החיזוי – כשהיא כבר עוקפת בני אדם בתחרויות חיזוי בינלאומיות.

לכתבה המלאה