"איסנאד": קמפיין השפעה זרה אזרחי-אסלאמיסטי

תאריך: 26/12/2024
מאת: מיכל פרח וענבר יסעור 

המאמר עוסק בקמפיין ההשפעה הזר "איסנאד", שיזם עזאדין דווידאר, מתנגד משטר מצרי גולה, ותומך בחמאס במהלך מלחמת חרבות ברזל. הקמפיין, שהחל בדצמבר 2023, עושה שימוש בטקטיקות של לוחמה פסיכולוגית ומתנהל ברשתות החברתיות. במסגרת הקמפיין, מתנדבים מתחזים לישראלים ומפיצים מסרים בעברית במטרה להגביר את הלחץ הציבורי בישראל לסיים את המלחמה, תוך דגש על שחרור חטופים והעברת ביקורת על ההנהגה הישראלית.

מוביל הקמפיין מנצל את השסעים בחברה הישראלית, בעיקר מחלוקות הפוליטיות סביב ניהול המלחמה, כדי לערער את תחושת הביטחון ולהגביר את הלחץ הציבורי על הממשלה. הפעילים בקמפיין מתחזים לישראלים תומכי שמאל ומשתמשים במסרים שנועדו להשתלב בשיח הפוליטי בישראל. למרות חשיפתו בתקשורת הישראלית ומאמצים  אזרחיים להיאבק בו קמפיין "איסנאד" ממשיך לפעול, דבר שממחיש את הצורך בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם התערבויות זרות. המאמר גם מדגיש את הממד הדיגיטלי והטכנולוגי של קמפיין איסנאד, אשר עושה שימוש נרחב בכלים דיגיטליים כמו רשתות חברתיות, כלי מעקב וניתוח נתונים, ושירותי VPN המאפשרים לו לפעול בצורה אפקטיבית.  

בסיכום המאמר מוצגות מספר המלצות להתמודדות עם קמפיינים דומים, תוך הדגשת הצורך בפיתוח אסטרטגיות אפקטיביות למאבק בהשפעה זרה. מומלץ להעמיק את שיתוף הפעולה בין גופים מדינתיים לבין ארגוני חברה אזרחית, במטרה לזהות ולנטר מסרי השפעה זרה באופן מהיר ומדויק. כמו כן, יש להטמיע כלים טכנולוגיים מתקדמים לזיהוי וניטור פעילות חשודה ברשתות החברתיות, עם דגש על הגברת הפיקוח על פרופילים מזויפים ועל תופעות של התחזות. נוסף על כך, מודגשת החשיבות הרבה שבהעלאת המודעות בקרב הציבור בישראל לאיומים מסוג זה, כדי לחזק את החוסן החברתי מול ניסיונות השפעה חיצוניים.

המאמר הינו חלק מגיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

לקריאת המאמר 





אולי יעניין אתכם לקרוא גם

זירת רצועת עזה: אחריות וגבולות גזרה בקהילת המודיעין הישראלית

המאמר שלפניכם סוקר את חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן ב־30 השנים האחרונות, החל מאוסלו עד 7 באוקטובר. הוא מנתח מתחים תהליכים של מתחים, הסדרה ושיתוף פעולה בין הארגונים, תוך הדגשה של מתחים מבניים ופערים תפיסתיים. הכותב בוחן את השפעתם של שינויים בזירה – כמו השתלטות חמאס וההידרדרות הביטחונית – על היחסים בין ארגוני המודיעין, ומצביע על פער בין ההתארגנות הארגונית והקהילתית ובין המציאות שנוצרה. בפרק הסיכום הכותב מציע לחזק מנגנוני תיאום ובקרה, לעצב מחדש את חלוקת האחריות בהתאם לאיומים עכשוויים, ולראות במשבר הנוכחי הזדמנות לרפורמה מהותית שתתאים את הקהילה לאתגרי העתיד. כותב המאמר הוא שרון טל, איש שב"כ בעברו וכיום חוקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. המאמר הינו חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 
קרא עוד

Crosint - Crowdsourced Intelligence - שימוש בחוכמת ההמונים לצרכים מודיעיניים / ד"ר שי הרשקוביץ, אפריל 2018

השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי אנליזה, מחקר וגיבוש מדיניות, כמו גם לשם פיתוח רעיונות (Ideation) מוכר מחוץ לקהילת המודיעין ומקובל זה למעלה משני עשורים. בשנתיים-שלוש האחרונות, נוכח דעיכה מסוימת ב"אופנתיות" של רעיון חוכמת ההמונים, לצד התבגרות התחום וההכרה במגבלותיו, החל מתפתח דור שני של חוכמת ההמונים, המאופיין בשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק (Big Data) וניתוח מסדר שני של מאפייני התנהגות ההמון (Big Knowledge). כל זאת לצד המשך פיתוח הידע הנחוץ להנעה ותמרוץ של המונים. מטרת מאמר זה לפתוח לקורא הישראלי צוהר לפוטנציאל הטמון בחוכמת ההמונים בהקשר של עשייה מודיעינית. המאמר יסקור את השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי איסוף, עיבוד ומחקר מודיעין; ידון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים אלה ויציג את כיווני ההתפתחות העתידיים של התחום בהקשרי העשייה המודיעינית.
קרא עוד