מדע החקירה הפרונטלית - מחשבות על הפקת מודיעין מנחקרים במסגרת המלחמה בטרור

תאריך: 04/04/2024
מאת: אייל דגן

ספרו של אייל דגן "החקירה הפרונטלית" בוחן את החקירה המודיעינית ככלי ללחומה בטרור, גישות שונות בחקירה וכן חקירה בעידן של פוסט אמת וקישוריות בעידן הדיגיטלי. דגן, בעברו אש אגף החקירות בשב"כ, שואל האם חקירה היא מדע. הספר כולל גם פרק מאת יצחק אילן (ז"ל) שמילא אף הוא את תפקיד ראש אגף החקירות באירגון.

זה אינו ספר הדרכה אלא נועד, כפי שכותב דגן, לפרוס את רוחב היריעה, של העיסוק בתחום – בין אומנות לבין עולם התוכן של המכירות - החוקר מנסה "למכור" לנחקר "מוצר" שנקרא "סיום חקירה" תמורת תשלום בדמות "הודאה". 

הספר היה אמור לצאת לאור לפני ה-7 באוקטובר והוצאתו לאור נידחתה. במלחמה התבררה החשיבות והיחודיות של החקירה להשגת מודיעין שסייע באופן מהותי ועמוק להשגת מטרות המלחמה. הקדמה לספר נכתב על-ידי רוני אלשייך, סגן ראש השב"כ לשעבר.

לעיון בספר 


אולי יעניין אתכם לקרוא גם

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד

הצעה לקווים מנחים להתמודדות ישראל עם השפעה זרה במרחב הסייבר והרשתות החברתיות

מאמר זה, שנכתב על ידי עורך הדין עמית אשכנזי, מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה וחברה אזרחית, לקידום החלת כללים המקובלים באיחוד האירופי על מניעת הפצת מידע כוזב. כמקרה בוחן תתואר ההתארגנות המדינתית למניעת השפעה זרה בבחירות לכנסת.

המאמר הינו חלק מגיליון הלכה ומעשה העוסק בהשפעה זרה. הגיליון הינו פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה במרכז למורשת המודיעין (המל"מ), משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי.
קרא עוד