בפרק השני של העונה ה8 של "מודקאסט" מתארח ד"ר תום שרון, חוקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ומתמחה במחקר מגמות ושיח בתקשורת הערבית. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם תום לוקח אותנו בנבכי תחום המודיעין הגלוי, כפי שהוא חוקר אותו בשנים האחרונות, מ"אל קאעדה", דרך "אביב האוסינט הערבי", הייחוד התקשורתי של "דאעש" ועד חמאס במתקפת ה7 באוקטובר. הוא מנתח כיצד ארגוני הטרור משתמשים בתקשורת הגלויה לא רק כתקשורת אלא כמתודת לחימה והפצת התורה. בפן המתודולוגי שוחחנו על ההבדל בין כל גולש החשוף לאמצעי התקשורת ובין חוקרי המודיעין, מה הופך צריכת תקשורת גלויה לעבודת מודיעין סדורה, ומהו התהליך ההופך נאום, פוסט או פרסום ברשת לרכיב בתמונת המודיעין השלמה?

במלחמת "עם כלביא" חיזבאללה ישב על הגדר, למרות הפגיעה בפטרוניתו איראן. כעת, למרות חולשה צבאית ולחצים פוליטיים מבית, הוא בוחר להצטרף למערכה ולירות על ישראל. מדוע? התנהלות חיזבאללה בראשות נעים קאסם מעידה על קבלת החלטות אסטרטגית שמוכנה לשלם מחירים אסטרטגיים. כיצד ארגון טרור מקבל החלטות אסטרטגיות והאם קהילת המודיעין של ישראל מיומנת להעריך קבלת החלטות אסטרטגית של היריב גם כאשר היא נראית 'לא סבירה' ובעלת מחירים 'לא הגיוניים'?קהילת המודיעין בישראל כשלה בהערכת החלטותיו של סינוואר, אך האם שני מקרי הבוחן של חיזבאללה במערכות נגד איראן עומדים בציפיות והערכות המערכת? העימות עם חיזבאללה מצית עימות צפוי ומציף שתי אפשרויות מנוגדות להמשך: פלישה קרקעית ישראלית  מול ניסיון דיפלומטי שמוביל נשיא לבנון לייצוב הגבול וריסון חיזבאללה.נשאל מה השתנה במערכת הלבנונית במלחמה הנוכחית וכיצד זה משפיע על המודיעין, ובעיקר- האם פירוק מנשק של הארגון הוא מהלך מציאותי וישים? לשיחה המרתקת הזו מצטרפים אליי מירי איזין לשעבר ראשת המכון לחקר הטרור באוניברסיטת רייכמן וכן גלעד איזין, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה וראש תכנית "חבצלות" בחמ"ן, שני אנשי מודיעין מנוסים שהזירה הצפונית היא תחום מומחיותם. הצטרפו אלינו!

"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"כאשר מדובר בתופעות מפוזרות, גופי המודיעין צריכים לצאת מתוך הקופסה שבה הם נמצאים ולעבוד ביחד עם גופים אזרחיים שמנתחים אירועים חברתיים. הגופים האלו אינם מוטים, בעוד שארגוני המודיעין נגועים לגמרי בהטיות".ארגוני מודיעין מורגלים בעבודה מול שחקנים גדולים, מרכזיים, מוכרים, ויש להם מנגנוני איסוף וניתוח שנועדו לחשוף את הכוונות הנסתרות שלהם להשיג יתרון כמו מתקפת פתע.אבל מה לגבי הפתעות מפוזרות, כאלו שמתפתחות בהדרגה ואינן תוצאה של מאמץ מתואם מצד יריבים או אויבים מוכרים? הפתעות אלו נוצרות כתוצאה מתהליכים חברתיים, אזרחיים ועוד, ולכן קשה לזהות אותן מראש בכלי המודיעין המסורתיים.בפרק החמישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם ד"ר אבנר ברנע על ההמשגה שיצר שמבחינה בין שני סוגי ההפתעות, על הביטויים של הפתעות מפוזרות בעולם הבטחוני ובעולם העסקי ועל כיווני פעולה שנכון לאמץ כדי לזהות ולהתמודד עם הפתעות כאלו.מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון