למאמר בPDF


ב26 בספטמבר 2022, פרסם Eric Dahl [1] מאמר בשם  "Lessons Learned from the January 6th Intelligence Failures" באתר Just Security.
לקחים של המודיעין האמריקאי מאירועי הקפיטול ופרטים נוספים שניתן ללמוד על פעילות המודיעין באירועים הללו:
1.     מספר גדול של סוכנויות מודיעין – לעתים, נדרש כשל מודיעיני משמעותי כדי לפתור את "הקופסא השחורה של המודיעין", זה קרה בעבר לאחר אירועים גדולים, כמו אירועי ה-11 בספטמבר, פרל הארבור וכדומה. אבל בעוד שאירועים מהסוג הזה התמקדו בארגוני מודיעין גדולים ברמה הלאומית (CIA,FBI וכדומה), אירועי הקפיטול שופכים אור על ארגוני מודיעין מקומיים ועל משרדים פחות מוכרים. מספר גדול של סוכנויות וארגונים היו מעורבים במעקב והערכת איומים על הקפיטול. מעבר לארגונים כמו הFBI וה-DHS (Department of Homeland Security), גם השירות החשאי היה מעורב (במאמר מוזכר כי הציבור אינו רואה את הערכות המודיעין שלהם לגבי אירועים ספציפיים כמו זה). מעבר לכך, ארגונים רבים (ברמה הפדרלית וברמה המקומית), כמו למשל, שירות ההגנה הפדרלי, מדור המודיעין של משטרת הקפיטול ומשטרת ניו יורק היו מעורבים ברמה המודיעינית טרם אירועי הקפיטול (הפיקו דיווחים במהלך הימים שקדמו לאירועים וסיפקו מידע על איומים לסוכנויות מודיעין אחרות).
2.   לעתים קרובות הדיווחים והניתוחים המודיעיניים לא הגיעו מארגונים הקרובים לבעיה, אלא מארגונים שפחות היה סביר שיהיו מעורבים בכך. כך למשל, אנליסטים במשרד הFBI של נורפולק פרסמו דו"ח בערב ה-5 בינואר שהזהיר מפני קריאות לאלימות ומפני אנשים שנסעו לוושינגטון ל"מלחמה". לעומת זאת, מדור המודיעין של משטרת הקפיטול, דיווח על הפגנות מתוכננות לקראת -6 בינואר, אך העריך בסבירות נמוכה את האיום לאלימות. כפי שניתן לראות, דווקא האנליסטים הקרובים ביותר לזירה לא זיהו את האיומים כמו אנליסטים שהיו רחוקים מהבעיה. ייתכן שהם היו קרובים מידי לבעיה וייתכן כי היו רגילים מידי לראות איומים שמעולם לא התממשו, ולכן לא הבינו שהאיום המתפתח ב-6 בינואר הוא באמת חדש ומסוכן.
3.    הרשויות השתמשו במגוון רחב של מקורות ואמצעי מודיעין כדי לאתר את המתפרעים שנכנסו לקפיטול. כפי שדיווח ה-  ,Washington PostהFBI השתמש במערך של כלי מעקב דיגיטליים מודרניים, לרבות זיהוי פנים, קוראי לוחיות רישום וכדומה. כך לדוגמא, ה-FBI הצליח לזהות באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים אדם אחד, למרות שהוא חבש מסכה בבניין ונשא את הטלפון של אימו ולא את שלו.

 האם ניתן היה לעשות יותר כדי למנוע את הכשל המודיעיני?  
עצם הטענה שהיה כישלון מודיעיני שנויה במחלוקת. חלק ממומחי המודיעין טענו שלא היה כישלון בתחום זה, שכן סוכנויות מודיעין וקבוצות אזרחיות שונות הזהירו מפני האיום לאור גילויי ההקצנה עוד לפני ה-6 בינואר, ולאור זאת, גם הופקו בימים שלפני הפריצה לקפיטול אזהרות ספציפיות שנשענו, בין היתר, על רשתות חברתיות. עם זאת, חלק מהמומחים רואים באירועי הקפיטול כישלון מודיעיני של מערכות אכיפת החוק  ושל סוכנויות ממשלתיות. זאת ועוד, בכירים בקונגרס האמריקאי, כמו למשל, צ'אק שומר (מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט), כמו גם בכירים לשעבר בסוכנויות המודיעין האמריקאיות טענו כי האירועים היוו כישלון מודיעיני. חלק מהמבקרים הציעו הסבר לכישלון:
1.     מיטשל סילבר, לשעבר מנהל ניתוח המודיעין של משטרת ניו יורק, טען שהיה כישלון בניתוח הנתונים, שכן, למרות כמות גדולה של אזהרות זמינות, היה רק מעט ניתוח והערכה של המשמעות של המידע הזמין.
2.     גורמים אחרים, כמו למשל, הסנטור אנגוס קינג ממיין, טענו כי הייתה בעיה של כשל דמיון מצד מנתחי המודיעין.

במה להתמקד?
לטענת כותב המאמר, לא ניתן לקבוע הצלחה או כישלון על בסיס רמת המאמץ או על בסיס מספר האזהרות והדיווחים. במקום זאת, יש לשפוט את הצלחת המודיעין על-פי השאלה האם סוכנויות המודיעין מייצרות את המודיעין לפעולה הדרוש למקבלי ההחלטות – קרי "actionable intelligence". לפי קנה מידה זה, סוכנויות המודיעין המרכזיות המעורבות בהגנה על הקפיטול נכשלו.

