לוחמת התודעה הרוסית במלחמה באוקראינה

תאריך: 14/03/2023
לקריאת המחקר המלא, ראו קובץ PDF

עיקרי הדברים

לוחמת תודעה רוסית – רקע תיאורטי

לפני מלחמת אוקראינה רוסיה עסקה רבות בפן התיאורטי של לוחמת התודעה. זו הוגדרה כמרכיב חשוב מאוד בעימותים מודרניים מדיניים וצבאיים. תפיסה זו מצאה את ביטויה במסמכי היסוד של שירות החוץ והצבא הרוסיים. הודגש בהם כי גופים/מהלכים זרים לא צבאיים, ובעיקר עידוד "מהפכות כתומות" ברוסיה גופא ובגבולותיה, עלולים להזיק למדינה הרוסית לא פחות ואולי אף יותר מפעילות צבאית עוינת קלאסית ("תמרון ואש").

לפיכך, עם פרוץ מלחמת אוקראינה מוסקבה תפסה את תודעת קהלי היעד במדינה המותקפת ובמערב כאחת החזיתות החשובות בעימות. לטענת הרוסים, למאמץ ההשפעה של אויביהם, שנועד לעצב את תודעת העם הרוסי באופן שיפגע ברוסיה אנושות, הם משיבים במתקפת ההשפעה משלהם. כביכול, יש בה כדי לסייע במימוש שלושה יעדים אסטרטגיים: הכרעת האויב האוקראיני ושותפיו המערביים, שיקום העוצמות הרוסיות (המדינית, הצבאית והכלכלית) וביטול מעמד הבכורה של המערב במערכת הבינלאומית.

לגבי האמצעים והשיטות שבהם ראוי לנקוט במלחמת התודעה הזאת, הרוסים מתייחסים במקורות הגלויים שלהם בעיקר לגופים לגיטימיים, כמו שירות החוץ, ולשיטות תמימות, כדוגמת פעילות דיפלומטית רשמית, דיפלומטיה ציבורית ודיווחי תקשורת. אולם, מפרסומיהם השונים בדבר ההתנהלות, כביכול, של האוקראינים והמערב נגדם ניתן להבין שהם מודעים היטב לקיומם של אמצעים ושיטות אחרים – למשל, הקמת אתרי מרשתת שמתחזים לאתרי האויב ומניפולציות מידע באמצעות גופי סייבר חשאיים – ולא יהססו לעשות בהם שימוש. המסר המרכזי של הרוסים לגבי הפעלת האמצעים והשיטות השונים בתחום זה: נדרשת הרמוניה מתמשכת ביניהם להשגת אפקט תודעתי רצוי בצד השני של החזית הפסיכולוגית.

עם זאת, מהמקורות הרוסיים הגלויים טרם ניתן להבין מהו מעמדה המדויק של לוחמת התודעה בסל הכלים האסטרטגיים של רוסיה בראשית 2023. האם לאחר ההעדפה, שלא השתלמה, של תמרון ואש בשנת המלחמה הראשונה הדרגים המדיני והצבאי-ביטחוני במוסקבה הבינו שעל-מנת להשיג את יעדיהם האסטרטגיים דנן עליהם להשקיע עתה יותר במהלכי ההשפעה בזירה האוקראינית ובעולם? שאלה חשובה זו חייבת להיבחן מקרוב על-ידי גורמי המחקר המודיעיני והאקדמי במערב.


הרכבו של מערך ההשפעה הרוסי

עד מלחמת אוקראינה הרוסים טיפחו מערך השפעה גדול ומסועף. זה כלל גופי ממסד רוסיים, רשת של גופים לא-ממסדיים שהיו מקורבים אל הממסד וכן מעין "ענן" של גופים/שחקנים עצמאיים, ברוסיה גופא ובעולם, שפעלו למען מוסקבה לא בתשלום אלא מתוך הזדהות מוחלטת או חלקית/זמנית עם מטרותיה ומעשיה.

