לקריאת הסיכום המלא ב-PDF

ב-28 באוקטובר 2025 התקיים יום עיון עבור חברי וחברות פיל"ם, ומוזמנים נוספים מקהילת המודיעין הישראלית והאקדמיה בארץ ובעולם, בנושא לימודי המודיעין באקדמיה ובקהילת המודיעין, תוך הסתכלות על מצב לימודי המודיעין בארץ ובמגוון מדינות נוספות. יום עיון זה התקיים במסגרת הכנס הישראלי השנתי ללימודי מודיעין בסימן "השתנות בעקבות כישלון", ובהובלת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והמכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית ובתמיכת קרן קונרד אדנאואר (KAS).

בפתיחת הסמינר בירכו ד"ר אופק רימר, מתאם פעילות פיל"ם היוצא, פרופ' גליה פרס בר-נתן, ראשת מכון דיוויס, דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ונעמי מיטלמן כהן, מנהלת הפרויקטים של KAS. הם בירכו על קיומו של הכנס ועל שיתופי הפעולה הפורים שמאפשרים גישור, חיבור ותרומה הדדית בין העולמות המודיעיניים המקצועי והאקדמי. בנוסף, הודגשה החשיבות של מודיעין מקצועי ואיכותי במיוחד על רקע התדרדרות הדמוקרטיות בעולם ועל רקע כישלונות מודיעיניים כמו זה של השבעה באוקטובר.

לאחר דברי הפתיחה, התקיימו שלושה מושבים: בתחילה, התקיים שולחן עגול בנושא "לימודי מודיעין – עבר, הווה ועתיד". בהמשך נערך פאנל מחקרי בנושא "לימודי מודיעין במבט גלובלי", ואת היום סיכמנו בסדנא של ד"ר יו דילן מקינגס קולג' לונדון (KCL) על העברת שיעור אקדמי בנושא אתיקה במודיעין.

שולחן עגול: לימודי מודיעין – עבר, הווה ועתיד

בשולחן העגול השתתפו ד"ר יו דילן מאוניברסיטת קינגס קולג' לונדון, פרופ' סוזאנה פישר מהאוניברסיטה הפדרלית למדיניות ציבורית (ברלין), ד"ר עופר גוטרמן מהמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ופרופ' דני אורבך מהאוניברסיטה העברית והמנהל האקדמי על תוכנית חבצלות. כיו"ר השולחן העגול שימש ד"ר אופק רימר, מנהל פיל"ם היוצא וחבר סגל באוניברסיטת בן גוריון. כדבריו של ד"ר רימר, מטרת המושב הזה הייתה לספק נקודת מבט מקיפה והשוואתית על לימודי המודיעין בישראל ובעולם.

ד"ר יו דילן – התפתחות לימודי המודיעין בקינגס קולג' לונדון (KCL)

ד"ר דילן סקר את היסטוריית העיסוק במודיעין באקדמיה הבריטית והציב מספר הסברים להצלחת התחום בעבר, כמו גם הזדמנויות ואתגרים בהסתכלות לעתיד. הוא נעץ את השורשים המשמעותיים של לימודי המודיעין באקדמיה הבריטית בשנות השמונים, צמיחת התחום התאפשרה מאחר ובאותה התקופה פורשי קהילת המודיעין היו נכונים לדבר, ומידע רב שהיה מסווג הותר לפרסום ואיפשר מחקר אקדמי מעמיק. באותה תקופה, לימודי המודיעין התבצעו בעיקרם על-ידי מספר חוקרים בודדים במחלקות ספציפיות.

