המכון בתקשורת: שירה ברביבאי שחם על הצעת החוק להקמת מחלקה "איפכא מסתברא" תחת ראש הממשלה
מאת: שירה ברביבאי שחם
מיכאיל גורבצ'וב, שזכור בתור האיש שפירק את ברית המועצות, סיפר כי האסון הנורא בכור בצ'רנוביל היה אחד המאיצים בהחלטתו על הפירוק וההתקרבות למערב. הוא הבין שמדינה שמערכותיה מושתתות על צנזורה ועל התרחקות מהאמת ומחקר האמת, היא מדינה שאסונות נוראיים יקרו בה.
הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק שיזם ח"כ עמית הלוי בנוגע להקמת גוף מודיעיני תחת משרד ראש הממשלה. זו למעשה החייאתה מחדש של "מחלקת הבקרה" באמ"ן, גוף שיהיה חשוף לכלל המידע המודיעיני המיוצר בזרועות המודיעין - ושייצר הערכת מודיעין נוספת, חליפית, לצורך הערכת הביטחון הלאומי של ישראל.
"מחלקת הבקרה": מונח מוכר לאנשי מודיעין, ואחד הלקחים המשמעותיים והזכורים שנכתבו על ידי ועדת אגרנט, שחקרה את מחדל מלחמת יום הכיפורים.
בשנת 1974 הוקמה המחלקה שהייתה אמורה לייצר דעת נגד - "איפכא מסתברא", בתור תרופת נגד לקונספציה. היא נסגרה ברבות השנים, ומידת התועלת ממנה שנויה במחלוקת. הקמתה מחדש מעלה לדיון את נחיצותה. האומנם? האם יש טעם בניהול דיון ענייני לגבי האופן שבו תוקם מחלקת המודיעין?
אם שר הבריאות, למשל, היה מניח היום הצעת חוק בנוגע ליישום לקחי פינוי רפואי – שעליהם המליצה ועדת אגרנט ב־1974, לפני יובל שנים – על אופן פינוי ההרוגים והפצועים מ7 באוקטובר, על מנת לשפר את היערכות החירום שלנו, האם היינו מנהלים דיון רציני? הרפואה הרי התקדמה שנות אור ב־50 שנה. היכולות ונהלי הפינוי, המכשור והידע שונים בתכלית. האם היינו מנהלים דיון רציני, או שהיינו נזעקים וקוראים למדינה לחקור את אופני הפינוי שבוצעו ב־2023, ולבחון מענים המתאימים לרפואת המאה ה־21 ולטכנולוגיה בת ימינו?
למרות הרפורמה הברורה הנדרשת גם בקהילת המודיעין, עלינו להבין שהצעת החוק הזו לא נועדה לטייב את מערכת המודיעין או את הערכת הביטחון הלאומי. מי שאצה לו הדרך לנבור במסמכי ועדת חקירה שעבר יובל שנים מאז חקירותיה והמלצותיה, וממחזר לקחים עתיקים שהופקו אל מול מזרח תיכון ומערך איומים שאינו דומה במאום לזה שאנו חיים בו היום - לא מחפש הפקת לקחים אמיתית.
אל ניסחף לדיון – זהו לא דיון, אלא לכאורה דיון. ועדת החקירה שממשיכה לא לקום, הליכי החקירה שממשיכים להשתבש, האמת שמאבדת את מקומה - הם שבמרכז כאן. הצעת החוק נועדה לסתום פיות שידרשו ועדת חקירה, כשהזירות ישקטו לבסוף. לא במקרה פורסם השבוע על חוק המקדם איסור על ועדת חקירה ממלכתית. גוף מודיעין פוליטי, ועדת חקירה פוליטית – הם המדרון לעוד מחדלים. לא לאמת ולא לביטחון.
הכותבת היא שירה ברביבאי שחם: חוקרת ביטחון לאומי באוניברסיטת בן־גוריון, שירתה במשרד ראש הממשלה, חברת פורום דבורה ועמיתת מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. המאמר פורסם ב"מעריב" ב-26 בנובמבר 2024.