בעת המלחמה המערך לא חווה שינויים מבניים. עם הליבה הממסדית שלו נמנים הנשיא הרוסי ולשכתו, שרי החוץ וההגנה ומשרדיהם, ראשי השירותים המיוחדים ופקודיהם שעוסקים בקידום מהלכי השפעה, גופי הכלכלה והתקשורת הממלכתיים, וכן הפטריארכיה המוסקבאית של הכנסייה האורתודוקסית. סביבם נפרסת רשת הגופים הלא-ממסדיים שקשורים אל גופי הממסד במהודק – גורמי תקשורת ואקדמיה שפועלים מול קהלי חוץ, קבוצות של פצחני מחשב, "חוות הטרולים" של יֶבְגֶני פְּריגוֹז'ין ("הטבח של פוטין"), הממסדים הדתיים המוסלמי והיהודי, ארגוני בני המולדת הרוסיים בעולם, חברות יחצ''נות זרות העובדות עם הרוסים, ואף ארגוני הפשיעה הרוסיים החודרים למערב בחסות מוסקבה.

במעגל החיצוני של המבנה המורכב הזה פועל "הענן" שלו – חוגי הימין/השמאל הקיצוני במערב, בני המולדת שלא נמנים עם ארגונים רשמיים אך מבקשים לעזור למולדתם, תשתיות של פרצני מחשב[1] רוסים/זרים שהתנדבו לסייע לקרמלין, עיתונאים, בלוגרים ואנשי רוח מערביים שנרתמו למשימת הדברור של רוסיה מתוך ההתנגדות לסדר העולמי המושתת על הגמוניה מערבית  ועל ערכי המערב ועוד.

ניכר כי הגורמים שבשלושת רבדי המערך הינם מאוחדים במטרות-העל שלהם(קידום ניצחונה של רוסיה על אוקראינה והמערב, החלשת המערב באופן כללי) ותדיר גם ממלאים אותן משימות (האדרת רוסיה, הונאת האויב בשדה הקרב, הרתעת המערב מהמשך סיועו לאוקראינים ועוד). כמו כן, ניתן לזהות קשרי גומלין בין הגורמים השונים (למשל, בין גופי המודיעין לגופי התקשורת וארגוני הפשיעה; או בין גופי התקשורת לבלוגרים ולפרצנים הזרים). כלומר, לא מדובר באוסף אקראי של שחקנים שונים, כי אם במערכת מגובשת למדי שתהליך הגיבוש שלה והתאמתה לתנאים הצבאיים-מדיניים המשתנים נמשך תוך כדי הלחימה (למשל, על-ידי שילובם היעיל של פצחני המחשב שהביעו נכונות לתמוך במולדתם).

טרם ברור האם השילוביות הזאת היא תולדה של פעילות גוף אחד כלשהו בצמרת הממסד הרוסי או שזהו מיזם קולקטיבי של כמה גופים. מה שכן ניתן להסיק כבר בשלב זה במידה רבה של סבירות הוא שהחיבור בין שלושת הרבדים האלה – הממסדי, הלא-ממסדי שמסונף לממסד וה"ענני" – מאפשר למערך ההשפעה הרוסי פריסה גלובאלית, גמישות מבצעית (בהיבטים של מציאת פתרונות למשימות המרכז, קצב/מחיר הפעילות, קלות החדירה אל קהלי היעד ועוד), וכן שרידות משופרת למול אתגרי הסביבות המבצעית, האזורית והאסטרטגית.

יעדי העל של מערך ההשפעה הרוסי בהקשר של המלחמה באוקראינה

בתקופה שקדמה למלחמה מערך ההשפעה הרוסי פעל נמרצות לפילוג החברה האוקראינית. זאת, באמצעות העמקת שסעים לאומיים, דתיים, פוליטיים וכלכליים, כמו גם על-ידי טיפוח תחושה של חוסר אמון בממשלה, במוסדות השלטון, בצבא ובשירותי הביטחון. בזירה הבינלאומית, בדגש על המערב, הרוסים התאמצו לבודד את אוקראינה על-מנת להקל את משימת ההשתלטות עליה. הם הפיצו בקביעות טענות בדבר "אופיו הנאצי" של המשטר בקייב, הפשעים שהוא, כביכול, ביצע במזרח הבדלני של ארצו, ובמקביל טענו כי אוקראינה היא שטחם ההיסטורי והידוק השת"פ של המערב אתה מערער את היציבות באירופה ובעולם כולו.

