בשנים האחרונות גוברת ההבנה בקרב ארגוני ביטחון ומודיעין, כי למשבר האקלים השלכות גיאו-אסטרטגיות נרחבות. עם זאת, קהילות מודיעין משתרכות מאחור בכל האמור לפיתוח כלים אנליטיים להערכת סיכוני אקלים והשפעתם על הביטחון הלאומי; וכפועל יוצא, גיבוש אסטרטגיה מתאימה. לכן, מאמר זה נועד לפתוח צוהר לעולם המחקר והדיווח של מדדי ESG (סביבה, חברה, ממשל תאגידי), בדגש על רכיב האקלים. המטרה לאפשר למידה מהמתרחש בחזית מרתקת זו בה נפגשים מספר תחומים שונים.
אנו מקווים שעבודה זו תהווה מקור השראה לעשיית מודיעין לאומי בהיבטים תפישתיים ומתודולוגיים.
מחקר זה נעשה על-ידי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, לבקשת ובשיתוף מכון "גזית" באמ"ן בחטיבת המחקר ולבקשת ובמימון משרד המודיעין.

לפני כעשור פיתח אמ"ן ואימץ את תפיסת הלוחמ"מ, בהובלת ראש אמ"ן דאז והרמטכ"ל כיום, רא"ל אביב כוכבי. מטרת התפיסה היא לחבר משמעותית את אמ"ן ויכולותיו אל יחידות השדה המתמרנות, בשלבי נוהל הקרב וניהול הקרב, על מנת להגביר משמעותית את האפקטיביות המבצעית שלהן בלחימה. מטרת מאמר זה לבחון לאחר זמן ומספר אירועים מבצעיים משמעותיים, כיצד השפיעה התפיסה על אמ"ן ועל היחידות הלוחמות, האם סיפקה את שהתיימרה, ומה הן השפעות הצד הנלוות, לטוב ולרע, בעקבותיה. המאמר מבוסס על מסמכי כינון התפיסה, תחקירי מבצעים מהעשור האחרון, מפגשים עם קמ"נים ומפקדים בצה"ל ובאמ"ן וניסיון אישי של הכותב, קצין בכיר באמ"ן וממלא תפקיד בכיר במודיעין היבשה במילואים.

במלחמת 7 באוקטובר  הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, התארגנויות לאיתור פעילות חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה.מחברי המאמר הם דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושובל בן יאיר, חוקרת במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. לבסוף, מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 

מאמר זה מציג את התובנות העיקריות שעלו בעקבות תהליך למידה והתנסות של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ביחד עם אחת מיחידות אמ"ן, אודות לקחים מתקופת הקורונה, שנכון יהיה ליישמם ביחידה גם ב"שגרה חדשה". מוקד הלמידה היה נושא העבודה מרחוק בארגון מודיעיני. בהתאם לתובנות הוצעו שני כיווני המשך: שיתוף הידע שנצבר בין יחידות בעלות מאפיינים דומים ובניית מנגנון קבוע לשיתוף והנגשת ידע חיצוני עבור הארגונים.