לקריאה ב"מעריב"
מיכאיל גורבצ'וב, שזכור בתור האיש שפירק את ברית המועצות, סיפר כי האסון הנורא בכור בצ'רנוביל היה אחד המאיצים בהחלטתו על הפירוק וההתקרבות למערב. הוא הבין שמדינה שמערכותיה מושתתות על צנזורה ועל התרחקות מהאמת ומחקר האמת, היא מדינה שאסונות נוראיים יקרו בה.
הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק שיזם ח"כ עמית הלוי בנוגע להקמת גוף מודיעיני תחת משרד ראש הממשלה. זו למעשה החייאתה מחדש של "מחלקת הבקרה" באמ"ן, גוף שיהיה חשוף לכלל המידע המודיעיני המיוצר בזרועות המודיעין - ושייצר הערכת מודיעין נוספת, חליפית, לצורך הערכת הביטחון הלאומי של ישראל.
"מחלקת הבקרה": מונח מוכר לאנשי מודיעין, ואחד הלקחים המשמעותיים והזכורים שנכתבו על ידי ועדת אגרנט, שחקרה את מחדל מלחמת יום הכיפורים.
בשנת 1974 הוקמה המחלקה שהייתה אמורה לייצר דעת נגד - "איפכא מסתברא", בתור תרופת נגד לקונספציה. היא נסגרה ברבות השנים, ומידת התועלת ממנה שנויה במחלוקת. הקמתה מחדש מעלה לדיון את נחיצותה. האומנם? האם יש טעם בניהול דיון ענייני לגבי האופן שבו תוקם מחלקת המודיעין?
אם שר הבריאות, למשל, היה מניח היום הצעת חוק בנוגע ליישום לקחי פינוי רפואי – שעליהם המליצה ועדת אגרנט ב־1974, לפני יובל שנים – על אופן פינוי ההרוגים והפצועים מ7 באוקטובר, על מנת לשפר את היערכות החירום שלנו, האם היינו מנהלים דיון רציני? הרפואה הרי התקדמה שנות אור ב־50 שנה. היכולות ונהלי הפינוי, המכשור והידע שונים בתכלית. האם היינו מנהלים דיון רציני, או שהיינו נזעקים וקוראים למדינה לחקור את אופני הפינוי שבוצעו ב־2023, ולבחון מענים המתאימים לרפואת המאה ה־21 ולטכנולוגיה בת ימינו?
למרות הרפורמה הברורה הנדרשת גם בקהילת המודיעין, עלינו להבין שהצעת החוק הזו לא נועדה לטייב את מערכת המודיעין או את הערכת הביטחון הלאומי. מי שאצה לו הדרך לנבור במסמכי ועדת חקירה שעבר יובל שנים מאז חקירותיה והמלצותיה, וממחזר לקחים עתיקים שהופקו אל מול מזרח תיכון ומערך איומים שאינו דומה במאום לזה שאנו חיים בו היום - לא מחפש הפקת לקחים אמיתית.
אל ניסחף לדיון – זהו לא דיון, אלא לכאורה דיון. ועדת החקירה שממשיכה לא לקום, הליכי החקירה שממשיכים להשתבש, האמת שמאבדת את מקומה - הם שבמרכז כאן. הצעת החוק נועדה לסתום פיות שידרשו ועדת חקירה, כשהזירות ישקטו לבסוף. לא במקרה פורסם השבוע על חוק המקדם איסור על ועדת חקירה ממלכתית. גוף מודיעין פוליטי, ועדת חקירה פוליטית – הם המדרון לעוד מחדלים. לא לאמת ולא לביטחון.
הכותבת היא שירה ברביבאי שחם: חוקרת ביטחון לאומי באוניברסיטת בן־גוריון, שירתה במשרד ראש הממשלה, חברת פורום דבורה ועמיתת מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. המאמר פורסם ב"מעריב" ב-26 בנובמבר 2024.
