״הבעיה שלנו הייתה בעברית יותר מבערבית״, טוען ״סטיב״, בכיר שב״כ ולשעבר ראש אגף החקירות בארגון, שפרש חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר. בפרק 5 בעונה השמינית של ״מודקאסט״, המוקדשת לחשיבות השפה והמידע הגלוי בעבודת המודיעין, השיחה נעה בין שחיקת הערבית לשחיקת השיח המודיעיני. לדבריו, בשב״כ, ארגון שמעמד הערבית בו לא נשחק, הבעיה לא הייתה בהבנת השפה הערבית, אלא בחלקה בשיח שהתנהל בעברית: בין אנליסטים למנהליהם ובינם לבין עצמם.בשיחה עם שירה ברביבאי־שחם הוא מדבר על יתרונות האוסינט ואתגריו כיום, על השב״כ ב־7 באוקטובר ומאז, ועל מה שלמד על ״האחר״ מניסיונו בחקירת מחבלים מתאבדים. לסיום הוא חוזר אל אבני היסוד של עבודת המודיעין: סקרנות, העמקה והאומץ להביע דעה, גם ובעיקר כשהיא אינה נוחה וחותרת נגד הזרם.

״דווקא בעידן הטכנולוגי אין תחליף למומחיות האנושית, להבנת ההקשר והניואנסים שהשפה נושאת עמה"בעונה העוסקת בחשיבות השפה, התרבות והאוסינט בעולם המודיעין, מתארחת קרן בר, לשעבר ראש ענף שפות ביחידה 8200 וכיום סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת "דיקסילנג". בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם היא מתארת את התפתחות מעמדה של השפה בקהילת המודיעין לאורך העשורים האחרונים: מתקופה שבה מומחי השפה עמדו במרכז העשייה, דרך שחיקת מעמדם על רקע השתנות האתגרים הביטחוניים והתפוצצות המידע, ועד לעידן שבו הבינה המלאכותית ולקחי ה7 באוקטובר מחזירים את השיח על חשיבות המומחיות האנושית. בהמשך למאמר שפרסמה במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, קרן מזכירה את אנשי המקצוע שנשאו על כתפיהם את עולם השפה, בנו את התשתיות הלשוניות והמילונאיות, והניחו את היסודות העשירים עליהם נשענות גם טכנולוגיות השפה של ימינו.הפרק עוסק גם בטיפוח דור העתיד של אנשי השפה באמצעות קהילת בוגרי 8200, "משוגעים לשפה ולתרבות" שפועלים בהתנדבות להנחיל את האהבה לערבית ולתרבות הערבית גם מחוץ למערכת הביטחון, דרך עבודה עם תלמידי בתי ספר ויוזמות קהילתיות. "ערבית היא גם שפה של שלום", מזכירה לנו קרן, היא אינה רק שפת מודיעין וביטחון, אלא גם שפתם של שכנינו וגשר הכרחי לדיאלוג בתוך מדינת ישראל ובמזרח התיכון.הצטרפו אלינו לפרק השלישי של עונה 8.

בפרק השישי בעונה השמינית של "מודקאסט", אסף (פיזר) כהן, לשעבר סגן מפקד יח' 8200, משלים את החתיכה הטכנולוגית בתמונת האוסינט. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם הוא מסביר שבעידן של התפוצצות מידע, האיסוף מן הגלוי נשען על מומחיות בטכנולוגיות המסוגלות לכרות, למיין ולנתח כמויות עצומות של מידע, כאשר מיצוי מהרשתות החברתיות מוביל. כהן מסביר כיצד מחלצים תובנה מתוך המכונה, והאם מערכת המנתחת רשתות חברתיות באמת יכולה לקרוא הלכי רוח. דרך התנהגות הציבור האיראני במהלך "שאגת הארי", הוא מדגים גם מה אפשר ללמוד ממה שאינו מופיע במידע, ואיך נראית התעוררות של ציבור? או מחאה? שיחה על "ידיעת הזהב" באוקיינוס הנתונים ועל מהפכת הווידאו שמשנה את האופן שבו אוסינט נאסף ומנותח.

בפרק החמישי של מודקאסט אנחנו מארחים את סא"ל שרית שפירא, ששימשה עד ממש לאחרונה כראש ענף מדעי ההתנהגות באמ"ן. שמענו משרית על האופן שבו תחום מדעי ההתנהגות עוזר למפקדי וחיילי אמ"ן להשתנות כדי להתאים לאתגרים העדכניים, על סוגיות של מגדר ומגוון באמ"ן, על אתגרי שימור ופיתוח קריירה בסביבה תחרותית ועל החוסן המפתיע באמ"ן של יחידות שנשים מפקדות עליהן. מנחה: אלון ששון.