השפעה רוסית בישראל במהלך מלחמת "חרבות ברזל"
מאת: אופיר בראל, ורה מיכלין-שפיר, מילאן צ'רני
מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, מבצעים גורמים רוסיים פעולות השפעה עוינות נגד דעת הקהל הישראלית, המיועדות לערער את אמון הציבור במהלכי הצבא ולפגוע בברית האסטרטגית שבין ישראל לארצות הברית. פעולות אלו הינן חלק מלוחמת מידע ארוכת טווח שמנהלת רוסיה ברחבי העולם, המיועדת לחזק את מעמדה בזירה הבין-לאומית על חשבון ארצות הברית ובעלות בריתה. הפעילות בישראל נעשתה במספר זירות בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות ולא חוללה שינוי מהותי בשיח הישראלי הגם שהצליחה לחדור לפרקטים לשיח התקשורתי בישראל. סוגית ההשפעה בפועל של מאמצי ההשפעה הרוסיים נבחנת במאמר בסיוע מודלים מקובלים בעולם. אולם, היא משקפת עליית מדרגה בעוינות הרוסית כלפי ישראל והרחבתה עלולה לערער את יציבות החברה הישראלית בזמן מלחמה. בהתאם, מומלץ לישראל לקדם מהלכים תפיסתיים וארגוניים חדשים להתמודדות עם איום ההשפעה הזרה. כיוון מענה נוסף הוא בהגברת המודעות של הציבור בישראל לתופעה.
המאמר שלפניכם מציג תחילה את עקרונות מלחמת המידע הרוסית כפי שבאו לידי ביטוי בעשור האחרון ובתוך עיון במופעיה בישראל. לאחר מכן עובר להציג בהרחבה את שלושת המאמצים לקידום מסרים פרו־רוסיים במהלך המלחמה בישראל - קמפיין ה"דופלגנגר", כתבות ממומנות בתקשורת הישראלית וקבוצת הטלגרם "אוקרונאצים"- ואת מידת השפעתם על השיח הציבורי בישראל בימי המלחמה. זאת על ידי מיקוד בפרסומים שהופיעו בשפה העברית מיום פרוץ המלחמה בגופי חדשות מרכזיים בישראל, ברשתות חברתיות ובאתרי פורומים. לבסוף מוצע ניתוח השלכותיה של הפעילות הרוסית, תוך מבט על תרחישי פעולה אפשריים נוספים מצידה וכן המלצות מדיניות שיסייעו ביצירת מענה למגמה זו.
המאמר הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).
מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, מבצעים גורמים רוסיים פעולות השפעה עוינות נגד דעת הקהל הישראלית, המיועדות לערער את אמון הציבור במהלכי הצבא ולפגוע בברית האסטרטגית שבין ישראל לארצות הברית. פעולות אלו הינן חלק מלוחמת מידע ארוכת טווח שמנהלת רוסיה ברחבי העולם, המיועדת לחזק את מעמדה בזירה הבין-לאומית על חשבון ארצות הברית ובעלות בריתה. הפעילות בישראל נעשתה במספר זירות בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות ולא חוללה שינוי מהותי בשיח הישראלי הגם שהצליחה לחדור לפרקטים לשיח התקשורתי בישראל. סוגית ההשפעה בפועל של מאמצי ההשפעה הרוסיים נבחנת במאמר בסיוע מודלים מקובלים בעולם. אולם, היא משקפת עליית מדרגה בעוינות הרוסית כלפי ישראל והרחבתה עלולה לערער את יציבות החברה הישראלית בזמן מלחמה. בהתאם, מומלץ לישראל לקדם מהלכים תפיסתיים וארגוניים חדשים להתמודדות עם איום ההשפעה הזרה. כיוון מענה נוסף הוא בהגברת המודעות של הציבור בישראל לתופעה.
המאמר שלפניכם מציג תחילה את עקרונות מלחמת המידע הרוסית כפי שבאו לידי ביטוי בעשור האחרון ובתוך עיון במופעיה בישראל. לאחר מכן עובר להציג בהרחבה את שלושת המאמצים לקידום מסרים פרו־רוסיים במהלך המלחמה בישראל - קמפיין ה"דופלגנגר", כתבות ממומנות בתקשורת הישראלית וקבוצת הטלגרם "אוקרונאצים"- ואת מידת השפעתם על השיח הציבורי בישראל בימי המלחמה. זאת על ידי מיקוד בפרסומים שהופיעו בשפה העברית מיום פרוץ המלחמה בגופי חדשות מרכזיים בישראל, ברשתות חברתיות ובאתרי פורומים. לבסוף מוצע ניתוח השלכותיה של הפעילות הרוסית, תוך מבט על תרחישי פעולה אפשריים נוספים מצידה וכן המלצות מדיניות שיסייעו ביצירת מענה למגמה זו.
המאמר הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).
לקריאה
