ניצול תשתיות פוליטיות ועסקיות להשפעה זרה באמצעות סוכני השפעה רוסים

תאריך: 13/10/2024
מאת: גבריאל ריגלר-אראל

מאמר זה בוחן את השימוש של רוסיה בסוכני השפעה אזרחיים להשגת השפעה פוליטית וכלכלית במדינות המערב. מאז סוף המלחמה הקרה, רוסיה מפעילה סוכנים שמטרתם לשנות את דעת הקהל ולהטות את המדיניות במדינות היעד. הפעילות הרוסית כוללת שימוש בסוכנים גלויים, סמויים ו"אידיוטים שימושיים". מאמר זה בוחן את ערוצי הפעולה הכלכליים של סוכני השפעה כגון תרומות פוליטיות, מימון מכוני מחקר וארגוני לובי, ומעורבות בתקשורת ובתרבות ומביא כדוגמא את פעולותיהם של אוליגרכים רוסים שמשתמשים בהונם ובקשריהם להשגת מטרות פוליטיות וכלכליות עבור רוסיה.

המאמר מציג את המדיניות האמריקאית והבריטית כלפי השפעה זרה ומזהה את הכשלים הרגולטוריים שמאפשרים את הפעילות הזו. במיוחד לאחר הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב-2016, עלתה המודעות לחשיבות הזיהוי והטיפול בהשפעה זרה. הצעת חקיקה לשינוי חוק רישום סוכנים זרים (FARA) בארצות הברית נועדה לחזק את האכיפה ולצמצם את ההשפעה הרוסית. המאמר מדגיש את החשיבות של מערכות רגולטוריות חזקות לשמירה על יציבות המשטרים הדמוקרטיים ולמניעת השפעה זרה המזיקה לתהליכי קבלת ההחלטות הפוליטיות.

המאמר הינו חלק מגיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

לקריאת המאמר


אולי יעניין אתכם לקרוא גם

כיצד נעלמה ההתרעה למלחמה מתפיסת הביטחון של ישראל? פרק מתוך ספר "המודיעין והשבעה באוקטובר"

המאמר שלפניכם בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית.   
קרא עוד