מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה שפורסמה ב-Christian Science Monitor שעוסקת בהטייה הטכנולוגית במודיעין שתרמה לשבעה באוקטובר. לכתבה התראיין עמית המחקר אל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן. הוא ציין שלא רק המודיעין הישראלי היה חשוף להטייה טכנולוגית אלא שזה מאפיין של סוכנויות מודיעין מערביות נוספות וכן עמד על הצורך בחזרה לעיסוק גם ב"יסודותיה" של מלאכת המחקר המודיעיני - לימוד תרבותו של מושא המחקר. 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא ריאיון שהעניק ראש המכון, תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר לאתר "דבר" על המחדל המודיעיני של 23'. הריאיון מקיף את המרכיבים השונים של עבודת המודיעין: איסוף המידע, פרשנות וניתוח כוונות האויב ויכולותיו, והתרעה על פעולה קונקרטית בזמן אמת. במסגרת הריאיון קופרווסר מנתח כל אחד ממרכיבים אלו בנפרד, ומצביע על כמה בעיות וכשלים שהובילו, לתפיסתו, למחדל.

עמית המחקר ד"ר שי הרשקוביץ התראיין לאחרונה על אודות ספרו החדש לפודקאסט של אוניברסיטת הכוחות המיוחדים של ארה"ב. הפודקאסט עוסק בהשפעות של הטכנולוגיה על תחום המודיעין והוא מנסה להציג תובנות כמו גם הצעות מעשיות לפעולה במטרה לרתום את אותן התפתחויות טכנולוגיות לעשייה המודעינית. 

כתבה חדשה במוסף הארץ בוחנת את אחת המגמות המסקרנות של השנים האחרונות – הפיכתו של חיזוי העתיד מתחום של ניחושים ואינטואיציות לתחום מדעי ומבוסס נתונים. הכתבה מתארת כיצד מחקרים עדכניים, טכנולוגיות בינה מלאכותית וקהילות חיזוי עולמיות מנסים לשפר את יכולתנו להעריך מראש התפתחויות גיאופוליטיות, כלכליות וחברתיות – ברמת דיוק שעד לא מזמן נראתה דמיונית.במרכז הכתבה מוצג פרויקט "מבט־על”, יוזמה ישראלית חדשה שנולדה מתוך שיתוף פעולה בין פרופ' מיכאל גלעד וצוותו באוניברסיטת תל אביב לבין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. הפרויקט שואף לשחזר ולפתח את מחקרי החיזוי פורצי הדרך של פרופ' פיליפ טטלוק עבור קהילת המודיעין הישראלית, במטרה לשפר את איכות החשיבה האסטרטגית, להטמיע מתודולוגיות אמפיריות להערכת סיכונים, ולזהות "חזאי־על" ישראלים – אנשים בעלי יכולת מוכחת לחזות התרחשויות עתידיות בדיוק יוצא דופן.הכתבה סוקרת את מקורות ההשראה למחקר, את תוצאות הסבב הראשון של הניבויים בפרויקט, וגם את הדרך שבה הבינה המלאכותית עצמה הופכת לשחקן מוביל בעולם החיזוי – כשהיא כבר עוקפת בני אדם בתחרויות חיזוי בינלאומיות.