נקודת מפנה נוספת הייתה בשנת 2002, עם פתיחת התוכנית ללימודי מודיעין ב-KCL. זו זכתה להצלחה בזכות תזמון מוצלח, בזכות הגישה של המחלקה תחתיה נפתחה התוכנית (המחלקה ללימודי מלחמה), שמעודדת מחקר בין-תחומי, ובזכות התרבות הארגונית של המחלקה שמאפשרת חיבור בין האקדמיה לפרקטיקה. החיבור הזה בין האקדמיה לאנשי המודיעין ולממשל הצליח ב-KCL לאור שלוש סיבות. ראשית, האוניברסיטה מהווה מקום מרכזי במכונה הגדולה של תחום הביטחון בבריטניה, אנשים רבים שממשיכים למערכת הביטחון הבריטית לומדים לפני כן תואר ב-KCL ורוכשים שם את הידע הראשוני. בנוסף, לאורך השנים האוניברסיטה חתרה לייצר מחקר אקדמי רלוונטי בשיתוף עם גופי הפרקטיקה. מעבר לכך, האוניברסיטה מציעה הכשרות מתקדמות מגוונות לעובדי שירותי המודיעין.

במבט לעתיד, ישנם מספר אתגרים ודילמות שהעוסקים בלימודי המודיעין יצטרכו לתת להם את הדעת. בראיית ד"ר דילן, האתגר הגדול ביותר הוא להוביל את הפרקטיקנים לזכור את הערך של חינוך ולמידה מתמשכת, לצד העשייה המודיעינית השוטפת. אתגר נוסף בהקשר זה הוא הצורך להכריע במתח בין חינוך (education) לבין אימון (training) של אנשי המודיעין, למשל, איזה תחומים נכנסים תחת כל אחד. נדרש גם לאזן בין ביצוע מחקר ביקורתי כלפי קהילת המודיעין למחקר התומך בה, ובין המיקוד הקיים במודיעין המערבי לבין הצורך ללמוד גם על קהילות המודיעין באזורים נוספים בעולם. מעבר לכך, יש להכיר בהתפתחויות הטכנולוגיות ולתת להן מענה במחקר, ולהיזהר מההטיה שגורמת לאקדמאים להתמקד במחקר של כישלונות ופחות במחקר של הצלחות – הטיה שעלולה להוביל למסקנות מוטות.

פרופ' סוזאנה פישר – לימודי המודיעין בגרמניה

לדבריה של פרופ' פישר, תחום לימודי המודיעין בגרמניה הוא צעיר ביחס למדינות אחרות בעולם, אך בשנים האחרונות התבססה קרקע יציבה של תחום זה, אותו היא מחלקת לכמה קטגוריות שונות של חינוך על בסיס שני משתנים: סגנון החינוך, וסוג הלקוחות. ישנם שלושה סגנונות חינוך, הנבדלים זה מזה בכמות הדגש ששמים על התאוריה לעומת כמות הדגש שניתן לפרקטיקה כחלק מהלמידה, ושלושה סוגי לקוחות הנבדלים זה מזה בהיקף הרקע והניסיון הקודם שלהם בתחום המודיעין.

הצלבת שני סוגי המשתנים יוצרת שלושה סוגי לומדים עיקריים ועוד מספרי תתי-סוגים של לומדים, כאשר אחד האתגרים המשמעותיים נעוץ בהתאמת תכני הלימוד ללומדים השונים, שכן לכל אחד יש צרכים שונים.
סוג A מתייחס לסטודנטים מתעניינים ללא קשר לקהילת המודיעין, והם מקבלים מענה במספר אוניברסיטאות גרמניות בדמות של סמינרים וקורסים תאורטיים ויישומיים, אך ללא תוכניות לימוד שלמות. סוג B מתייחס לפרקטיקנים שנמצאים בתחילת דרכם המקצועית, להם יש תוכניות לימוד הן ברמת תואר ראשון והן ברמת תואר שני, המתנהלות בחלקן בשיתוף עם ארגוני המודיעין המקומיים ומספקות הכשרה תאורטית ויישומית. סוג C מתייחס לפרקטיקנים מתקדמים יותר, להם יש תוכניות לימוד ייעודיות המתמקדות באימון מקצועי.

