דודי סימן טוב, עופר גוטרמן ונעם אלון מציעים לבחון את הצורך בהוספתה של קומה אופרטיבית-מערכתית לתורת ההתרעה של אמ"ן, ולטפל במורכבותה באמצעות פיתוח ידע מסודר. כזה שיעסוק לא רק בהגדרות לשוניות אלא ימחיש את ייחודה וחשיבותה של ההתרעה המערכתית, באמצעות דוגמאות אמיתיות מהעבר הקרוב והרחוק, וישים סימנים ביכולת לממש את האחריות ההתרעתית ברמה זו, באמצעות הגדרות ברורות של צורות ארגון ומבנה, תפקידנים, סוג ההכשרה הנדרשת, ותהליכים ותוצרים ייעודיים.

המאמר שלפניכם מציג תחילה את עקרונות מלחמת המידע הרוסית כפי שבאו לידי ביטוי בעשור האחרון ובתוך עיון במופעיה בישראל. לאחר מכן עובר להציג בהרחבה את שלושת המאמצים לקידום מסרים פרו־רוסיים במהלך המלחמה בישראל - קמפיין ה"דופלגנגר", כתבות ממומנות בתקשורת הישראלית וקבוצת הטלגרם "אוקרונאצים"- ואת מידת השפעתם על השיח הציבורי בישראל בימי המלחמה. זאת על ידי מיקוד בפרסומים שהופיעו בשפה העברית מיום פרוץ המלחמה בגופי חדשות מרכזיים בישראל, ברשתות חברתיות ובאתרי פורומים. לבסוף מוצע ניתוח השלכותיה של הפעילות הרוסית, תוך מבט על תרחישי פעולה אפשריים נוספים מצידה וכן המלצות מדיניות שיסייעו ביצירת מענה למגמה זו. 

המאמר שלפניכם עוסק במבצעי השפעה שנועדו לפגוע באינטרסים כלכליים וביטחוניים של ישראל בזירה הבין־לאומית, עם דגש על שני מקרי מבחן בבריטניה וביפן, בשניהם עמדה חברת אלביט כיעד להשפעה ולפגיעה כלכלית ואסטרטגית. המאמר מתאר את שיטת הפעולה של מבצעי ההשפעה ברשתות החברתיות, הכוללים תיאום בין ארגונים אקטיביסטיים לבין מערכים מתוזמרים ברשתות החברתיות. בנוסף, הוא מציע כיווני התמודדות ראשוניים עם איומים אלו, בהם, חיזוק היכולת לאתר מבצעי השפעה מתוזמרים ברשתות החבתריות, פיתוח שיתופי פעולה בין־לאומיים ובטחוניים-אזרחיים, חיזוק חוסן דיגיטלי וגיבוש מנגנוני פעולה משפטיים וביטחוניים להתמודדות עם מבצעי השפעה בזירה הדיגיטלית.המאמר הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין.

בשנה האחרונה נחשף העולם למוצר בשם ChatGPT שעורר עניין רב באקדמיה, בעולם הטכנולוגי, בעיתונות ובציבור בכלל. סביר כי עולם המודיעין, שעיסוקו באיסוף, עיבוד וניתוח דאטה, ישתנה לבלי הכר עם הכנסת הטכנולוגיה הזו לשימוש העוסקים במודיעין. דקל כהן ונפתלי אבדרהם (חוקרים במכון "גזית", חטיבת המחקר באמ"ן) טוענים במאמר חדש שה-GPT יאפשר לחוקר לתחקר את המידע המודיעיני בצורה של שיחה, לבקש אלטרנטיבות, להטיל ספק, ובאופן כללי להוות סוג של קמ"ן עזר לכל חוקר. קונקרטית הם ממליצים במאמר זה לקדם הטמעה של הטכנולוגיה ברשת הפנימית, לבצע התאמה שלה לעבודה על המידע המסווג ולהשקיע במחקר שימציא יישומים המתבססים על טכנולוגיה זו.