בפרק שפותח את העונה השניה של מודקאסט, שמוקדשת למתחים בעולם המודיעין, אנחנו מארחים את תא"ל (מיל) יוסי קופרווסר, ראש המכון לחקר המתודלוגיה של המודיעין. יוסי שימש בשלל תפקידים מודיעיניים, ובכלל זה בתפקיד רח"ט מחקר באמ"ן, והוא מספק זוויות מעניינות על הממשק שבין אנשי מודיעין למקבלי ההחלטות: איך מתכוננים למפגש כזה? איך בא לידי ביטוי המתח בין השיקולים המודיעיניים לבין השיקולים האחרים שיש למקבלי ההחלטות ומה יוסי זוכר מאחד המפגשים הראשונים שלו, כקצין צעיר, עם מקבלי החלטות בכירים? 

"הטכנולוגיה אינה טובה או רעה. הטכנולוגיה נמצאת בקונטקסט של אנשים שמשתמשים בה, והיא מקיימת איזשהו ריקוד עם המציאות האנושית. היא לא חיצונית למציאות האנושית – היא אינהרנטית לה".אנשי מודיעין אוהבים טכנולוגיה, ויש שיאמרו גם שהם מכורים לטכנולוגיה. כל קפיצה טכנולוגית של המאות ה- 20 וה- 21 הביאה בעקבותיה עלייה משמעותית בהיקפי המידע שנוצר והמידע שנאסף על ידי המודיעין. יחד עם זאת, קפיצות אלו השפיעה בצורה דרמטית על כל אחד מהשלבים של מה שהיה מקובל לקרוא לו "המעגל המודיעיני", עד כדי איתגור של המאפיינים הבסיסיים ביותר שלו.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר The Future of National Intelligence נכתב על ידי ד"ר שי הרשקוביץ. הספר מציג מגוון של טכנולוגיות מפציעות שהשפיעו, ועוד ישפיעו, על עבודת המודיעין, כל אחת בנפרד ובייחוד כאשר הן מתלכדות. בראייה רחבה יותר, שינויים חברתיים, שהטכנולוגיה משתלבת בהם, משפיעים גם הם על הקשר הרגיש בין אנליסטים לבין מקבלי ההחלטות ועל המרחב המשותף שבו עליהם ליצור ביחד את התוצר המודיעיני החדש.מנחה: אלון ששון

בזמן שישראל הייתה שקועה בענייניה הפנימיים, או "צרכה חומרים מאלחשים", כפי שכותב ג'קי חוגי בספרו החדש חמש נקישות בדלת, חמאס הפעילה לאורך שנים מערכת אוסינט יעילה שהתבוננה בישראל, למדה אותה וזיהתה את נקודות התורפה החשופות שלה. בפרק הרביעי בעונה השמינית של "מודקאסט", שירה ברביבאי־שחם משוחחת עם חוגי, כתב גלי צה"ל לענייני ערבים, על כתביו של יחיא סינוואר משנות הכלא, על מערכת האוסינט שבנתה חמאס בשנים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר, ועל האופן שבו קראה את ישראל ממידע גלוי. השניים שואלים מדוע החברה הישראלית כמעט שלא צרכה מידע גלוי על עזה, ומה נדרש מאנשי מודיעין, עיתונאים והציבור הישראלי על מנת להתגבר על הרתיעה מהתבוננות בפלסטינים, ולהבין את הצד האחר, מבלי לחזור על טעויות ה-7 באוקטובר. 
הפרק נוגע גם בחשבון הנפש האישי והמקצועי שחוגי עורך בספרו, ושואל לא רק מה מערכת המודיעין לא ידעה, אלא גם מה העיתונות והחברה בישראל ביקשו לא לראות.

 ד"ר כריסטיאן גוסטפסון, חוקר מודיעין וביטחון באוניברסיטת ברונל ואיש צבא לשעבר, מצטרף אלינו בשיחה הזו ב"מודקאסט" לניתוח חד על מלחמת איראן. "אנחנו צופים בשתי מלחמות שונות, את המלחמה הישראלית אנחנו מבינים, את המלחמה האמריקאית אנו מתקשים להבין, מהן מטרות המלחמה? ואיך המהלכים עד כה משרתים את המטרות האלה?"ד"ר גוסטפסון רואה במלחמת איראן המשך של מלחמת רוסיה אוקראינה, מתפעל מיכולת המודיעין למתקפה של ישראל אך גם מזכיר לישראלים אמת לא נוחה: גם מודיעין מצטיין לבדו "לא מנצח מלחמות". במלחמה האמריקאית הוא מזהה קווי דמיון למלחמת עיראק, ולאור עמימות במהלכי המלחמה מתריע מפני סכנה מוכרת: פוליטיזציה של הערכות מודיעין. בסיום, מבט החוצה: איך נאט"ו קוראת את הברית הישראלית-אמריקאית שמובילה את המלחמה הזו ומה המשמעות עבור סדר הבריתות הגלובלי?