כדי להתמודד עם האתגר שמציבים סוגי לומדים שונים, העוסקים בהוראת המודיעין ייצרו תוכניות לימוד נפרדות והומוגניות מבחינת סוגי הלומדים בהן, אך לצד זאת בנו קהילה המובילה לשיתופי פעולה בין התוכניות עבור למידה משותפת של הסטודנטים והחלפת רעיונות בין המרצים. בנוסף, ישנו שיח עשיר לגבי התמודדות עם סוגי מידע שונים ודרכי ניתוח, והתוכניות משלבות הוראה של תאוריות לצד הזמנת פרקטיקנים רלוונטיים לשיח עם הסטודנטים, וכך מייצרים חיבור בין שאלות תאורטיות ופרקטיות.

ד"ר עופר גוטרמן – שורשי לימודי המודיעין בישראל וכיוונים בעקבות ה-7 באוקטובר

ד"ר גוטרמן הציג מצב לימודי המודיעין בישראל ותובנות בהסתכלות עתידית. כדי להבין את המצב הנוכחי יש להבין תחילה את שורשיו, הנעוצים בתנאים מבניים, ובעיקרם מודל צבא העם שכולל חוק גיוס חובה ומוביל לגיוס אנשים מכלל שכבות האוכלוסייה, תוך שיש למודיעין הצבאי זכות ראשונים בבחירת אנשיו. מצב זה משפיע על מקצוע המודיעין בכך שמחד מתאפשרת בחירה של הטובים ביותר, ומאידך נוצרת תפיסה שאין צורך להכשיר את אנשי המודיעין באופן משמעותי כיוון שהחוכמה הטבעית שלהם תוביל אותם להצלחה. בנוסף, נוצרת הטיה משמעותית לטובת אימון פרקטי, תוך מעט התייחסות לחינוך תאורטי.

מצב זה הוביל לכך שבקהילת המודיעין מתרחשת הכשרה בסיסית ושהכשרות מתקדמות מתמקדות בכישורי מנהיגות וניהול. בנוסף, לאורך השנים ההכשרות הפכו ליותר ממוקדות בכישורים טכנולוגיים ובמבצעים טקטיים, תוך צמצום המנטורינג בעת הכניסה לתפקיד חדש. בעולם האקדמיה, העיסוק במודיעין נדחק לשוליים – וכראייה, בשנת 2019 היו רק 14 קורסים העוסקים במודיעין בכל האקדמיה הישראלית.

כיום ישנם שני מנועי צמיחה עיקריים לשינוי ולשיפור מצב העיסוק במודיעין בישראל. מנוע ראשון הוא המאמץ לאקדמיזציה של המודיעין, שמטרתו לקדם את לימודי המודיעין באקדמיה ואת החינוך המודיעיני בקהילת המודיעין, תוך הנעה של מחקר, לימוד, ויצירת קהילה. מנוע שני הוא לקחי ה-7 באוקטובר, שכוללים את הרצון להפוך את מקצוע המודיעין למקצועי יותר, ולהכניס סטנדרטים וגישות מהאקדמיה לפרקטיקה המודיעינית. זאת מתוך ההבנה שהאקדמיה מספקת בצורה טובה יותר ממערכת הביטחון כלים לחשיבה ביקורתית, יצירתית, ואנליטית.

במבט לעתיד, המאמצים של פיל"ם ליצירת קהילה וקידום האקדמיזציה יימשכו, קהילת המודיעין מחדשת ומשפרת את ההכשרות שלה, ומאז הקמת פיל"ם ישנה מגמת שיפור משמעותית בכמות הקורסים האקדמיים הנוגעים במודיעין עם צמיחה ל-29 קורסים וארבע תוכניות תואר שני למודיעין בשנת 2025-26.

פרופ' דני אורבך – תוכנית חבצלות

תוכנית חבצלות מכשירה אנשי מודיעין על ידי שילוב של חינוך אקדמי בדמות תואר כפול, והכשרה באמצעות לימוד פרקטי. לפן האקדמי של התוכנית יש חשיבות רבה, ובמיוחד לכך שהוא כולל תואר בשני תחומים, בגלל שהעיסוק המודיעיני חוצה תחומים רבים, כך שנדרשת הרחבת אופקים והעמקה במגוון תחומים כדי להיות אנשי מודיעין טובים. למעשה, המיקוד אינו בתאוריה המודיעינית, למרות חשיבות הבסיס תאורטי לשיקוף דרך החשיבה שלנו ולביצוע עבודה טובה יותר, כיוון שכדי להבין את התאוריה המודיעינית נדרש קודם להיות פרקטיקן בעולם המודיעין. לצד זאת, בראייתו של פרופ' אורבך אקדמיה היא אינה המקום ללמד בו חשיבה ביקורתית, בגלל שהיא מוסד מאוד מיושן ומקובע, ורבים מאנשי האקדמיה לא מיישמים בעצמם חשיבה ביקורתית.

בהמשך, פרופ' אורבך התייחס בקצרה למספר נקודות נוספות הנוגעות להכשרות המודיעין. ראשית, הוא הדגיש את החשיבות של היכרות מעמיקה ורחבה עם המזרח התיכון לצורך הבנה מעמיקה של האויבים שלנו ושל הדינמיקות האזוריות, כיוון שהתמקדות ביחסים של אויבינו עם ישראל בלבד ובהווה בלבד מייצרת תמונה חלקית בלבד של המציאות. בהקשר דומה, על העיסוק המודיעיני להיות גלובלי יותר תוך התבוננות בתמונה הגדולה. לבסוף, בעיני פרופ' אורבך אין צורך שכל אנשי המודיעין יידעו ערבית היטב כפי שרבים אחרים מאמינים, ובמקום זאת כל מי שאינם אנשי שפה צריכים להשקיע את הזמן ברכישת ידע וכישורים מסוגים אחרים וברמה גבוהה.

פאנל מחקרי: לימודי מודיעין במבט גלובלי

בפאנל המחקרי השתתפו ד"ר סטיבן וגנר מאוניברסיטת ברונל (בריטניה), ד"ר עופר גוטרמן מהמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, דיוויד שאקרישווילי מאוניברסיטת קלייפדה (אסטוניה), וד"ר קמילה זריכטה-רומנובסקה (פולין), בעוד כיו"ר הפאנל שימש ד"ר יעקב פלקוב מהאוניברסיטה העברית, וכמגיב שימש ד"ר יו דילן מאוניברסיטת קינגס קולג' לונדון.

ד"ר סטיבן וגנר וד"ר עופר גוטרמן – מעבר לגילדה: הצורך במודרניזציה של ההכשרות במודיעין הצבאי בישראל

המחקר בוצע בצל הכשלים האנליטיים שהובילו לכישלון ה-7 באוקטובר, ומטרתו לבחון את האופן בו מעצבים את המקצועיות של אנשי המודיעין בישראל ואת המשמעות של השינויים בהכשרות. למענה על השאלות, הם בחנו את קורס אמ"מ, המכשיר את אנשי המחקר של אמ"ן, תוך בחינת התפתחותו בין השנים 2006 ל-2025.

המחקר העלה כי לאורך השנים יש לקורס מבנה זהה, הכולל לימודי יסודות, לימודים דיסציפלינריים, ולימודים מתקדמים של שיטות מחקר ואתיקה, אבל התכנים הנכנסים לכל אחד מהסלים הנ"ל השתנו באופן משמעותי. בנוסף, ד"ר וגנר וד"ר גוטרמן מצביעים על ארבע תמות המלוות את שינויי הקורסים. הראשונה היא בניית מתודות עבודה ללא בסיס דוקטרינר, עקב זיהוי של הסגל כי קיים פער בהכשרות ופעילות במציאות של ואקום תורתי. תמה שנייה היא שינוי ביחסי מחקר-איסוף בעקבותיו בוצעו התאמות של ההכשרות על-ידי סגל זוטר, שבמסגרת השינויים יצר למידה טכנית ולא מעמיקה. תמה שלישית היא פנייה לשיטות מחקר כמותניות וחשיבה מבוססת דאטה, תוך צמצום ההכשרות המחקריות הקלאסיות והקניית יוקרה לתחום הדאטה. תמה רביעית היא שימור של יסודות אקדמיים, אך תוך צמצום הדרגתי של הזמן המוקדש לכך.

לסיכום, הקורסים הראו לאורך השנים יכולת להתאים את עצמם למציאות המשתנה, אבל התאמות אלה לעיתים צמצמו את היכולת להעמיק בתכנים באופן משמעותי – מחד, הייתה ירידה באיכות ההכשרה האנליטית, ומאידך היה שיפור משמעותי בהכשרה הנוגעת לתחומים טקטיים. לכן, את מקצוע המודיעין יש ללמוד הן במסגרת הארגונים המעשיים והן במסגרת האקדמיה, תוך מינוף החוזקות של כל אחד. לאור מסקנות החוקרים, ד"ר דילן הציע לייצר בעזרת האקדמיה מנגנון הערכה עצמית עבור ארגוני המודיעין, והצביע על כך שבהיבטים מסוימים כשל השבעה באוקטובר הוא תמונת מראה לכשל האמריקאי ב-11 בספטמבר, כיוון שבשניהם הייתה התבססות משמעותית על טכנולוגיה תוך זניחת שיטות עבודה אחרות.

דיוויד שאקרישווילי – אתיקה, סודיות והכשרות מודיעין בישראל ובמדינות הבלטיות

מחקרו של שאקרישווילי נועד לבחון את הקשר בין אתיקה לבין סודיות של ארגוני מודיעין, ולהבין כיצד הקשר הנ"ל משפיע על ההכשרות המודיעיניות במדינות דמוקרטיות. מטרתו היא הטמעה מיטבית של מסגרות תפיסתיות של אתיקה בפרקטיקה של ארגוני המודיעין ובמחקר האקדמי על המודיעין. זאת, באמצעות בחינת תוכניות ההכשרה בישראל ובמדינות הבלטיות והשוואה ביניהן, על בסיס ביצוע קידוד נושאי של מגוון מקורות רחב – ראיונות, מסמכים, וחומרים שניוניים.

בישראל, שאקרישווילי זיהה דגש משמעותי על אתיקה מבצעית, אך גם מתח בין סודיות הנדרשת לעבודת המודיעין לבין שקיפות הנדרשת לביקורת על הבחירות האתיות. בישראל, מי שכותב על אתיקה ומגדיר קווים מנחים הם אנשי המודיעין עצמם. לעומת ישראל, במדינות הבלטיות יש דגש רב על פיקוח בהתאם לסטנדרטים חיצוניים של האיחוד האירופי ונאט"ו, שמייצרים הנחיות רשמיות אך כאלה שאינן מוטמעות בהכשרות. בנוסף, ישנו דגש משמעותי על יצירת איזון בין שקיפות, אחריותיות, וסודיות. על בסיס ההשוואה הנ"ל, ניתן להצביע על המתחים בין אתיקה לבין סודיות מבצעית ובין סטנדרטים בינלאומיים לפרקטיקה מדינתית, ועל האתגרים ביצירת סוציאליזציה (חיברות) ארגונית תחת תנאי סודיות, ובשמירה על תודעה אתית תחת תנאי לחץ.

בהתבסס על איזון מגוון האתגרים והמתחים, הוצעה נוסחה שמטרתה להצביע על האיזון האופטימלי בין סודיות לבין אתיקה ועל נקודות בהן חוסר האיזון מהווה סכנה ממשית, על ידי כימות המידע האיכותני שנוגע ליעילות מבצעית, סודיות, ואתיקה בארגוני המודיעין. מעבר לכך, הוצע לבנות הכשרות אתיקה המבוססות על חיבור למצבים קונקרטיים, ליצור תוכניות חילופי ידע בין מדינות, לייצר קודים אתיים גמישים, ולדון בדילמות אתיות לכל אורך השירות המודיעיני.

ד"ר סטיבן וגנר – משחקי מלחמה ומחקר מודיעין: כיוונים עתידיים

למשחקי מלחמה יש מספר שימושים מועילים, למשל, רבים משתמשים בו ככלי לניתוח היסטורי, וד"ר וגנר אימץ זאת ככלי פדגוגי ללימוד של מקרי בוחן היסטוריים במסגרת הקורסים האקדמיים שהוא מלמד. למשל, בעזרת משחקי מלחמה הוא המחיש יחד עם הסטודנטים שאין לאף שחקן שליטה בלעדית על התפתחות האירועים, ואלה מתפתחים בהתאם למגוון התרחשויות מקבילות.

ד"ר וגנר הציע להסתכל על משחקי המלחמה גם ככלי שימושי למודיעין, הן כחלק מתחקיר של כישלונות מודיעיניים והן ככלי מחקרי שנועד לסייע לחשוב על העתיד. הצעה זו נובעת מכך שבמחקר היסטורי הוכח כי משחקי מלחמה מסייעים לבצע ניתוח נוגד-עובדות (counterfactual analysis), שמתבצע כחלק מניסיון לברר כיצד ההיסטוריה הייתה מתפתחת אם היו משנים עובדות היסטוריות מסוימות. התהליך הזה דומה מאוד לשיטה המודיעינית של ניתוח אפשרויות מתחרות לגבי התרחשויות עתידיות, ולכן בסבירות גבוהה תהיה לכלי תועלת גם לצורך כך.

לסיכום, משחקי מלחמה מסייעים לחוקרים להבין טוב יותר את המציאות, במיוחד להבין את העבר ולבצע תהליך מחשבתי כאשר יש בידי החוקרים את כל המידע הרלוונטי. עם זאת, יש לה יתרונות מסוימים גם לצורך חשיבה על העתיד, ובעיניו חשוב להטמיע אותה ככלי בידי ארגוני המודיעין ובשיטה לסריקות אופק.

ד"ר קמילה זריכטה-רומנובסקה ותא"ל פיטר בוצקו – הלקחים והרפורמות של האיחוד האירופי בעקבות כישלונות בסיכול טרור ואיומים היברידיים

מחקר זה עסק במודיעין מקוטע ובהזדמנויות שהאיחוד האירופי פספס בכדי לייצר שילוביות בין ארגוני המודיעין האירופים השונים. זריכטה-רומנובסקה דיברה על כך שמספר פיגועי טרור שהיו בעבר באירופה הוכיחו כי אזור שנגן מאפשר לאיומים לעבור בחופשיות בין גבולות המדינות, ולכן להתמודדות מיטבית נדרשים שיתופי פעולה מודיעיניים נרחבים בין מדינות האיחוד האירופי. בכך, הפיגועים היוו מאיץ לביצוע רפורמות ליצירת שילוביות בין ארגוני המודיעין השונים. בהמשך, גם מגפת הקורונה היוותה מאיץ להגברת השילוביות, וכך גם מלחמת רוסיה-אוקראינה. יחד עם זאת, לאורך השנים לא נוצרה שילוביות מספקת בין ארגוני המודיעין האירופים ויש עוד הרבה מה לשפר במובן זה.

ד"ר יו דילן – העברת סדנא בנושא אתיקה במודיעין

בחלקו האחרון של יום העיון, ד"ר יו דילן הסביר כיצד הוא נוהג להעביר יחד עם סר פרופ' דייוויד אומנד שיעור אקדמי בתחום המודיעין, תוך הדגמת שיעור בנושא סוגיות אתיות במודיעין. ככלל, השיעור שהוצג בסדנא היה בנוי מארבעה חלקים עיקריים, כאשר כל חלק התחיל ממקרה בוחן לדיון בקבוצות קטנות, ולאחר מכן המשיך להסברים תאורטיים.

