מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה על ה"חזרה ליסודות" של אמ"ן המתבטאת בהשקעה המחודשת בהוראת הערבית והאסלאם במסגרת חשבון הנפש לאחר כישלון ה-7/10. בין המרואיינים לכתבה אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. לדבריו, על ישראל לבנות מחדש את התרבות המודיעינית שלה ובמסגרת זאת להשקיע בהכשרות שיאפשרו התמודדות עם "תעלומות", כלומר ידע מתחומי מדעי הרוח. 

במאמר זה טוענים דודי סימן טוב ועופר גוטרמן שמערכת המודיעין בישראל זקוקה בפני עצמה לוועדת חקירה ממלכתית, מקצועית ובלתי תלויה, שתעסוק באופן מקיף בבעיות העומק של קהילת המודיעין הישראלי, על ארגוניה השונים, ותוך בחינה גם של הזיקות למערכת הביטחונית ולדרג המדיני.

טור דעה זה נכתב על ידי יוסי קופרווסר ואודי ערן ופורסם באתר N12. לדבריהם, כל תחקור מבצעי אפקטיבי חשוב ליצירת אמון ציבורי במערכת הצבאית ועשוי לסייע להמשך המלחמה, אך ישנם קשיים וסכנות כשמנהלים זאת במקביל ללחימה אינטנסיבית.

כתבה חדשה במוסף הארץ בוחנת את אחת המגמות המסקרנות של השנים האחרונות – הפיכתו של חיזוי העתיד מתחום של ניחושים ואינטואיציות לתחום מדעי ומבוסס נתונים. הכתבה מתארת כיצד מחקרים עדכניים, טכנולוגיות בינה מלאכותית וקהילות חיזוי עולמיות מנסים לשפר את יכולתנו להעריך מראש התפתחויות גיאופוליטיות, כלכליות וחברתיות – ברמת דיוק שעד לא מזמן נראתה דמיונית.במרכז הכתבה מוצג פרויקט "מבט־על”, יוזמה ישראלית חדשה שנולדה מתוך שיתוף פעולה בין פרופ' מיכאל גלעד וצוותו באוניברסיטת תל אביב לבין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. הפרויקט שואף לשחזר ולפתח את מחקרי החיזוי פורצי הדרך של פרופ' פיליפ טטלוק עבור קהילת המודיעין הישראלית, במטרה לשפר את איכות החשיבה האסטרטגית, להטמיע מתודולוגיות אמפיריות להערכת סיכונים, ולזהות "חזאי־על" ישראלים – אנשים בעלי יכולת מוכחת לחזות התרחשויות עתידיות בדיוק יוצא דופן.הכתבה סוקרת את מקורות ההשראה למחקר, את תוצאות הסבב הראשון של הניבויים בפרויקט, וגם את הדרך שבה הבינה המלאכותית עצמה הופכת לשחקן מוביל בעולם החיזוי – כשהיא כבר עוקפת בני אדם בתחרויות חיזוי בינלאומיות.