"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

בפרק השני של העונה ה8 של "מודקאסט" מתארח ד"ר תום שרון, חוקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ומתמחה במחקר מגמות ושיח בתקשורת הערבית. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם תום לוקח אותנו בנבכי תחום המודיעין הגלוי, כפי שהוא חוקר אותו בשנים האחרונות, מ"אל קאעדה", דרך "אביב האוסינט הערבי", הייחוד התקשורתי של "דאעש" ועד חמאס במתקפת ה7 באוקטובר. הוא מנתח כיצד ארגוני הטרור משתמשים בתקשורת הגלויה לא רק כתקשורת אלא כמתודת לחימה והפצת התורה. בפן המתודולוגי שוחחנו על ההבדל בין כל גולש החשוף לאמצעי התקשורת ובין חוקרי המודיעין, מה הופך צריכת תקשורת גלויה לעבודת מודיעין סדורה, ומהו התהליך ההופך נאום, פוסט או פרסום ברשת לרכיב בתמונת המודיעין השלמה?

בפרק זה העולה בערב שמחת תורה, ד״ר שגיא פולקה, מחבר הספר לחשוב אסלאמית ו״תלמיד של ארגוני המוקאוומה״ כהגדרתו, משוחח עם שירה ברביבאי־שחם ומציע לקרוא את האסטרטגיה של חמאס דרך השפה האסלאמית שלה. הוא מתחיל בנאומו של מוחמד דף בבוקר המתקפה, חוזר לנאומי סינוואר מתקופת "שומר החומות”, ומחבר ביניהם לבין "חומת יריחו” והלוגו שפרסמה חמאס למתקפה. באמצעות פסוקי קוראן, סמלים וטקסטים דתיים ואידאולוגיים, פולקה מראה מדוע ניתוח צבאי לבדו, במערכה מול ארגוני טרור איסלאמיים - אינו מספיק.  לבסוף הוא מציע: ח׳יר אל־אומור אווסטוהא (דרך האמצע-שביל הזהב) יש לשלב בין ידע אסלאמיסטי למומחיות צבאית ובכך לשכלל את הפרשנות הישראלית לאתגרי קריאת המציאות הישראלית-פלסטינית. 

"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים".
אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי רן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי.