בעונה 8 של "מודקאסט" -"אוסינט, שפה ותרבות", המוקדשת לחשיבות האוסינט ולהיכרות עם השפה, התרבות והדת של היריב, האורח הראשון הוא ד"ר מיכאל מילשטיין. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם הוא מתאר את התהליכים שעברה קהילת המודיעין בעשור שקדם ל־7 באוקטובר, ובעיקר את המעבר ממודיעין הנשען על מומחיותם של ערביסטים למודיעין הנשען על אנליסטים. כיצד נשחקה ההבנה העמוקה של השפה, התרבות והדת, ואת מקומה תפסו לא רק טכנולוגיות חדשות, אלא גם תפיסה שלפיה מומחיות שפתית ותרבותית היא מיומנות מיושנת שאינה חיונית עוד?בהמשך מתייחס ד"ר מילשטיין לתחקירי ה־7 באוקטובר ולשאלה כיצד בחנו את הפער הזה: מה השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים, האם הופקו והוטמעו הלקחים, וכיצד כל זה קשור גם למקומה של השפה הערבית במערכת החינוך בישראל. ולבסוף לסיום, גם המלצות קריאה, איך לא, בערבית.

בפרק השני של העונה ה8 של "מודקאסט" מתארח ד"ר תום שרון, חוקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ומתמחה במחקר מגמות ושיח בתקשורת הערבית. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם תום לוקח אותנו בנבכי תחום המודיעין הגלוי, כפי שהוא חוקר אותו בשנים האחרונות, מ"אל קאעדה", דרך "אביב האוסינט הערבי", הייחוד התקשורתי של "דאעש" ועד חמאס במתקפת ה7 באוקטובר. הוא מנתח כיצד ארגוני הטרור משתמשים בתקשורת הגלויה לא רק כתקשורת אלא כמתודת לחימה והפצת התורה. בפן המתודולוגי שוחחנו על ההבדל בין כל גולש החשוף לאמצעי התקשורת ובין חוקרי המודיעין, מה הופך צריכת תקשורת גלויה לעבודת מודיעין סדורה, ומהו התהליך ההופך נאום, פוסט או פרסום ברשת לרכיב בתמונת המודיעין השלמה?

״דווקא בעידן הטכנולוגי אין תחליף למומחיות האנושית, להבנת ההקשר והניואנסים שהשפה נושאת עמה"בעונה העוסקת בחשיבות השפה, התרבות והאוסינט בעולם המודיעין, מתארחת קרן בר, לשעבר ראש ענף שפות ביחידה 8200 וכיום סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת "דיקסילנג". בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם היא מתארת את התפתחות מעמדה של השפה בקהילת המודיעין לאורך העשורים האחרונים: מתקופה שבה מומחי השפה עמדו במרכז העשייה, דרך שחיקת מעמדם על רקע השתנות האתגרים הביטחוניים והתפוצצות המידע, ועד לעידן שבו הבינה המלאכותית ולקחי ה7 באוקטובר מחזירים את השיח על חשיבות המומחיות האנושית. בהמשך למאמר שפרסמה במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, קרן מזכירה את אנשי המקצוע שנשאו על כתפיהם את עולם השפה, בנו את התשתיות הלשוניות והמילונאיות, והניחו את היסודות העשירים עליהם נשענות גם טכנולוגיות השפה של ימינו.הפרק עוסק גם בטיפוח דור העתיד של אנשי השפה באמצעות קהילת בוגרי 8200, "משוגעים לשפה ולתרבות" שפועלים בהתנדבות להנחיל את האהבה לערבית ולתרבות הערבית גם מחוץ למערכת הביטחון, דרך עבודה עם תלמידי בתי ספר ויוזמות קהילתיות. "ערבית היא גם שפה של שלום", מזכירה לנו קרן, היא אינה רק שפת מודיעין וביטחון, אלא גם שפתם של שכנינו וגשר הכרחי לדיאלוג בתוך מדינת ישראל ובמזרח התיכון.הצטרפו אלינו לפרק השלישי של עונה 8.

"המודיעין צריך להראות את הישגיו מדי יום ביומו. הצלחות העבר, אם יחפוץ להיתלות בהן, חשיבותן בהווה בטלה. אותה ידיעה שבמנה האירה עיניים, כיום אינה נחשבת לדבר". 
בין האתגרים הרבים של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות היה גם אתגר הקמתו ומיסודו של המודיעין הישראלי. מול סביבה מאיימת מחוץ, ואל מול אילוצים משאביים מבפנים, היה צורך לצקת רעיונות, מהות, מבנים ותפיסות לאופן שבו קהילת המודיעין, שהחלה להיבנות באותה עת, תפעל בשנים הבאות. העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין, אך פרק זה מוקדש לספר שגילו מעל 60 שנים, והוא עודנו רלוונטי ומרתק. "המודיעין כמוסד ממלכתי" נכתב במקור כסדרת הרצאות שהעביר יהושפט הרכבי, מי שהיה ראש אמ"ן כשהיחידה הצבאית הפכה לאגף עצמאי בשלהי שנות החמישים. הרכבי פורס את תפיסותיו, עקרונותיו והבנתו העמוקה את עולם המודיעין של ישראל באותה עת בצורה מסודרת ומפורטת, כאילו ידע מראש שיהיה זה מסמך מכונן שיצוטט גם בספרים שנכתבים בנושא ב- 2024.את הספר הוציאו לאור דודי סימן טוב ודן הרכבי, בנו של יהושפט, והוא נגיש בצורה חופשית באינטרנט בקישור הבא.מנחה: אלון ששון