חקר ביצועים ותורת המשחקים ככלים בהערכת המודיעין

תאריך: 03/08/2023
מאת: ד"ר חיים אסא 
לקריאת המאמר המלא 

הערכת המודיעין לגבי דרכי הפעולה האפשריות של יעד מודיעיני וההסתברות שיבחר באחת מהן מבוססת בדרך כלל על מידע הנאסף לגבי היכולות והכוונות שלו ודרכי התנהלותו בעבר במצבים רלוונטיים. תפיסה אינדוקטיבית זו מגבירה בדרך כלל את הסיכוי להגיע להערכה מועילה, קרי כזו שתאפשר למקבל ההחלטות לאמץ קו פעולה שיקדם את יעדיו. עם זאת, שיטת הערכה זו איננה טובה מספיק במקרים של תפניות ובמצבים בהם תמונת המצב בעיני נשוא המחקר היא אינטראקטיבית ותלויה בשינויים במדיניות של מקבל ההחלטות שעבורו מיוצרת תמונת המודיעין, ביחס לבניין הכוח והפעלתו. 

מסמך זה עוסק באמצעים נוספים להערכת דרכי הפעולה האפשריות והנבחרות של נשוא המחקר, וזאת באמצעות שימוש בחקר ביצועים ובתורת המשחקים, כדי לשפר את יכולתו של המודיעין לסייע למקבל ההחלטות. השימוש בתורת המשחקים מציג את האפשרויות וחקר הביצועים עשוי להצביע על ההסתברות של התממשות אפשרות מסוימת, על בסיס ההנחות והתובנות לגבי הגיון הפעולה של היריב.

המאמר בוחן שיטה זו בהקשר ליכולת להרתיע מדינות שברשותן נשק גרעיני, במציאות שבה גם ליריבותיהן יש נשק כזה והן יכולות ליירט אמצעים לנשיאת חימוש גרעיני דוגמת טילים ומטוסים. בחרנו במקרה זה, נוכח העיסוק באפשרות של שימוש בנשק גרעיני סביב המלחמה באוקראינה ועל רקע ההתקדמות בתוכנית הגרעין של איראן, שכבר מעוררת עיסוק בגרעין גם במדינות נוספות במזה"ת. המאמר בוחן גם את תפקיד המודיעין בהשגת היכולת להרתיע מדינות מלהצטייד בנשק לא קונבנציונלי או להשתמש בו.


אולי יעניין אתכם לקרוא גם

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד

מאמר חדש - היערכות לאומית מול השפעה והתערבות זרה באמצעות רשתות חברתיות: ממצאים גלובליים ותמונת מצב ישראלית - מאת ד"ר אסף וינר

במרבית הדמוקרטיות המערביות, האינטרנט והרשתות החברתיות מחליפים את אמצעי התקשורת המסורתיים כמקור מרכזי של חדשות ומידע, במיוחד עבור צעירים ומיעוטים תרבותיים. בשנים האחרונות, פלטפורמות התוכן המקוונות הפכו לזירה המרכזית של פעילות חברתית וכלכלית בעולם כולו - בישראל במיוחד - המתאפיינת בהיקף שימוש נרחב במיוחד ברשתות חברתיות בהשוואה לרוב מדינות העולם. מוזמנים ומוזמנות לקרוא את מאמרו של ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי ועמית מחקר בכיר במרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות באוניברסיטת תל אביב.

במאמר מציג וינר כיצד התבססותן של הרשתות החברתיות כערוץ מרכזי של שיח ציבורי ומקור מידע מרכזי, הופכת להיות פוטנציאל להשפעה והתערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים, כמו שיבוש מערכות בחירות או השפעה ומניפולציה על השיח ועל דעתם של אזרחי המדינה במטרה לערער את הלכידות והיציבות. כפתרון לכך, במאמרו וינר מבקש להעשיר את הדיון הביטחוני והמשפטי על הסיכונים והאיומים הייחודיים של המרחב המקוון עבור הציבור הישראלי ומציע לגופי הביטחון והמחקר הישראליים ארגז כלים רעיוני ואמפירי להבנת המישורים השונים של השפעה והתערבות זרה באמצעות הרשתות החברתיות, עם המשמעויות המגוונות שלהם עבור רשויות אכיפה וביטחון מדיניות בישראל.

 

 

מאמר זה הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה" שיעסוק בהשפעה והתערבות זרה.

קרא עוד