סיכול חתרנות ימנית קיצונית: האתגר המודיעיני- השוואה בין גרמניה, בריטניה, ארה"ב וישראל
מאת: ד"ר אבנר ברנע
תמצית
סיכול חתרנות (Subversion) הינו מהנושאים הבעייתיים ביותר בפעילות ארגוני מודיעין מסכל (Counter intelligence, להלן ממ"ס) במשטרים דמוקרטיים. הסיבה העיקרית היא הקושי להבחין בין פעילות אופוזיציונית לגיטימית במשטר דמוקרטי, כגון התנגדות אקטיבית למעשי ממשלה באמצעות מחאה ציבורית, לבין התנגדות שיש בה כדי לסכן את יציבות המשטר הדמוקרטי ואף לגרום לסיכון לביטחון הלאומי.
בשנים האחרונות גבר הכיסוי העיתונאי על פעילות סיכול טרור וריגול של ארגוני הממ"ס, אך תחום החתרנות נותר נסתר מהעין הציבורית. ואפילו זהות הארגונים או הבודדים המעורבים בפעילות חתרנית שנקבעת על פי פרשנות ארגוני הממ"ס, נותרת חשאית ולעתים מתבצעת ללא פיקוח מתאים. חשאיות בלתי מבוקרת כזו עלולה להביא לשיבוש סדרי המשטר הדמוקרטי. לדוגמא, החלטת ממ"ס לפעול לסיכול התנגדות לגיטימית בחשד שווא להיותה חתרנית.
במאמר זה מתוארים האתגרים שעומדים בפני ארגוני ממ"ס בדמוקרטיות מערביות, הפועלים לסיכול חתרנות הנעשית על ידי ימין קיצוני. בחרתי להתייחס לארבע מדינות: ארה"ב, גרמניה, בריטניה וישראל. אחת המסקנות העולה מההשוואה בין המדינות הללו היא כי הגדרת המושג "חתרנות" בדרך כלל עמומה ונתונה לפרשנות וכדי להיות אפקטיבי ומידתי, על הממ"ס המקומי להתאים עצמו למגבלות החוקיות ולתנאים המיוחדים במדינה בה הוא פועל.
למאמר המלא
למאמר המלא