החלק הראשון של השיעור היה מבוא כללי לנושא, ומקרה הבוחן שהוצג בתחילתו נועד להיות פרובוקטיבי כדי לייצר שיח ער ועניין בקרב הסטודנטים. ביום העיון, לדוגמה, ד"ר דילן הציג את פיצוץ הביפרים של חזבאללה על-ידי ישראל והציב שאלות אתיות לגבי הפגיעה הפוטנציאלית של מבצע כזה באזרחים. בהמשך, ד"ר דילן הציג הגדרות תאורטיות שעומדות בבסיסו של השיעור, ואת הטענה המרכזית של השיעור – שכללים אתיים חייבים להנחות את עבודת המודיעין בחברה דמוקרטית.

בחלק השני הוא הציג מקרה בוחן שנועד להוביל את הסטודנטים להבנה של מסר מסוים. בתחום של הסדנא, הוא הוביל את הדיון לכך שיש דילמות שמחייבות פשרות קשות, ובעולם האמיתי לא ניתן להגיע לפתרון מושלם. המקרה שהוצג התמקד בשאלה האתית סביב גיוס רוצח כמקור מודיעיני, שמשמעותו לתת לרוצח כסף וחסינות. על ידי כך, ד"ר דילן המחיש את העניין הציבורי שצריך להיות לגבי אתיקה במודיעין. בהמשך, הוא חידד את התובנות מהדיון על ידי הצגת שתי קטגוריות של הסברים: הראשונה התמקדה במיוחדות של המודיעין, כלומר, שיש דברים רבים שאינם מקובלים במציאות הרגילה אבל כן מקובלים כאשר המודיעין מבצע אותם; השנייה התמקדה בכך שאתיקה היא נושא חשוב בבסיסו, וכזה שבהקשר המודיעיני נתקלים בו באופן שוטף. הקטגוריה השנייה התייחסה גם לכך ששמירה על אתיקה נדרשת כדי לשמור על הלגיטימיות של ארגוני מודיעין בדמוקרטיות, ושהיא משפיעה על ביצועי ארגוני המודיעין דרך אמון הציבור ואיכות התוצר.

בתחילת החלק השלישי ד"ר דילן הציג מקרה שדיון בו מחדד כי ניתן לחשוב על נושא האתיקה בדרכים שונות, ולא תמיד תשובה אחת יותר אתית מהשנייה באופן מובהק. בהמשך, הוא הביא מסגרות תפיסתיות שונות לחשיבה על אתיקה במודיעין, כאשר חלקן מתמקדות בערכים, חלקן במחויבויות מטעם התפקיד, ואחרות בתוצאות והשלכות. מעבר למסגרות התפיסתיות הנ"ל, חוקרים ואנשי מודיעין שאבו ממספר תחומים שונים כדי להעמיק את הבנת האתיקה המודיעינית – למשל תאוריית המלחמה הצודקת וחוק זכויות אדם ממשפט בינלאומי, אתיקה רפואית, אתיקה של עיתונאים, ועוד. לסיום החלק הזה, ד"ר דילן הציג מסגרות תפיסתיות רלוונטיות שנבנו ספציפית בהקשר המודיעיני. למשל בהקשר האתיקה, הוצגה תפיסה של סר פרופ' דייוויד אומנד הכוללת רשימה ארוכה של רכיבים שיש לתת להם את הדעת כמו סיבה מוצדקת לפעולה, פרופורציונליות, הכרחיות, ועוד.

לאחר דיון במקרה בוחן נוסף, בחלק הרביעי והאחרון הוצגו פתרונות אפשריים להתמודדות עם הסוגייה בה השיעור עסק. בהקשר לאתיקה, ד"ר דילן הציע דרכים בהן אפשר לוודא שארגוני המודיעין מיישמים אתיקה מספקת בפועל. למשל באמצעות חוקים, פיקוח וביקורת, תרבות ארגונית מתאימה, הכשרות, שקיפות, ועוד. לבסוף, בסוף הסדנא הוצג מקרה בוחן נוסף, שדיון בו מיישם רבות מהסוגיות שעלו לאורך השיעור.

לקריאת הסיכום המלא ב-PDF