"הפתעה לא חלה רק על היריב, אלא גם עלינו. גם אני התקשיתי להאמין שממשלת ישראל תאשר את חיסול נצראללה".הפתעה היא עניין של נקודות מבט. לארגונים ביטחוניים יש סדרי עדיפויות והם מסתכלים על הסביבה דרך עיניים של איומים והזדמנויות. ארגון שלא מכיר את זוויות העיוורון שלו יופתע כאשר הוא לא מוכן לכך, מפני שהוא כלל לא מבין שהוא מסתכל בצורה לא נכונה. דווקא בחינה של אירועי טרור ממקומות רחוקים בעולם – דאע"ש, בוקו חראם או טבח בבורקינה פאסו נראים לנו לא רלוונטיים לאיזורנו, אבל זו רק דוגמה אחת לעיוורון.בפרק השני של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את אל"מ (מיל.) מירי איזין, לשעבר יועצת ראש הממשלה לתקשורת הזרה ומנכ"לית המכון המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. מירי שיתפה בזווית האישית שבה היא מנתחת הפתעות, כמו גם בהפתעות שחוותה בעצמה, דוגמת המחשבה המיידית שלה שהאזעקות ב- 7 באוקטובר קשורות לזירה הצפונית, אותה היא מכירה היטב.  מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

 "לאמץ שיטות עבודה חדשות זה לא מספיק. צריך לדעת להמציא שיטות עבודה חדשות ומי שיכול להמציא אותן זה רק האנשים עצמם" חדשנות מעשית משמעותה לחשוב ולפעול אחרת כדי להשיג את המטרות שלנו. בעולם המודיעין, ובייחוד בעולם המבצעים, ישנן מטרות ברורות, ממוקדות ולעתים קצרות מועד.בימים אלו יוצא לאור גליון 9 של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש לנושא הקשר בין חדשנות למודיעין ממגוון זויות.אנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי לשוחח עם ג., מי שהיה עד לפני שנה מנהל בכיר במשרד ראש הממשלה. דיברנו עם ג. על הדרך להפיכת חדשנות לעקרון ניהולי פרקטי, על דוגמאות לשינויים בתהליכי איסוף, עיבוד והפקה של שמע וטקסט ועל ההבדל בין הסתמכות על טכנולוגיה בלבד לבין שילוב שלה עם המרכיב האנושי.ממליצים לקרוא גם את ⁠המאמר של ג.⁠ באותו גיליון וגם את ⁠המאמר של מובילי החדשנות ביחידה הטכנולוגית של אמ"ן⁠ בנושא מיצוי משאבים שנמצאים "על הרצפה".מנחה: אלון ששון

האם ייתכן שבתום שתי מערכות צבאיות מול ישראל, איראן מתקרבת לנשק גרעיני יותר מאשר לפניהן? 
בשיחה עם אל"מ (במיל.) יואב רוזנברג, לשעבר סגן רח״ט מחקר באמ״ן, יואב חוזר להיסטוריה של הפתווא- פסק הדין ההלכתי- שהוציא ח'מינאי ושבו אסר על ההתקדמות לעבר פצצת גרעין. הפתווא שנדונה רבות בארגוני מודיעין ברחבי העולם והיוותה סוגייה כבדה בהערכת האיום מאיראן לאורך השנים, כולל בהגעה להסכם הגרעין של 2015,  לא בוטלה עד "עם כלביא" ואולי עד מותו של ח'מינאי (עפ"י פרסומים גלויים). איך מוסבר הפרדוקס, ומה חילופי הגברי במשטר שנותר על כנו לאחר "שאגת הארי" יעשו לפתווא בתום שתי מלחמות, יואב מנתח את התרחישים האפשריים. מכאן עולה שאלה קריטית: האם שתי מלחמות והיציאה מהסכם הגרעין ייתכן והאיצו את המוטיבציה האיראנית לפרוץ לפצצה גרעינית ושינו את אסטרטגיית המשטר, או הישארות כמדינת סף גרעינית? 
הפרק עוסק במתח בין גישות שונות בישראל ובארה״ב, הגישה שביקשה למקד מאמץ בסיכול הגרעין בלבד, ובין הגישה המקסימליסטית המבקשת להפיל את המשטר ואת כלל האיומים שהוא מציב לישראל: גרעין, טק"ק והפעלת מליציות הטרור. יואב רוזנברג מנתח את חיבור ההישגים הצבאיים בשתי המלחמות למעשה מדיני אפשרי שפוגש את יעדי המלחמה האסטרטגיים. המקום בו הוא דווקא מזהה הזדמנות היסטורית לחבר מעשה צבאי למעשה מדיני הוא בזירה הלבנונית ובפירוק הנשק של חיזבאללה.

פרק מיוחד לציון יום השנה ה- 22 לפיגועי ה- 11 בספטמבר 2001, שזעזעו את העולם ושינו באופן דרמטי את האופן בו מתייחס המודיעין לטרור העולמי ולארגוני הסלפיה-ג'האדיה. יורם שוייצר, ראש תכנית הטרור במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) עוסק בתחום כבר שנים, ולאחרונה הוציא ביחד עם עמיתיו את הספר צומת 11/9 – מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם. שוחחנו על הסיבות לכישלון המודיעיני בסיכול הפיגוע ועל ההשלכות הדרמטיות שלו על ארגוני המודיעין בארצות הברית ובעולם כולו. מנחה: אלון ששון.