"אני בעד שלכל איש מודיעין יהיה מישהו שאיתו הוא יכול להתייעץ ומביא עימו זווית אחרת – מישהו מדיסציפלינה אחרת, מזירה שונה, אפילו מארגון עמית – יש יותר סיכוי שהוא לא מקובע באותן הטיות חשיבה שלי, מאשר עמית שיושב בשולחן לידי והרקע שלו דומה לשלי".
 יצא לכם פעם להיות בהופעה, ובמקום להתרכז במי שמופיע על הבמה הסתכלתם כל הזמן על הקהל סביבכם? זו אחת הדרכים שבהן באה לידי ביטוי הטיית האישוש: אנחנו מחפשים ומעדיפים אינדיקציות שמחזקות את האמונות וההשערות שלנו, למשל שאנשים רבים כמונו סבורים שההופעה הזו שווה את הזמן והכסף שהשקענו בה. אבל מה קורה כשהטיות חשיבה "מתגנבות" לאופן שבו אנחנו בונים את הערכת המודיעין שלנו? אנחנו עלולים לטעות בהערכת המידע עצמו או בהערכת הסבירות לאירועים שונים. בפרק השלישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, התחלנו בשאלה מדוע כל בני האדם חשופים באופן קבוע להטיות חשיבה. הסברנו מדוע אנשי מודיעין, שעוסקים במידע, בבירור מציאות ובקבלת החלטות, חשופים במיוחד להטיות חשיבה ומה ההשלכות שלהן. לבסוף הצענו גם כמה דרכים להתמודד עם אותן הטיות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

בנושא הזה יש פער, כי הוא לא מטופל בצורה מערכתית, אבל בגיליון יש גם הצצה לפתרונות שמשלבים את גופי המודיעין ואת החברה האזרחית".בעשור האחרון נחשפים בהדרגה ההיקף והעוצמה של פעילויות השפעה והתערבות זרה בישראל מצד מדינות ויריבים. לצד ההבנה הקיימת של מהות ואופי האיום, אין עדין לישראל תשתית ומנגנונים מספקים להתמודדות עם התופעה בצורה מערכתית. גיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" בוחן את התופעה ממספר זוויות מבט.בפרק אירחנו את דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וחוקר בכיר ב- INSS, ואת ניצן יסעור, רכז תחום דיסאינפורמציה ותחקירים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי. דיברנו על היריבים והאיומים שמייצרת ההתערבות הזרה שלהם במרחב הישראלי, על הווקטורים השונים בהם מופעלת ההשפעה ועל כיווני המענה האפשריים והנדרשים בצד הישראלי – הבטחוני-מודיעיני כמו גם האזרחי.מארח: אלון ששון

בתום חודש של מלחמת איראן-ישראל, הזמנתי את ד"ר עופר גוטרמן, אל"מ במיל' ומי שהיה ראש זירת איראן להגביה עוף ולבחון את מהלכי המלחמה ממרום המודיעין האסטרטגי. מה מייחד אנשי מקצוע שהמודיעין האסטרטגי הוא מומחיותם? כיצד נראה במערכה הזו המודיעין הטקטי ומה המרחק שנדרש לקחת על מנת לעלות לגובה האסטרטגי? כיצד נראה הפער בין הצלחות טקטיות בשטח לבין הבנה של מהלכי עומק של האויב במיוחד לאחר חיסול חלק משמעותי ממקבלי ההחלטות שלו כבר במכת הפתיחה?בשיחה דנו גם במתח בין רלוונטיות לאובייקטיביות, האם מודיעין צריך להיות קרוב למקבלי ההחלטות או לשמור מרחק כדי לשמר עצמאות מחשבתית וכיצד הפער הזה בא לידי ביטוי בין קהילת המודיעין הישראלית לאמריקאית? ולבסוף, שאלת הליבה: האם מצוינות טקטית באמת מתורגמת להישגים אסטרטגיים? פרק על מודיעין, אחריות מקצועית והחובה לראות מעבר לקרב עצמו.הצטרפו אלינו!מנחה: שירה ברביבאי-שחם

"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון