"האירוע הטקטי נדיר שהוא מעניין כשלעצמו. מה שמעניין זה האנשים – למה הם יצאו מאחורי הקיר ל"פעל"; מה היו היחסים ביניהם; מה הם הרגישו – לפני וגם ברטרוספקטיבה של 30, 40 ו- 50 שנה; מי היה ה- unlikely hero בכל אירוע, וכמעט תמיד יש כזה - לא מישהו שהתכוונו או שהוא בעצמו התכוון, אבל מישהו שיצא לו לחסל את המחבלים או להציל את היום".תפקידו של הקמ"ן במבצעים מורכבים ורגישים, שבהם הזמן והסיכון משחקים תפקיד קריטי, אינו דומה לתפקידיו של קמ"ן במשימות אחרות. לעתים הוא יהיה זה שמחולל בעצמו את המבצע על סמך זיהוי הזדמנויות; פעמים אחרות הוא יצטרך לשכנע את המפקדים ואת מקבלי ההחלטות שניתן וראוי לממש את המשימה בשיטה שטרם נוסתה בעבר; ותמיד פעילותו נדרשת להיות סימביוטית עם המפקד בשטח.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק החמישי שוחחתי עם אבירם הלוי, מי שהיה סגן מפקד סיירת מטכ"ל, על הספר שכתב ביחד עם אבנר שור, לוחם סיירת לשעבר.  הספר מאפשר מבט נדיר ומרתק ל- 25 מהמבצעים המוכרים יותר והמוכרים פחות של "היחידה". חיסול אבו ג'האד, מבצע החטיפה של שיח' עביד, מבצעי שחרור בני ערובה והנסיון לשחרר את נחשון וקסמן – כל אלו מהווים תפאורה למוקד של הספר – הלוחמים, הקמ"ן והמפקדים בשטח, שדרך העיניים שלהם מוצגים המבצעים.מנחה: אלון ששון

"מהו אויב במערכה התודעתית? ידענו להכיר אויב פח"עי – ארגון טרור, חוליה, משגר, מתארי טרור כאלו או אחרים. פתאום האויב נהיה נרטיב. וכשהאויב הוא נרטיב יש לו ביטויים פיזיים – משפיענים שמקדמים אותו או ארגונים שמתחזקים אותו... כולנו עוברים הסבה" לצד זירות הלחימה, המדיניות, השיקום האזרחי ועוד, התעצמה מאד מאז ה- 7 באוקטובר המערכה על התודעה בעולם לטובת מדינת ישראל. תמונת האויב בזירה זו אינה מורכבת מחוליות ומשגרי רקטות אלא מנרטיבים וטרנדים, שנתמכים ומקודמים על ידי התארגנויות ומשפיענים. מרכז המודיעין האזרחי לטובת המערכה התודעתית הוקם כיוזמה עצמאית כדי לאפשר למשרדי ממשלה ולגופים אזרחיים שאינם מורגלים בשפע מודיעיני להבין טוב יותר את תמונת המצב, לזהות בה שינויים ולכוון את מאמצי הנגד שלהם.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". בפרק זה שוחחנו עם עומרי רולס, המייסד של מרכז המודיעין האזרחי שהוקם עם תחילת המלחמה לטובת המערכה התודעתית. שמענו ממנו על השריר הקמ"ני שהתעורר בו מחדש עם הקמת המרכז, על המורכבות ביצירה של "שירות" מודיעיני חדש שנועד לסייע במי שאינו רגיל כלל לצרוך מודיעין ועל מרכיבים טכנולוגיים ואנושיים מהסביבה האזרחית שניתן לשלב גם בפעילות של גופי הבטחון והמודיעין.מנחים: אלון ששון וסרן י'

"הטכנולוגיה אינה טובה או רעה. הטכנולוגיה נמצאת בקונטקסט של אנשים שמשתמשים בה, והיא מקיימת איזשהו ריקוד עם המציאות האנושית. היא לא חיצונית למציאות האנושית – היא אינהרנטית לה".אנשי מודיעין אוהבים טכנולוגיה, ויש שיאמרו גם שהם מכורים לטכנולוגיה. כל קפיצה טכנולוגית של המאות ה- 20 וה- 21 הביאה בעקבותיה עלייה משמעותית בהיקפי המידע שנוצר והמידע שנאסף על ידי המודיעין. יחד עם זאת, קפיצות אלו השפיעה בצורה דרמטית על כל אחד מהשלבים של מה שהיה מקובל לקרוא לו "המעגל המודיעיני", עד כדי איתגור של המאפיינים הבסיסיים ביותר שלו.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר The Future of National Intelligence נכתב על ידי ד"ר שי הרשקוביץ. הספר מציג מגוון של טכנולוגיות מפציעות שהשפיעו, ועוד ישפיעו, על עבודת המודיעין, כל אחת בנפרד ובייחוד כאשר הן מתלכדות. בראייה רחבה יותר, שינויים חברתיים, שהטכנולוגיה משתלבת בהם, משפיעים גם הם על הקשר הרגיש בין אנליסטים לבין מקבלי ההחלטות ועל המרחב המשותף שבו עליהם ליצור ביחד את התוצר המודיעיני החדש.מנחה: אלון ששון

בפרק שפותח את העונה השניה של מודקאסט, שמוקדשת למתחים בעולם המודיעין, אנחנו מארחים את תא"ל (מיל) יוסי קופרווסר, ראש המכון לחקר המתודלוגיה של המודיעין. יוסי שימש בשלל תפקידים מודיעיניים, ובכלל זה בתפקיד רח"ט מחקר באמ"ן, והוא מספק זוויות מעניינות על הממשק שבין אנשי מודיעין למקבלי ההחלטות: איך מתכוננים למפגש כזה? איך בא לידי ביטוי המתח בין השיקולים המודיעיניים לבין השיקולים האחרים שיש למקבלי ההחלטות ומה יוסי זוכר מאחד המפגשים הראשונים שלו, כקצין צעיר, עם מקבלי החלטות בכירים?