לאחר הפלישה לאוקראינה, חרף הכישלון של שלב הפתיחה שבו להשפעה על האויב יועד תפקיד מכריע (ר' פירוט בגוף המסמך), מערך ההשפעה הרוסי המשיך במאמציו לפגוע ברוח ההתנגדות של האוקראינים (ההנהגה, הצבא והציבור הכללי) וברצון המערב לסייע להם; ובמקביל פעל לשלול את זכות הקיום של אוקראינה כמדינה עצמאית ולהכפיש את הנהגתה המדינית-פוליטית ואת צבאה בעיני אוכלוסייתה והעולם. יעדי העל הנוספים של המאמץ הרוסי לעיצוב התודעה באוקראינה ובעולם היו: הצדקת מלחמתה של רוסיה ושלילת ההאשמות נגדה בביצוע פשעי מלחמה; הרתעת המערב מהתערבות במלחמה ושיקום/חיזוק התדמית המעצמתית של רוסיה; קידום דה-לגיטימציה של המערב בשטחו ובעולם והצגת מאמציו לבודד את רוסיה בזירה הבינלאומית ככושלים.

היעדים האלה תורגמו בקביעות לנרטיבים ולמסרים קונקרטיים רבים ואלה קודמו מול זירות/קהלי יעד שונים על-ידי גופים רוסיים רשמיים וכן גורמים לא-מדינתיים שפועלים ברוסיה גופא ומחוצה לה ומזוהים עם המשטר הרוסי. כמו כן, ניכר כי המסרים האינפורמטיביים, שהרוסים ביקשו להטמיע בקהלי היעד שלהם, נתמכו תדיר במהלכים מעשיים, במישורים הצבאי-קינטי, המדיני, הכלכלי והקיברנטי (למשל, לווי המסרים על עליונות הצבאית-טכנולוגית של הצד הרוסי על-פני הצד האוקראיני על-ידי מתקפות טילים וסייבר; או המסרים שנועדו להרתיע את האירופים מפני אירוח של מתאמנים מצבא אוקראינה על-ידי הפעלת רחפנים בקרבת אתרי האימונים).

גיאוגרפיה של מאמץ ההשפעה הרוסי מחוץ לגבולות רוסיה

מראשית המאה הנוכחית המרחב הגיאוגרפי של המאמץ הרוסי לעיצוב התודעה גדל בהתמדה. הסתמנו בו ארבעה מוקדים – ברית המועצות לשעבר (המוקד המרכזי), המערב (המוקד השני בחשיבותו), המזרח התיכון, ולבסוף חברותיה של רוסיה בארגון בריק''ס (ברזיל, הודו, סין ודרום אפריקה) וזירת הבלקן ו"העולם השלישי". במקומות אלה מוסקבה ביקשה למנוע/להאט כניסה והתבססות מדינית-צבאית-כלכלית של מעצמות/בריתות מערביות, לבלום מגמות/מהלכים מדיניים-פוליטיים, צבאיים וכלכליים, זירתיים ומקומיים, שהיו עלולים להזיק לאינטרסים הרוסיים, כמו גם לעצב נופים פוליטיים/כלכליים באופן שייטיב עם הרוסים (חיזוק כוחות פרו-רוסיים/אנטי-מערביים, קידום ההתבססות של גופים רוסיים כלכליים, ייצוא האמל''ח הרוסי ועוד).

מאז פרוץ המלחמה הרוסית-אוקראינית כל המוקדים הנ''ל של המאמץ הרוסי לעיצוב התודעה נשתמרו וגם נוסף להם מוקד חשוב – סין (שבעבר נתפסה בעיני התועמלנים הרוסים כזירה קשה לפעילות). כל זאת, חרף מאמצי הסיכול של המערב. במרחב הסובייטי לשעבר, בלטה השקעת הרוסים במהלכי השפעה נגד/מול אוקראינה ובלארוס; באחדות ממדינות אירופה (הונגריה, בולגריה, סרביה ועוד) הרוסים נהנו מנוכחות רבה של גורמי ההשפעה שלהם ואף מהיכולת לפעול משם ב-/מול מדינות אחרות; במזה''ת ניכר מאמץ השפעה רוסי אינטנסיבי בשל חשיבות הזירה בהקשרי המלחמה באוקראינה והייצוא של משאבי האנרגיה הרוסיים;ולבסוף במדינות בריק''ס, בזירת הבלקן וב"עולם השלישי" נצפו מאמצי השפעה משמעותיים אף יותר של הרוסים – זאת, לנוכח ראיית הזירות האלה במוסקבה כקריטיות להתמודדותה עם מאמצי הבידול המערביים ולמימוש שאיפתה לשינוי הסדר העולמי.

דפוסי הפעולה של מערך ההשפעה הרוסי

כבר בתקופה שקדמה למלחמה מערך ההשפעה הרוסי פעל בשלל שיטות הן נגד היריב האוקראיני והן מול מדינות המערב ושאר העולם, שאת עמדותיהן הרוסים קיוו לעצב באופן שיטיב עמם, עד כדי ניצולן להפעלת לחץ עקיף על קייב. בפעילות זו בלטו: הפעלת לחץ מדיני, כלכלי וצבאי; קמפיינים בתקשורת הממלכתית הרוסית הפועלת ב-/מול מדינות זרות וברשתות החברתיות ברחבי תבל; תקיפות סייבר (היזק/ריגול) לקידום מהלכי עיצוב התודעה; גיוס/הפעלה של סוכני השפעה; רכש "ידידים" בקרב מנהיגים/מעצבי דעת קהל זרים; חתרנות באמצעות שלוחותיה של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית.

לאחר פרוץ מלחמת אוקראינה הצד הרוסי פעל הן נגד קייב והן נגד מדינות המערב שסייעו לה באותה מתכונת שכללה הפעלה אינטנסיבית, נרחבת ומתואמת של אמצעי השפעה מגוונים (צבאיים, דיפלומטיים, תקשורתיים, כלכליים, דתיים, קיברנטיים וכו'). בתוך כך, בלטו:
  • הירתמות משמעותית מבעבר של הדרג המדיני הרוסי ושל ארגוני המודיעין הרוסיים למאמץ ההשפעה של ארצם – כולל שת''פ הדוק יותר של ארגוני המודיעין עם התקשורת הרוסית ועם הגורמים הלא-מדינתיים הפועלים באינטרנט.
  • תעוזה רבה של מהלכי ההשפעה הרוסיים – אלה כללו תרגילים צבאיים בקרבה מסוכנת למדינות המערב (כולל ארה''ב), ירי אזהרה ליד מטוסים מערביים, הפעלת רחפנים במדינות המערב, פגיעה קיברנטית ביעדיהן הממלכתיים, ואף מבצעי חתרנות וחבלה בוטים שביצע המודיעין הרוסי במרחב הסובייטי לשעבר, במערב וב"עולם השלישי", נגד יעדים אוקראיניים ומקומיים.
  • כושר אלתור גבוה של גורמי ההשפעה הרוסיים שבא לידי ביטוי, למשל, ביכולת לעקוף סנקציות מערביות נגד התקשורת הרוסית על-ידי ניצול פלטפורמות מדיה בזירות לא-מערביות ואף פלטפורמות שוליות במערב, כולל בארה''ב, שבשגרה משמשות את חוגי הימין הקיצוני המקומי.
  • נכונות הרוסים לחשוף מידע מודיעיני עדכני ורגיש לטובת מהלכי ההשפעה שלהם– זובאה לידי ביטוי בחשיפת תצלומי לוויין עדכניים של האתרים האסטרטגיים במערב שקשורים למלחמה באוקראינה, בפרסום המידע שהתקבל במבצעי הסייבר הרוסיים (למשל, על מערכת שו''ב אמריקאית שבשימוש צבא אוקראינה), וכן בחשיפת מידע רגיש על הלחימה בחזית האוקראינית דרך ערוצי טלגרם אנונימיים שמפעיל המודיעין הרוסי.
יודגש, כי בתקופה הנסקרת במחקר זה לא התקבלו סימנים ל"עייפות מבצעית" של מערך ההשפעה הרוסי והוא הוסיף לפעול במתכונת המתוארת כאן בעוצמה רבה (שייתכן ואף גברה עם הזמן).

מידת היעילות של מאמץ ההשפעה הרוסי במלחמת אוקראינה

ניכר כי מערך ההשפעה הרוסי כשל במאמציו להשפיע על האויב האוקראיני ובכך לסייע לקידום סיומו המהיר של העימות בתנאים הנוחים למוסקבה. כישלון תודעתי זה נבע, כנראה, מכך שבשלב הפתיחה של המלחמה הרוסים ויתרו על מאמץ נרחב של עיצוב התמיכה בפלישה בדעת הקהל המקומית ותחת זאת התרכזו בנטרול המערכת האוקראינית היריבה על-ידי מכלול של מבצעי השפעהמודיעיניים (הפעלת תשתית של משתפי פעולה בממסד המקומי), מבצעי קומנדו/סייבר וירי טילים. כאשר המאמץ המשולב הזה נכשל (בעיקר בלט כישלונו של המרכיב המודיעיני-השפעתי החשאי) והעם האוקראיני התוודע לתוצאות האיומות של התנהגות החיילים הרוסים בשטח, הקרמלין הבין שהמומנטום לפעילות תודעתית אינטנסיבית מול הציבור האוקראיני הוחמץ ולכן לא השקיע בתחום זה מאמצים ומשאבים גדולים. לפיכך, מאמץ ההשפעה הרוסי מול המדינה המותקפת הוגבל בעיקר להעברת מסרי הרתעה והפחדה באמצעות רשתות של בלוגרים ובוטים הפועלים באינטרנט ופגיעה מסיבית בתשתיות האזרחיות המקומיות מהאוויר ובתווך הקיברנטי.

כן כשלו מאמצי הרוסים להשפיע על דעת המנהיגים והציבור במערב[2] – בייחוד במדינות הדוברות אנגלית, בפולין, במדינות הבלטיות ובסקנדינביה. ביטוייו המובהקים של הכישלון הזה הם הסנקציות המערביות המתהדקות נגד רוסיה והסיוע הגובר בהתמדה לאוקראינה, לרבות במישורים הצבאי והמודיעיני. התפתחות זו מקורה, כנראה, בהשפעתם המשולבת של מאמצי הסיכול המערביים האינטנסיביים נגד כל סוגי ההשפעה הרוסית במרחב, חשדנותו הכללית של הציבור המערבי כלפי הנרטיבים שמקורם במדינות טוטליטריות וחשיפה גוברת של אותו ציבור לממדי הפגיעה של הרוסים באוקראינה.

עם זאת, במקומות מסוימים במערב הרוסים הצליחו לייצר "מרחבי הצלחה תודעתית". ניכר, כי במקומות אלה בולטים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים: דמוקרטיה צעירה במרחב הקומוניסטי לשעבר, רמה גבוהה של שחיתות פוליטית, כושר משילות ירוד של השלטונות, אהדה מושרשת כלפי רוסיה, שבסיסה בזיקה דתית ו/או תרבותית-לשונית, ותלות רבה במשאבי אנרגיה רוסיים. בהקשר זה, לצד המקרים המובהקים של הונגריה, סרביה ובולגריה, ראוי להזכיר גם את המקרים של יוון, איטליה, אוסטריה ומזרח גרמניה. הרוסים מצליחים להטמיע את מסריהם בקרב האליטות והציבור הכללי שם ואף שומעים מדי פעם הצהרות מפי גורמים מדיניים מקומיים שתואמות את עמדותיה של מוסקבה. אפשר שהצלחה זו משכנעת את ההנהגה הרוסית כי בטווח של כמה שנים יעלה בידה לנתק את "השוליים" האלה של העולם המערבי מ"הגרעין" האנטי-רוסי שלו ובכך לקדם את אינטרסיה – מול אוקראינה (נטרולה כבעלת הברית של המערב), במישור הכלכלי (ביטול הסנקציות או התעלמות מהן ושיקום כלכלת רוסיה אחרי המלחמה), ובזירה הגלובלית (עיצוב מערכת בינלאומית רב-קוטבית).

בעולם הלא-מערבי, בדגש על סין, ובמזרח התיכון, הצלחתו של מאמץ ההשפעה הרוסי מצטיירת כרבה אף יותר. המשך התמיכה המדינית של רבות מהמדינות שם במוסקבה או לפחות הניטרליות שלהן, לצד השת''פ הכלכלי הגובר שלהן עם רוסיה, חרף הסנקציות המערביות, הן עובדה שאין עליה עוררין. בבסיס ההתנהגות הזאת נמצאת תערובת של שיקולים "אנוכיים" (שימור משטרים מקומיים על-ידי רכש משאבי האנרגיה, המזון והתוצרת הצבאית של רוסיה במחיר מוזל) והיחס השלילי, ברוב המקומות, למערב הזר מהבחינות התרבותית והערכית, שפשעיו מהעידן האימפריאליסטי לא נשכחו ולא נסלחו. ההתנהגות הזאת של רבים מהשחקנים המדינתיים במרחב הלא-מערבי תורמת רבות ליכולתה של רוסיה להמשיך במלחמתה נגד אוקראינה ולהתמודד בהצלחה לא מבוטלת עם השפעת הסנקציות הכלכליות המערביות. היא גם מפיחה רוח גבית בשאיפת מוסקבה לעצב מחדש את המפה הגיאופוליטית העולמית באופן שיחזק את רוסיה ויחליש את המערב.


סיכום ומבט קדימה

בשנתה הראשונה של המלחמה באוקראינה מערך ההשפעה הרוסי הצטייר כאורגניזם מתפתח ודינמי. בתוך כך, נראה שבעיני הקרמלין, תרומת המערך למאמץ האסטרטגי הרוסי הכולל (בדגש על "המעטפת העולמית" של המלחמה) הייתה גבוהה ואילו עלותו נתפסה כנמוכה למדי; כך שיחס העלות-תועלת של פעילותו היה טוב יותר מזה של פעילות הצבא הרוסי הסדיר.

לנוכח זאת, ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי בשנת 2023 מטרת הרוסים בתחום ההשפעה תהיה, לכל הפחות, לשמר ולהגביר את השפעתם בעולם הלא-מערבי וכן ב"אזורי ההצלחה" שלהם במערב. ההישג המירבי שאליו הם כנראה ישאפו הוא לשכנע את האמריקאים והאירופים כי לנוכח התארכותה של מלחמת אוקראינה וחוסר היכולת של המערב לסיימה באמצעות האסטרטגיה שיושמה עד כה (הטלת סנקציות על רוסיה וחימוש אוקראינה) עליהם להגיע להבנות עם מוסקבה ולאלץ את קייב לקבלן. הסדר כזה יהפוך את חוסר ההצלחה של הלחץ הרוסי הישיר על ההנהגה והציבור באוקראינה ללא רלוונטי.

בהקשר זה, לישראל עשוי להיות תפקיד חשוב בעיני הרוסים בהעברת מסרי מוסקבה אל מקבלי ההחלטות במערב. זאת ועוד, היא עצמה עלולה להפוך ליעד למאמץ השפעה רוסי אקטיבי (כולל בערוצים הצבאי והקיברנטי), אם וכאשר תפעל בהקשרים האוקראיני והאיראני-סורי באופן שלא ימצא חן בעיני הקרמלין. יודגש, כי התשתית לכך כבר קיימת (ר' נספח א' למסמך זה) והעברתה להילוך גבוה יותר היא רק עניין של החלטת הדרג המדיני במוסקבה.

ברמה כללית יותר – העימות הנוכחי באוקראינה המחיש את משקלו הרב של מימד התודעה במלחמות ובעימותים הלא-צבאיים של זמננו. על ישראל לצאת מנקודת ההנחה שאויבותיה בזירת המזה''ת (איראן, חזבאללה, חמא''ס) תפעלנה להפקת לקחים ממערכת ההשפעה הרוסית סביב אוקראינה (במקרה של איראן, ייתכן אף בסיוע הרוסים עצמם) וליישומם בהמשך נגדה.

