מה הדבר הראשון שעושה קמ"ן ביחידה שגויסה למלחמה? איך עוברים בצורה אפקטיבית משגרה למלחמה? באילו נושאים יעסוק המפקד באופן אישי ובאילו יסמוך על אנשיו שיעשו את העבודה הטובה ביותר?עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". שוחחנו עם גלעד, קמ"ן ומפקד של מסגרת מודיעינית ביחידת מילואים שגויסה למלחמה, על הלקחים שלו בחלוף חודשיים מתחילת המלחמה.

בפרק הרביעי של מודקאסט אנחנו מארחים את אל"מ במיל' גלעד איזין, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, שמילא מגוון תפקידי פיקוד בכירים במערכי האיסוף, המחקר והמודיעין המבצעי של אמ"ן. ביררנו עם גלעד את השורשים ואת הגלגולים השונים של מודיעין השדה והמודיעין המבצעי, שמענו ממנו על המורכבות בהכשרה של קמ"נים בתחום ייחודי זה ולמדנו על הקשר ההדוק בין טכנולוגיה לבין מודיעין מבצעי, שמציב הזדמנויות ואתגרים חדשים בפני הקמ"ני.

"המודיעין צריך להראות את הישגיו מדי יום ביומו. הצלחות העבר, אם יחפוץ להיתלות בהן, חשיבותן בהווה בטלה. אותה ידיעה שבמנה האירה עיניים, כיום אינה נחשבת לדבר". 
בין האתגרים הרבים של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות היה גם אתגר הקמתו ומיסודו של המודיעין הישראלי. מול סביבה מאיימת מחוץ, ואל מול אילוצים משאביים מבפנים, היה צורך לצקת רעיונות, מהות, מבנים ותפיסות לאופן שבו קהילת המודיעין, שהחלה להיבנות באותה עת, תפעל בשנים הבאות. העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין, אך פרק זה מוקדש לספר שגילו מעל 60 שנים, והוא עודנו רלוונטי ומרתק. "המודיעין כמוסד ממלכתי" נכתב במקור כסדרת הרצאות שהעביר יהושפט הרכבי, מי שהיה ראש אמ"ן כשהיחידה הצבאית הפכה לאגף עצמאי בשלהי שנות החמישים. הרכבי פורס את תפיסותיו, עקרונותיו והבנתו העמוקה את עולם המודיעין של ישראל באותה עת בצורה מסודרת ומפורטת, כאילו ידע מראש שיהיה זה מסמך מכונן שיצוטט גם בספרים שנכתבים בנושא ב- 2024.את הספר הוציאו לאור דודי סימן טוב ודן הרכבי, בנו של יהושפט, והוא נגיש בצורה חופשית באינטרנט בקישור הבא.מנחה: אלון ששון

מודקאסט, עונה 7, פרק 7 – בין קוסובו לטהראן: האם אפשר לנצח מלחמה מהאוויר?
תא"ל במיל. איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר ומרצה באוניברסיטאות רייכמן, חיפה ותל אביב, ומחבר הספר "מעליונות אווירית למהלומה רב-מימדית" מנתח את מבצע "שאגת הארי" שהובילו חילות האוויר הישראלי והאמריקאי לאור ההיסטוריה של שימוש בכח אווירי במלחמות בעולם וכאן בישראל. האם כח אווירי מסייע במאמץ הכרעת מלחמות או יכול גם להוביל ולהכריע אותן עצמאית וללא תלות בצבא היבשה? 
האם קוסובו היא מקרה חריג של הכרעה מהאוויר או שקוסובו מלמדת שזה דווקא אפשרי? כיצד ההפעלה של כח אווירי בעזה לאורך השנים עיצבה את התפיסות שהובילו את ישראל לבניית יכולות המודיעין והאויר שאת שיאן ראינו במלחמת איראן? 
שיחה על "שאגת הארי" שמשלבת בתוכה תהייה על מהי הכרעה צבאית, האם ניתן להשיגה בכח אווירי ומודיעיני בלבד והאם הנפת דגל בערי בירה של מדינות היא המסמלת ניצחון במערכה או שיש לניצחון והכרעות צורות שונות. איתי ברון מנתח מערכות אוויריות על הישגיהן ומגבלותיהן. פרק מרתק שיש בו רפרור לספרות רלוונטית ומקרי בוחן רבים שמאפשרים את הרחבת היריעה ביחס לכח אווירי והאתגר האיראני.