עיצוב החשיבה המקצועית בהכשרת אנשי מקצועות המודיעין בשב"כ
מאת: אלון, ר' בית הספר למודיעין, שירות הביטחון הכללי
הכשרה כאתגר של שינוי דפוסי חשיבה
לפני כ-15 שנים נכחתי בהרצאה של מפקדת קורס לוחמים באחד מארגוני הביטחון, שהסבירה כי קורס הלוחמים נמשך כשנה וכי ההישג הנדרש בסופו הוא ש"הבוגר יחשוב כמו לוחם". אמירה זו היתה תמוהה בעיניי, משום שאני חונכתי כי עובד ליבה בחטיבה הסיכולית בשירות הביטחון הכללי נמדד על פי ביצועיו.
כמובן שכוונת מפקדת הקורס היתה להקצין את הניסוח לטובת הבהרת המסר: תשתית תפיסתית מקצועית חזקה, הכוללת חשיבה, גישה והתייחסות רחבה, הינה המפתח לבחירת הפעולות הנכונות ולביצוען הנכון והאפקטיבי; מכאן גם יוכל הבוגר להגיע ל"שורות תחתונות" איכותיות.
בית הספר למודיעין בשב"כ (ביסלמ"ן) עוסק רבות בעיצוב ההסתכלות ותפיסת העולם המקצועית של החניכות והחניכים, בעיקר בשיטות מסורתיות המבוססות על חניכה והשראה של אוטוריטות מקצועיות.
עם זאת, שינוי גישה או חשיבה דורשים שימוש במגוון רחב של שיטות ו"ערוצי" הגעה לליבם ולראשם של החניכים. אופן ומידת ההשפעה של כל שיטה שונים מחניך לחניך. בנוסף, יש צורך מתמיד להתאים את שיטות ההדרכה לדור הנוכחי, שהוא מתקדם, דיגיטלי ו"רב ערוצי". לאור אלו, אין מנוס מחיפוש ומפיתוח מתמידים של דרכים חדשות וחדשניות להשגת תכלית זו.
המאמר הנוכחי יתאר מספר מתודות חדשות שפותחו והוטמעו בשנים האחרונות בבית הספר למודיעין במסגרת תהליך זה.
למאמר המלא
אולי יעניין אתכם לקרוא גם
הפרקטיקה של השילוביות במבחן המעשה - סיפורה של יחידה משותפת לצה"ל ולשב"כ
#מאמר זה הוא מאמר תגובה לגיליון מספר 7 של "מודיעין הלכה למעשה". כזכור, בגיליון זה שעסק בשילוביות ושיתופי פעולה בקהילת המודיעין הישראלית, הובאו מספר מקרים של יחידות משותפות. מאמר זה נכתב על ידי ש. שמשרת בשב"כ, והיה שותף להקמתה של יחידה משותפת עם צה"ל. מטרת היחידה היא להוביל פעילות בתחום מצבעי לא שגרתי. הכותב חולק את מסקנותיו אודות שילוביות בין ארגונית. תחילה, הוא מתייחס לאתגרי ההקמה, למשל, הגעה לתכלית מוסכמת, ניתוח אינטרסים מקצועיים וארגוניים של השותפים למיזם, תכנית עבודה משותפת ומוסכמת, הכשרות, עניינים פרוצדורליים שונים ואתגרים נוספים. לאחר מכן, הוא מתייחס לפערים ולמתח בסוגיות שונות (למשל, שקיפות ודיווח לגבי פעילות היחידה. לבסוף, הוא מסכם בכך שילוביות אינה ערך העומד בפני עצמו, אלא היא דרך פעולה לשם הגעה לתוצאה מצרפית גדולה יותר מאשר עבודה של כל גוף בנפרד. הוא מתייחס לכך שלא ניתן לבצע מיזם כזה ללא הסכמה על תכליות משותפת וקביעת יעדים, וכי צריך לשאוף להקמה סדורה ומבנית, ולקבוע מראש תכנית עבודה ומנגנוני תיאום. ש. מתייחס גם למרכיב האישי וכותב שהיכן שהיו שותפים שהתחבר אליהם, כך היה קל יותר לקדם תהליכים משותפים.
קרא עוד