המאמר הנוכחי מצטרף למספר מאמרים נוספים של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, המנסים לפתוח לאנשי המודיעין הישראלי צוהר לאפשרויות השימוש בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI או בקיצור Gen-AI) בעבודת המודיעין, ולגרות המשך תהליכי התנסות בטכנולוגיה זו, וחקירה של האופנים בהם היא יכולה להעצים את המעשה המודיעיני. 

לפני מספר שנים נעצרה ברוסיה נעמה יששכר, מטייל ישראלית. לכאורה מעצר מקרי אולם למעשה חלק ממבצע השפעה רוסי על ישראל ששילב מהלכים תקשורתיים (בישראל וברוסיה) ומאמצים נוספים לתכליות דיפלומטיות אסטרטגיות. במאמר מנותחת פרשת יששכר כקמפיין השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי במסגרת לוחמת המידע הרוסית נגד ישראל.  במסגרת זו מוצג האופן בו הצליחו הרוסים להשפיע על סדר היום התקשורתי הישראלי תוך שמירה על מרחב הכחשה לפעילותם. בסופו של דבר, גם אם מבצע השפעה זה לא הביא לרוסיה את ההישגים שקיוותה להם ואף חזר אליה כבומרנג במובנים מסוימים נידרש ללמוד ממקרה זה על הצורך לזהות בזמן אמת מבצעי השפעה כדי להתמודד עימם ככאלה. מאמר זה הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

ספרו של אייל דגן "החקירה הפרונטלית" בוחן את החקירה המודיעינית ככלי ללחומה בטרור, גישות שונות בחקירה וכן חקירה בעידן של פוסט אמת וקישוריות בעידן הדיגיטלי. דגן, בעברו אש אגף החקירות בשב"כ, שואל האם חקירה היא מדע. הספר כולל גם פרק מאת יצחק אילן (ז"ל) שמילא אף הוא את תפקיד ראש אגף החקירות באירגון.
זה אינו ספר הדרכה אלא נועד, כפי שכותב דגן, לפרוס את רוחב היריעה, של העיסוק בתחום – בין אומנות לבין עולם התוכן של המכירות - החוקר מנסה "למכור" לנחקר "מוצר" שנקרא "סיום חקירה" תמורת תשלום בדמות "הודאה". 
הספר היה אמור לצאת לאור לפני ה-7 באוקטובר והוצאתו לאור נידחתה. במלחמה התבררה החשיבות והיחודיות של החקירה להשגת מודיעין שסייע באופן מהותי ועמוק להשגת מטרות המלחמה. הקדמה לספר נכתב על-ידי רוני אלשייך, סגן ראש השב"כ לשעבר.

מאמר זה, שנכתב על ידי עורך הדין עמית אשכנזי, מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה וחברה אזרחית, לקידום החלת כללים המקובלים באיחוד האירופי על מניעת הפצת מידע כוזב. כמקרה בוחן תתואר ההתארגנות המדינתית למניעת השפעה זרה בבחירות לכנסת.

המאמר הינו חלק מגיליון הלכה ומעשה העוסק בהשפעה זרה. הגיליון הינו פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה במרכז למורשת המודיעין (המל"מ), משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי.