"על הכשל הגדול והנורא שקרה לא נכון להסתכל כמו על תחקיר רגיל. כשהתקלות הן רחבות, מקיפות ונוגעות בהרבה תחומים – יש בעיה יסודית. הבעיה שאני מזהה היא שהיו כאן תהליכים ששינו את התרבות בקהילת המודיעין בצורה כזו שפגעה ביכולת לגבש את הערכת המודיעין כפי שהיא נדרשה לקראת ה- 7/10; כפי שהיא נדרשת תמיד". 
איך יכול להיות שיכולות איסוף ועיבוד שהביאו להצלחות מודיעיניות ומבצעיות אדירות לפני ה- 7/10 ובמהלך המלחמה עצמה לא עזרו לנו לזהות ולהתריע על ההחלטה של חמאס לממש את התכנית שלו לפלוש בישראל? האם יתכן שדווקא ההצלחות האלו יצרו מעגל של בטחון יתר והטיה בפעילות של אמ"ן בפרט ושל צה"ל בכלל, שהם בעצמם עומדים בבסיס הכשל?העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השני אירחנו את ד"ר אסף הלר לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר ומנתח את סיבות העומק לכשלון המודיעיני הגדול. אסף מונה מספר מגמות ותהליכים שאיפיינו את אמ"ן בשנים האחרונות, ביניהם הזנחת העיסוק בתעלומות לטובת סודות, מיקוד בטכנולוגיה ושינויים תרבותיים עמוקים בשיח ובהתנהלות של קצינים בכירים וזוטרים. רק הבנה ותיקון שלהם יאפשר לנו להתמודד עם האיומים וההזדמנויות שנוצרים בימים אלו ממש, עם השתנות הסביבה והשחקנים בכלל הזירות. מנחה: אלון ששון

"כאשר מדובר בתופעות מפוזרות, גופי המודיעין צריכים לצאת מתוך הקופסה שבה הם נמצאים ולעבוד ביחד עם גופים אזרחיים שמנתחים אירועים חברתיים. הגופים האלו אינם מוטים, בעוד שארגוני המודיעין נגועים לגמרי בהטיות".ארגוני מודיעין מורגלים בעבודה מול שחקנים גדולים, מרכזיים, מוכרים, ויש להם מנגנוני איסוף וניתוח שנועדו לחשוף את הכוונות הנסתרות שלהם להשיג יתרון כמו מתקפת פתע.אבל מה לגבי הפתעות מפוזרות, כאלו שמתפתחות בהדרגה ואינן תוצאה של מאמץ מתואם מצד יריבים או אויבים מוכרים? הפתעות אלו נוצרות כתוצאה מתהליכים חברתיים, אזרחיים ועוד, ולכן קשה לזהות אותן מראש בכלי המודיעין המסורתיים.בפרק החמישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם ד"ר אבנר ברנע על ההמשגה שיצר שמבחינה בין שני סוגי ההפתעות, על הביטויים של הפתעות מפוזרות בעולם הבטחוני ובעולם העסקי ועל כיווני פעולה שנכון לאמץ כדי לזהות ולהתמודד עם הפתעות כאלו.מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"האמונה שהיתה לאיראנים שהם מרתיעים את ישראל, כאשר ההרתעה הזו כבר לא אפקטיבית, היא מה שעומד בסיס כל כשלון בהתרעה על מתקפת פתע ".

מה היו הסימנים הגלויים שעמדו בפני האיראנים טרם מתקפת הפתע של ישראל כנגדה ביוני 2025? מדוע הם לא הצליחו לזהות או להבין אותם? שבוע לאחר תחילת המלחמה בין ישראל לאיראן אירחנו בזום את פרופסור אורי בר יוסף, מבכירי החוקרים הישראליים בתחום המודיעין, למפגש זום לא מתוכנן שהפך לפרק פתיחת העונה החדשה, על הפתעות ומתקפות פתע.
למרות שאין לנו עדין פרספקטיבה מספקת ומידע מבוסס, אפשר להעריך מהם הגורמים שעמדו בבסיס ההפתעה, ואולי גם על הקשר בין הכשלון המודיעיני של 7 באוקטובר 2023 להצלחה של ה- 13 ביוני 2025.
העונה החמישית של מודקאסט מוקדשת לנושא ההפתעות, הטעויות וההטיות בעולם המודיעין. רובו של העיסוק בתחום זה, בוודאי בישראל, הינו בצד המופתע. לקחי יום הכיפורים והכשלון של השבעה באוקטובר מחייבים אותנו לחשיבה ביקורתית שמחפשת את ההפתעות מצד היריב. הפתעת הפתע של ישראל כנגד איראן מאפשרים מבט שונה ומפתיע על תפקידו של המודיעין בצד המפתיע, ומה ניתן להעריך שקרה לאיראנים, שלא זיהו את המהלך הישראלי.

מארחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"בתקופות רגילות אמ"ן חי את הלחימה היומיומית, את השגרה, וקל להתפתות ולחשוב שהשגרה היא חזות הכל. קשה בכלל לדמיין מלחמה. אנשי המודיעין, במיוחד במודיעין השדה, יכולים להזכיר לאמ"ן שלמרות קשיי השגרה, האתגר האמיתי הוא המלחמה, ומולה חשוב להקצות את האנשים הרלוונטיים ולבנות יכולות ליום המלחמה, גם אם איננו יודעים מתי הוא יגיע."מערך מודיעין השדה שינה את המיקום ואת תפיסת ההפעלה שלו מספר פעמים לאורך השנים, בתווך שבין אמ"ן מצד אחד וצבא היבשה מהצד השני. למיקום הייחודי שלו בתפר ביניהם יש יתרונות וחסרונות – כולם באו לידי ביטוי לפני ובמהלך "חרבות ברזל". מחד – פערים בין ייעוד המערך לבין רמת המוכנות שלו, ומאידך – יכולת לזהות מהר את האתגרים ולהשתנות תוך כדי תנועה כדי להביא לידי ביטוי יכולות אנושיות ומקצועיות שמתקיימות רק במערך הזה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השלישי אירחנו את אל"מ (מיל.) גלעד איזין, שמוביל את כתיבת התורה של מערך מודיעין השדה, לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר. גלעד רואה חשיבות רבה בשיקוף הדיון הער שמתקיים בנושא הפערים שזוהו בתפקוד המערך, אמ"ן וצה"ל לפני ובמהלך המלחמה – כמו גם הייחודיות והתרומה הייחודית שלהם. הוא מייחס חשיבות רבה למרכיב המילואים בהבנה עמוקה של צרכי המערך והיכולת לממש אותם בתורה אפקטיבית וקורא לשינוי בתפיסת ההפעלה של אנשי המילואים כדי להפיק את המיטב מהם ומכלל יכולות מערך מודיעין השדה.