על ישראל להיערך מבעוד מועד למתן מענה יעיל לאתגר זה, על היבטיו ההגנתי וההתקפי. ראשית, מוצע לשקול לאמץ את התפיסה לפיה במלחמות ובעימותים הלא-צבאיים של זמננו מאמץ ההשפעה אינו רק כלי המסייע לכלים המסורתיים – המדיניים, הצבאיים-ביטחוניים והכלכליים. ראוי לראות בו אמצעי בעל עוצמה רבה שניצב בחזית המאבקים המדיניים והצבאיים והמסוגל להכריעם (לעתים רחוקות לבדו ולרוב בשילוב עם אמצעים אחרים) על-ידי השפעה סימולטנית על הציבור, הכלים, הכוונות והמעטפת המדינית של הצד השני. פיתוח היכולת להשיג אפקט מערכתי כזה בצד "האדום" ובמקביל למנוע אותו בצד "הכחול" חייב לכלול:
  1. גיבוש תיאוריה סדורה של לוחמת התודעה, על היבטיה ההתקפי וההגנתי.
  2. תרגום התיאוריה לדוקטרינה המתחשבת ביעדיה הלאומיים (המדיניים, הצבאיים-ביטחוניים, הכלכליים, החברתיים ועוד) של מדינת ישראל, בצרכיהם האופרטיביים של צה''ל וקהילת המודיעין הישראלית, כמו גם במאפייני המרחב והתקופה המדויקים וביכולות הרלוונטיות של הצד "הכחול".
  3. גיבוש "קהילת השפעה" שתשמש דרג אופרטיבי למימוש יעדי העל הלאומיים בתחום של עיצוב התודעה. קהילה זו תהווה חוליה מקשרת, בהקשרי ההשפעה, בין הדרגים המדיני והטקטי-ביצועי ותתכנן ותקדם את מאמצי עיצוב התודעה הלאומיים. היא תכלול גופים ממלכתיים ופרטיים (ביטחוניים/אחרים) המסוגלים לשתף פעולה ביניהם ליצירת אפקט הסינרגיה במימוש יעדי העל של תחום ההשפעה.
  4. פיתוח דפוסי פעולה וכלים שיתאימו למימוש הדוקטרינה על-ידי "קהילת ההשפעה" בצדדים "האדום" ו"הכחול".
  5. הטמעה עקבית של התיאוריה, הדוקטרינה, דפוסי הפעולה והכלים בקרב הגופים הרלוונטיים, עד להשגת האפקטים של אחידות תפיסתית, מושגית וביצועית ושל מקצוּע התחום התודעתי.
  6. מיצוב פונקציית מחקר ממלכתית (בצבא, במשרד המודיעין, בקהילת המודיעין או במל''ל) כ"מעריך הלאומי" בתחום עיצוב התודעה, על היבטיו ההתקפי וההגנתי.
  7. התאמת החקיקה הקיימת לצורכי הפעילות הישראלית בתחום ההשפעה.
יודגש כי אלה הן המלצות ראשוניות בלבד לביצוע שינויים בתחום ההשפעה ברמה הלאומית. מוצע לפתחן בעבודה נפרדת. כן מוצע להקדיש עבודות מחקר נפרדות ללקחי היריבים ממלחמת רוסיה-אוקראינה ולאופני ההיערכות של ישראל מול מאמצי ההשפעה של אותם יריבים.

לקריאת המחקר המלא בקובץ PDF, לחצו כאן



[1]לפי ההבחנה המקובלת כיום במערכת הביטחון הישראלית, פרצני מחשב פועלים על דעת עצמם, בעוד פצחנים ממלאים תפקיד בשירות המדינה (חיילים ואזרחים). 
[2] כאן הכוונה היא לכל המרחב האירופי ולמדינות דוברות אנגלית מחוץ לאירופה. 



אולי יעניין אתכם לקרוא גם