"המודל הדחוס" בהכשרות המחקר המודיעיני: שחיקת יסודות המקצוע והניסיון לשקמם לאחר שבעה באוקטובר

תאריך: 14/10/2026
המאמר שלפניכם מאת עופר גוטרמן וסטיבן וגנר בוחן כיצד השתנו במשך כשני עשורים סדרי העדיפויות בקורס אמ"מ, קורס יסוד להכשרת חוקרים באמ"ן. מחקרם מבוסס על ניתוח איכותני של ספרי סיכום פנימיים, קידוד הקצאת השעות בארבעה מחזורים נבחרים והתייחסויות של כמה ממפקדי הקורס לשעבר. הממצאים מצביעים על מעבר מדגש על שפה, ידע היסטורי־אזורי ויסודות עיוניים לדגש גובר על גישה ישירה למידע, עיבוד נתונים ושיטות עבודה הניתנות ליישום מיידי. המעבר התרחש על רקע שינויים טכנולוגיים וארגוניים, בעוד שהפער בין השינוי הארגוני לבין תרגומו לתורה ולהנחיות הכשרה הותיר לסגלי הקורס מרחב רב לפרשנות וליוזמה. מרחב זה אפשר הסתגלות מהירה, אך יצר חוסר יציבות בהוראת חלק מכשירויות היסוד. מקרה הבוחן מסייע להבין גורמי רקע לחלק מן החולשות המודיעיניות שנחשפו לאחר 7 באוקטובר. המאמר טוען כי קורס יסוד דחוס יכול לפתוח את תהליך ההתמקצעות אך לא להשלים אותו, ומציע למסד רצף מחייב של הכשרה מקצועית והשכלה עיונית רלוונטית לאורך השירות.

למאמר המלא

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

התמודדות המודיעין הישראלי עם פניית סאדאת לדרך השלום בשנים 1970-1977: ממקרה בוחן להלכה למעשה / שגית סטיווי-קרביס, נובמבר 2018

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.
קרא עוד