תחקירים לאחר כשלים בהתנהלותה של קהילת המודיעין הם פרקטיקה נפוצה וידועה. תחום נוסף שבו תרבות התחקירים נהוגה הוא עולם התעופה בו נערכים תחקירי בטיחות על תקריות ותאונות תעופה. אמנם העיקרון בשני התחומים זהה, אך לפי מאמר שיצא בימים אלו בכתב העת "International Journal of Intelligence ant counterIntelligence", פרי עטו של טוני אינגסון, קהילת המודיעין יכולה להפיק תועלה מלמידה על שיטת תחקירי הבטיחות בתחום התעופה. הזרקור שלפניכם סוקר את סוגיה זו על בסיס המאמר ונוגע בנושאים כמו: הבעיות המרכזיות בתרבות התחקירים בעולם המודיעין; הפתרונות שנמצאים בתרבות התחקירים בעולם התעופה; יישום בקהילת המודיעין והשוואה למצב הקיים בישראל.

הזרקור מבקש להציף לתודעה את המושג "תרבות מודיעינית", לעמוד על רכיביו ולהשוות בין תרבויות מודיעיניות בגופים המשרתים מדינות שונות. הזרקור מציג מספר מחקרים שנעשו בנושא, באירופה בפרט, זאת על מנת להבין אילו שאלות נכון לשאול, וכיצד אפשר ללמוד מהם על התרבות של הקהילה המודיעינית הישראלית.

הזרקור עוסק בקושי של המודיעין האסטרטגי בזיהוי הזדמנויות בכלל, ובזיהוי הזדמנויות לשיתופי פעולה בפרט. תוצאות מחקרו של קפטן שון פ.ס. בארט, קצין מודיעין בחיל הנחתים של ארה"ב, עליו התבסס הזרקור, הראו כי לניתוח הסביבה האסטרטגית מתוך תפיסה לפיה קיים איום פוטנציאלי יש השפעה משמעותית על היכולת של חוקר המודיעין לזהות שיתופי פעולה אפשריים. זאת, ללא קשר אם השחקן האסטרטגי מוגדר כ"בעל ברית" או כ"אויב".

השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי אנליזה, מחקר וגיבוש מדיניות, כמו גם לשם פיתוח רעיונות (Ideation) מוכר מחוץ לקהילת המודיעין ומקובל זה למעלה משני עשורים. בשנתיים-שלוש האחרונות, נוכח דעיכה מסוימת ב"אופנתיות" של רעיון חוכמת ההמונים, לצד התבגרות התחום וההכרה במגבלותיו, החל מתפתח דור שני של חוכמת ההמונים, המאופיין בשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק (Big Data) וניתוח מסדר שני של מאפייני התנהגות ההמון (Big Knowledge). כל זאת לצד המשך פיתוח הידע הנחוץ להנעה ותמרוץ של המונים. מטרת מאמר זה לפתוח לקורא הישראלי צוהר לפוטנציאל הטמון בחוכמת ההמונים בהקשר של עשייה מודיעינית, המאמר יסקור את השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי איסוף, עיבוד ומחקר מודיעין ; ידון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים אלה ויציג את כיווני ההתפתחות העתידיים של התחום בהקשרי העשייה המודיעינית.