מדוע ההתרעות לא מנעו את ההתקפה?

1.     אזהרות המודיעין טרם ה-6 בינואר, היו נתונות לאותן בעיות שנראות באופן שגרתי כאשר המודיעין נדרש למנוע אירועים גדולים. הערכות מודיעיניות אינן ודאיות, ומנהיגים אינם יכולים לדעת בוודאות האם הדיווחים שהם מקבלים תקפים. לפני הפריצה לקפיטול, על כל אזהרה שמשהו רע עלול לקרות, היה דיווח או הערכה אחרת שאמרה שהמצב לא נראה שונה מהפלגנות ומחאות אחרות שהתרחשו בוושינגטון ובמקומות נוספים בארה"ב ולא התפתחו לאירועים אלימים ומשמעותיים. נראה כי הדיווחים ביטלו אחד את השני בתודעת מקבלי ההחלטות, במיוחד בהיעדר הערכה כוללת.
2.     נראה כי המנהיגים ציפו מהמודיעין ליותר. בכירים במשטרת הקפיטול טענו כי אף מודיעין לא זיהה איום ספציפי וכי ארגוני המודיעין לא חזו את מה שהתרחש. המאמר מבקר טענה זאת וגורס כי מעטים הם אנשי המודיעין שיטענו שהם יכולים לתת תחזית ספציפית כל כך למה שעומד לקרות, ואם למקבלי ההחלטות יש ציפיות למודיעין ברמה הזאת, הם צפויים להתאכזב.
3.     המודיעין האמריקאי מתמקד באיומים חיצוניים וסוכנויות המודיעין היו מוגבלות ביכולתן לפעול מול איומים מבית מסוג זה, לאור ההגבלות על מודיעין פנימי.
4.     ההגבלות על המודיעין הפנימי היו משמעותיות מאוד לקראת אירועי ה-6 בינואר, מכיוון שחלק גדול מהמודיעין הגיע מהרשתות החברתיות ומאזרחי ארה"ב. סוכנויות המודיעין נזהרו מלדווח על מה שעלול להיחשב כאזרחים המממשים את זכותם לחופש ביטוי. קיים קושי להבחין בין חופש ביטוי המוגן בחוקה לבין איומים ממשיים, ואחד הלקחים של ארה"ב מהאירוע הוא הצורך בהבחנה בין השניים. זאת ועוד, התעורר קושי בכך שאנליסטים בסוכנויות המודיעין לא הרגישו שהמידע ברשתות החברתיות עמד בתנאי הסף של דיווח או לחילופין, חששו לדווח על פעולות אזרחיות מחשש לביקורת לאור מקרי עבר.

מה ניתן לעשות?
1.     המאמר מצביע על כך שנדרשת חקירה רשמית ומסווגת, כדי לאשר את הלקחים הללו. ייתכן והוועדה של ה-6 בינואר תוכל לספק בדיקה כזאת, אך סביר להניח שצריך יהיה לעשות מחקר מעמיק יותר בתוך קהילת המודיעין האמריקאית.
2.     כאומה, ארה"ב צריכה להתמודד עם האתגרים של איסוף וניתוח מודיעיני של המדיה האזרחית. בנוסף, צריך לחשוב מחדש כיצד להבחין בין מה שרשויות המודיעין ואכיפת החוק יכולות לאסוף לבין מה שנחשב לחופש ביטוי ואסור להשתמש בו לצרכי מודיעין. ה-DHS החל בשנת 2021 בניסיון לייצר מערכת  לאיתור איומים ברשתות חברתיות בלי לזהות אנשים ספציפיים, אך יכולת האיסוף עודנה מוגבלת (למשל, לאור פוסטים שאינם מפורסמים לציבור). המאמר מעלה את הטענה כי ייתכן שהDHS- יצטרך להשתמש יותר במודיעין אודות הרשתות החברתיות, אך ישנן סוגיות של שמירה על פרטיות האזרח, ולכן, כל שינוי יצטרך להיעשות בזהירות ולאחר דיון ציבורי והבטחת מנגנוני פיקוח קפדניים עבור רשויות המודיעין.

לסיכום, המאמר מתריע שאם הלקחים מהאירוע לא יופקו, בפעם הבאה שיתעורר משבר פנימי גדול, המדינה עלולה לגלות שוב שמדיניות המודיעין הפנימית והארגונים שאמונים על כך אינם עומדים באתגר.
נראה כי הקשיים שהמאמר מתאר, הן ברמה המודיעינית והן ברמה האתית והחוקתית, עשויים להיות רלוונטיים לארגוני מודיעין מערביים נוספים. 

לקריאה נוספת אודות הכישלון המודיעיני של אירועי הקפיטול:
[1] פרופסור לענייני ביטחון לאומי בבית ספר לתארים מתקדמים של חיל הים במונטריי, קליפורניה. בעברו שירת 21 שנים כקצין מודיעין בצי האמריקני.
[2]https://www.youtube.com/watch?v=oqEb7m4nkEQ – בסרטון, מתייחס כריסטופר ריי לאירועי הקפיטול ומכנה אותם "טרור פנים". ריי גם הגן על סוכנויות המודיעין ביחס לאירועים הללו.