כשל פירוק ההערכה המודיעינית

תאריך: 13/04/2026
קוראות וקוראים יקרים,
מוזמנים לקרוא סיכום המאמר "כשל פירוק המודיעין" מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, העוסק בביקורת על הגישה המקובלת במחקר מודיעיני, המפרקת את ניתוח האויב לרמות נפרדות של מלחמה או להבחנה בין כוונות ליכולות. המאמר טוען כי פירוק זה מוביל להבנה חלקית ולעיתים שגויה של המציאות, ומדגיש את התלות ההדדית בין כל הרמות והמרכיבים, תוך הדגמה באמצעות דוגמאות היסטוריות והצגת טעויות חוזרות בהערכת הקשר בין תפיסת מלחמה ליכולות. לאור זאת, מוצעת גישה אינטגרטיבית לניתוח, הרואה את היעדים, היכולות ותפיסת המלחמה כמערכת אחת, במטרה לשפר את יכולת ההתרעה והבנת האויב.


קריאה מהנה ומועילה

למאמר

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

ניצול תשתיות פוליטיות ועסקיות להשפעה זרה באמצעות סוכני השפעה רוסים

מאמר זה בוחן את השימוש של רוסיה בסוכני השפעה אזרחיים להשגת השפעה פוליטית וכלכלית במדינות המערב. מאז סוף המלחמה הקרה, רוסיה מפעילה סוכנים שמטרתם לשנות את דעת הקהל ולהטות את המדיניות במדינות היעד. הפעילות הרוסית כוללת שימוש בסוכנים גלויים, סמויים ו"אידיוטים שימושיים". מאמר זה בוחן את ערוצי הפעולה הכלכליים של סוכני השפעה כגון תרומות פוליטיות, מימון מכוני מחקר וארגוני לובי, ומעורבות בתקשורת ובתרבות ומביא כדוגמא את פעולותיהם של אוליגרכים רוסים שמשתמשים בהונם ובקשריהם להשגת מטרות פוליטיות וכלכליות עבור רוסיה.המאמר מציג את המדיניות האמריקאית והבריטית כלפי השפעה זרה ומזהה את הכשלים הרגולטוריים שמאפשרים את הפעילות הזו. במיוחד לאחר הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב-2016, עלתה המודעות לחשיבות הזיהוי והטיפול בהשפעה זרה. הצעת חקיקה לשינוי חוק רישום סוכנים זרים (FARA) בארצות הברית נועדה לחזק את האכיפה ולצמצם את ההשפעה הרוסית. המאמר מדגיש את החשיבות של מערכות רגולטוריות חזקות לשמירה על יציבות המשטרים הדמוקרטיים ולמניעת השפעה זרה המזיקה לתהליכי קבלת ההחלטות הפוליטיות.המאמר הינו חלק מגיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).
קרא עוד

התמודדות המודיעין הישראלי עם פניית סאדאת לדרך השלום בשנים 1970-1977: ממקרה בוחן להלכה למעשה / שגית סטיווי-קרביס, נובמבר 2018

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.
קרא עוד