יוזמות אזרחיות מודיעיניות במלחמת 7 באוקטובר

תאריך: 31/07/2025
מאת: דודי סימן טוב ושובל בן יאיר
למאמר המלא

במלחמת 7 באוקטובר  הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, התארגנויות לאיתור פעילות חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה.

מחברי המאמר הם דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושובל בן יאיר, חוקרת במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. לבסוף, מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 






אולי יעניין אתכם לקרוא גם

התרבות הארגונית בקהילת המודיעין הישראלית: הגיונות, מתחים וחסמים נוכח הכשל המודיעיני ב־7 באוקטובר

שרית שפירא ודודי סימן-טוב סבורים ששורשי הכשל המערכתי של ה־7 באוקטובר חורגים, הרבה מעבר לתקלה איסופית או למחדל מחקרי נקודתי. לטענתם, מדובר בסימפטום של תהליך שינוי עמוק ב־DNA של קהילת המודיעין. מאמרם החדש מנתח את התרבות הארגונית ואת מנגנוני העומק שעמדו ברקע הדבקות בקונספציה שקרסה, ומצביע על כך שרצף ההצלחות המבצעיות והטכנולוגיות בעשורים האחרונים הוביל להפרת שיווי המשקל במספר צירי מתח ליבתיים. הם טוענים כי אובדן האיזון תרם להתפתחותו של "עיוורון מובנה" ופגע ביכולתה של המערכת לזהות שינוי במציאות, להכיל אי־ודאות ולערער על הנחות היסוד של עצמה. לבסוף הם ממליץ על ארבעה כיווני פעולה מרכזיים לביסוס הקהילה כמערכת לומדת: מיסוד אינטגרטור קהילתי; שיקום מרחב הספק; גיוון קוגניטיבי וגישור תרבותי ואיזון בין טכנולוגיה להבנה אנושית והשקעה מחודשת במחקר האסטרטגי.
קרא עוד

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד