השפעה זרה באמצעות כלים כלכליים

תאריך: 22/07/2024
כלי השפעה כלכליים הם אמצעי פעולה אסטרטגיים בארגז הכלים של קובעי המדיניות בעולם. ממאבק האיתנים בין המעצמות הגלובליות, דרך התחרות על ההשפעה האזורית במזרח התיכון ועד למלחמת "חרבות ברזל" - הכלי הכלכלי נשלף ראשון, ולעיתים גם אחרון. מאמר זה יתאר את האופי של כלי ההשפעה הכלכליים, יבחן מקרי בוחן אחדים מהעת הנוכחית וידון במשמעויות לישראל. בין היתר, נטען כי נוכח עליית קרנו של הכלי הכלכלי בעולם, והאיום הגאו־כלכלי על ישראל עצמה בפרוט מאז פרוץ המלחמה בעזה, ישראל לא יכולה להישאר אדישה. עליה לפתח אסטרטגיה גאו־כלכלית מקיפה שמביאה בחשבון את עוצמותיה ואת חולשותיה הכלכליות, את האיומים עליה, את מערכת הבריתות והיריבויות שלה ואת מיקומה הגאוגרפי.

מאמר זה הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

לקריאת המאמר



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

"התפללו למען נעמה" – קמפיין לוחמת המידע של רוסיה נגד ישראל

לפני מספר שנים נעצרה ברוסיה נעמה יששכר, מטייל ישראלית. לכאורה מעצר מקרי אולם למעשה חלק ממבצע השפעה רוסי על ישראל ששילב מהלכים תקשורתיים (בישראל וברוסיה) ומאמצים נוספים לתכליות דיפלומטיות אסטרטגיות. במאמר מנותחת פרשת יששכר כקמפיין השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי במסגרת לוחמת המידע הרוסית נגד ישראל.  במסגרת זו מוצג האופן בו הצליחו הרוסים להשפיע על סדר היום התקשורתי הישראלי תוך שמירה על מרחב הכחשה לפעילותם. בסופו של דבר, גם אם מבצע השפעה זה לא הביא לרוסיה את ההישגים שקיוותה להם ואף חזר אליה כבומרנג במובנים מסוימים נידרש ללמוד ממקרה זה על הצורך לזהות בזמן אמת מבצעי השפעה כדי להתמודד עימם ככאלה. מאמר זה הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).
קרא עוד

ספר "המודיעין ושבעה באוקטובר"

ציון יום השנה השלישי למתקפת הטרור הנפשעת שביצע חמאס בשבעה באוקטובר מתרחש כאשר טרם הוקמה ועדה לחקירת כשל המודיעין שגרם להפתעה הבסיסית והעמוקה ערב הטבח. גם לא התבצע תחקיר משותף של ארגוני המודיעין באשר לסיבות הכשל, כשכל אחד מהם הסתפק בתחקיר עצמאי ונפרד שעל בסיסו הוא מבצע תהליכים של לימוד לקחים, תיקון ליקויים ושיפור דרכי הפעולה. "מכון הרכבי לחקר המודיעין", תחת שמו הקודם "המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין", פרסם לפני כשנה את הספר "המודיעין ושבעה באוקטובר", המציג תובנות ממספר רב של נקודות מבט לגבי הכשל המודיעיני החמור. הספר לא נועד להוות תחליף לחקירה הדרושה, אלא כלי ללימוד רבות מהבעיות שהתפתחו בהדרגה ושהביאו לתוצאה הקשה. לרגל יום השנה למתקפה, אנו שבים ומפיצים את הספר, על שלושה-עשר פרקיו, מתוך תקווה שהוא יביא להעמקה נוספת בלימוד הלקחים מזווית קהילתית וארגונית כאחד. המסר העיקרי של הספר הוא ששורשי המחדל המודיעיני טמונים לא רק בחוסר התפקוד ובדבקות בקונספציה בליל ה-6-7 באוקטובר, אלא בשורה ארוכה של כשלים ועיוותים שהתחברו לסערה מושלמת ומנעו מהמודיעין, גם כאשר התקבלו הידיעות המתריעות, להכיר בצורך להתריע מפני המתקפה הממשמשת ובאה. בראש ובראשונה גרמה לכך השחיקה במקצועיות המודיעין ובכשירותו בכל הקשור לנושא ההתרעה האסטרטגית, בין השאר לאור הגברת העיסוק באספקת מודיעין לצרכים אופרטיביים וטקטיים. גורם חשוב נוסף היה התפתחות תרבות ארגונית של חוסר סובלנות לדעות אחרות, אחידות ברקע של אנשי המודיעין, חשיבה קבוצתית, העדר זיכרון ארגוני (שבא לכדי ביטוי בהתעלמות מתוכנית 'חומת יריחו' ברגע האמת) והעדר פיקוח ובקרה. ברמה הקהילתית, בולטות הבעיות בחלוקת האחריות בין הארגונים השונים, ומיעוט השיח ברמה האסטרטגית (כשהדגש היה על שיתוף פעולה ברמה הטקטית והמבצעית). גורמים נוספים שתרמו לסערה היו מיקוד האיסוף במקורות טכניים תוך הזנחת המודיעין האנושי והגלוי ובעיות במערכת היחסים עם הדרג המדיני. כל אלה הובילו לכך שגורמי המודיעין והמערכת המבצעית בכל הדרגים נשבו בקונספציה שחמאס חלש, מורתע וממוקד בשיפור איכות החיים בעזה, ולא העלו על דעתם כלל שיתכן שהוא מתכנן מתקפה נרחבת, ובוודאי לא בהיקף שבו בוצעה. הם אמנם התריעו כי המתח הפנימי בישראל מעלה את הסיכוי להסלמה מצד אויבינו אך לא סברו שמדובר באיום קונקרטי ובוודאי לא מחמאס בעזה.הספר, שבכתיבתו השתתפו עמיתי המכון ומומחים נוספים, ובהם יו"ר המרכז למורשת המודיעין, אלוף (מיל.) אהרון זאבי-פרקש, תא"ל (מיל.) איתי ברון, פרופ' אורי בר יוסף, ח"כ לשעבר, עופר שלח, סא"ל (מיל) שרית שפירא, ובכיר השב"כ לשעבר, יוני הרץ, נערך על ידי סא"ל (מיל.) דודי סימן טוב, סגן ראש המכון, ואל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. אנו מקווים שהספר יתרום להבנה טובה יותר של שורשי הכשל ולקידום ביצוע השינויים המומלצים בו, הדרושים על מנת לצמצם את הסיכוי להישנות של מחדל מודיעיני מסדר גודל כזה.תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסרראש מכון הרכבי לחקר המודיעיןהמרכז להנצחה, מורשת ומחקרי המודיעין  
קרא עוד