מוזמנות ומוזמנים לקרוא סיכום של אירוע ההשקה נערך לכבודם של שני ספרים: "אמ”ן במציאות מורכבת ומשתנה” מאת תא”ל (במיל') ד”ר מאיר פינקל, אשר זכה בפרס הפורום לספר הטוב לשנת תשפ”ד; ו- "Israeli National Intelligence Culture” מאת אל”מ (במיל') ד”ר איתי שפירא. האירוע נערך ב-27 בנובמבר 2024 באוניברסיטה העברית הר הצופים.באירוע דיברו פרופ' דימה אדמסקי, ראש מסלול המצטיינים בקבלת החלטות ואסטרטגיה של בית הספר לממשל באוניברסיטת רייכמן ומומחה לתרבות אסטרטגית; אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש אמ”ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS); והמחברים.

הספר 'הערביסט', מאת ד"ר ירון רן, מספר את סיפור חייו של אליהו ששון שהיה איש מודיעין, דיפלומט ושר בממשלת ישראל. מסמך זה יסקור בקצרה את פועלו של ששון בשלושת המישורים הללו ואת תרומתו הרבה למדינת ישראל. האירוע התקיים באפריל 2019.

ב-28 באוקטובר 2025 התקיים יום עיון עבור חברי וחברות פיל"ם, ומוזמנים נוספים מקהילת המודיעין הישראלית והאקדמיה בארץ ובעולם, בנושא לימודי המודיעין באקדמיה ובקהילת המודיעין, תוך הסתכלות על מצב לימודי המודיעין בארץ ובמגוון מדינות נוספות. יום עיון זה התקיים במסגרת הכנס הישראלי השנתי ללימודי מודיעין בסימן "השתנות בעקבות כישלון", ובהובלת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והמכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית ובתמיכת קרן קונרד אדנאואר (KAS).
במהלך היום התקיימו שלושה מושבים: בתחילה, התקיים שולחן עגול בנושא "לימודי מודיעין – עבר, הווה ועתיד". בהמשך נערך פאנל מחקרי בנושא "לימודי מודיעין במבט גלובלי", ואת היום סיכמנו בסדנא של ד"ר יו דילן מקינגס קולג' לונדון (KCL) על העברת שיעור אקדמי בנושא אתיקה במודיעין.

כישלון ה-7 באוקטובר הביא עימו מתיחות רבה ביחסים שבין המודיעין לדרג המדיני בישראל. בשעה שהממשלה עדיין מונעת את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, הציבור חשוף לחילופי מהלומות, האשמות והדלפות מהונדסות המעידות על חוסר האמון המתמשך. מצב זה הגיע לנקודת רתיחה בחודשים האחרונים, כאשר הממשלה ביקשה לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, ונתקלה בהתנגדות הן מצד בר עצמו והן מצד החברה האזרחית. סוגיה זו ממחישה יותר מכל את המתח בין הצורך בפיקוח אזרחי על המודיעין ובאמון בין הממשלה לארגונים החשאיים לבין הצורך בשמירה על העצמאות וחוסר הפניות של האחרונים. אך בעוד שישראל היא במובנים רבים מקרה ייחודי, והכישלון הקולוסאלי ב-7 באוקטובר הוא אירוע סינגולרי, היא גם איננה ייחודית. יחסי מודיעין-קברניט עוברים טלטלות ברחבי העולם הדמוקרטי בעידן של פופוליזם, אשר חלק רואים בו את הכוח המניע של הנסיגה הדמוקרטית ואחרים ככוח מתקן, המבקש לכונן רפורמה במבני הכוח.כפורום המרכזי ללימודי מודיעין בישראל, וכחלק מהקהילה האקדמית העולמית של סטודנטים למודיעין, הרגשנו חובה לדון בנושא דחוף זה. במהלך חודש מאי 2025, קיימנו סדרת וובינרים הבוחנת תופעה זו מזוויות שונות ומציבה אותה בפרספקטיבה רחבה יותר, לא רק מודיעין אלא השירות הציבורי בכלל, לא רק ישראל אלא גם מדינות אחרות.סדרת הוובינרים כללה שלושה מפגשים: במפגש הראשון ד"ר אילנה שפייזמן ופרופ' קובי מיכאל לקחו אותנו לדיון על היחסים בין נבחרי ציבור לעובדי מדינה בדגש על הלקחים לקהילות המודיעין. דנו בין היתר בשאלות של נורמות ההתנהגות המצופות; ההשלכות של פוליטיזציה; והיישום של המסגרת הנורמטיבית ליחסי דרג נבחר ומודיעין/ במפגש השני קולונל גז'גוז' מווצקי, לשעבר ראש המוסד הפולני,  ופרופ' דיויד ג'יו, לשעבר אנליסט ב-CIA, תרמו לנו את הפרספקטיבות שלהם על יחסי מודיעין-קברניט במדינות שבהן כיהנו ממשלות פופוליסטיות. במפגש השלישי והאחרון פרופ' מיכאל באואר שוחח איתנו על אתיקה בירוקרטית בתקופות של נסיגה דמוקרטית.שאלנו האם הבירוקרטיה צריכה לשמש כשומרת הדמוקרטיה הליברלית? האם לבירוקרטיה יש את הזכות - או החובה - להתנגד לאי-ליברליזם? ומה מצדיק התנגדות?