ספרו של אייל דגן "החקירה הפרונטלית" בוחן את החקירה המודיעינית ככלי ללחומה בטרור, גישות שונות בחקירה וכן חקירה בעידן של פוסט אמת וקישוריות בעידן הדיגיטלי. דגן, בעברו אש אגף החקירות בשב"כ, שואל האם חקירה היא מדע. הספר כולל גם פרק מאת יצחק אילן (ז"ל) שמילא אף הוא את תפקיד ראש אגף החקירות באירגון.
זה אינו ספר הדרכה אלא נועד, כפי שכותב דגן, לפרוס את רוחב היריעה, של העיסוק בתחום – בין אומנות לבין עולם התוכן של המכירות - החוקר מנסה "למכור" לנחקר "מוצר" שנקרא "סיום חקירה" תמורת תשלום בדמות "הודאה". 
הספר היה אמור לצאת לאור לפני ה-7 באוקטובר והוצאתו לאור נידחתה. במלחמה התבררה החשיבות והיחודיות של החקירה להשגת מודיעין שסייע באופן מהותי ועמוק להשגת מטרות המלחמה. הקדמה לספר נכתב על-ידי רוני אלשייך, סגן ראש השב"כ לשעבר.

המאמר הוא הראשון שמתפרסם מתוך גליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.

במאמר שלפניכם מציג אלון ששון כמה מאפיינים של התהליך ושל התוצרים המודיעיניים שמקדמים חשיבה חדשנית וכמה מאפיינים אחרים של עולם המודיעין שעלולים להיות חסמים לחדשנות. בהמשך לכך הוא דן באופן שבו תהליכי העבודה, התפיסות והפרקטיקות הבסיסיות של עולם המודיעין, מעודדים חדשנות או מרסנים אותה. לדבריו, הבנה של הגורמים המעודדים והגורמים המרסנים יכולה לשמש בסיס להחלטות ניהוליות ולתהליכי מיסוד של חדשנות בארגוני המודיעין על ידי מיצוי שלהם באופן אפקטיבי.