בפרק זה העולה בערב שמחת תורה, ד״ר שגיא פולקה, מחבר הספר לחשוב אסלאמית ו״תלמיד של ארגוני המוקאוומה״ כהגדרתו, משוחח עם שירה ברביבאי־שחם ומציע לקרוא את האסטרטגיה של חמאס דרך השפה האסלאמית שלה. הוא מתחיל בנאומו של מוחמד דף בבוקר המתקפה, חוזר לנאומי סינוואר מתקופת "שומר החומות”, ומחבר ביניהם לבין "חומת יריחו” והלוגו שפרסמה חמאס למתקפה. באמצעות פסוקי קוראן, סמלים וטקסטים דתיים ואידאולוגיים, פולקה מראה מדוע ניתוח צבאי לבדו, במערכה מול ארגוני טרור איסלאמיים - אינו מספיק.  לבסוף הוא מציע: ח׳יר אל־אומור אווסטוהא (דרך האמצע-שביל הזהב) יש לשלב בין ידע אסלאמיסטי למומחיות צבאית ובכך לשכלל את הפרשנות הישראלית לאתגרי קריאת המציאות הישראלית-פלסטינית. 

בפרק השני של מודקאסט אנחנו מארחים את תא"ל (מיל.) איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ולשעבר סגן ראש המכון למחקרי בטחון לאומי, לשיחה על הסוגים השונים של השאלות המודיעיניות - סודות, תעלומות וחידות. נתמקד בנושא של שינויים והפתעות בעולם המודיעין, ונשמע גם על השימוש בבינה מלאכותית כדי לנסות ולהתגבר על הטיות שעלולות להקשות על מקצועני מודיעין אנושיים. מנחה: אלון ששון

בנושא הזה יש פער, כי הוא לא מטופל בצורה מערכתית, אבל בגיליון יש גם הצצה לפתרונות שמשלבים את גופי המודיעין ואת החברה האזרחית".בעשור האחרון נחשפים בהדרגה ההיקף והעוצמה של פעילויות השפעה והתערבות זרה בישראל מצד מדינות ויריבים. לצד ההבנה הקיימת של מהות ואופי האיום, אין עדין לישראל תשתית ומנגנונים מספקים להתמודדות עם התופעה בצורה מערכתית. גיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" בוחן את התופעה ממספר זוויות מבט.בפרק אירחנו את דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וחוקר בכיר ב- INSS, ואת ניצן יסעור, רכז תחום דיסאינפורמציה ותחקירים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי. דיברנו על היריבים והאיומים שמייצרת ההתערבות הזרה שלהם במרחב הישראלי, על הווקטורים השונים בהם מופעלת ההשפעה ועל כיווני המענה האפשריים והנדרשים בצד הישראלי – הבטחוני-מודיעיני כמו גם האזרחי.מארח: אלון ששון

מודקאסט, עונה 7, פרק 7 – בין קוסובו לטהראן: האם אפשר לנצח מלחמה מהאוויר?
תא"ל במיל. איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר ומרצה באוניברסיטאות רייכמן, חיפה ותל אביב, ומחבר הספר "מעליונות אווירית למהלומה רב-מימדית" מנתח את מבצע "שאגת הארי" שהובילו חילות האוויר הישראלי והאמריקאי לאור ההיסטוריה של שימוש בכח אווירי במלחמות בעולם וכאן בישראל. האם כח אווירי מסייע במאמץ הכרעת מלחמות או יכול גם להוביל ולהכריע אותן עצמאית וללא תלות בצבא היבשה? 
האם קוסובו היא מקרה חריג של הכרעה מהאוויר או שקוסובו מלמדת שזה דווקא אפשרי? כיצד ההפעלה של כח אווירי בעזה לאורך השנים עיצבה את התפיסות שהובילו את ישראל לבניית יכולות המודיעין והאויר שאת שיאן ראינו במלחמת איראן? 
שיחה על "שאגת הארי" שמשלבת בתוכה תהייה על מהי הכרעה צבאית, האם ניתן להשיגה בכח אווירי ומודיעיני בלבד והאם הנפת דגל בערי בירה של מדינות היא המסמלת ניצחון במערכה או שיש לניצחון והכרעות צורות שונות. איתי ברון מנתח מערכות אוויריות על הישגיהן ומגבלותיהן. פרק מרתק שיש בו רפרור לספרות רלוונטית ומקרי בוחן רבים שמאפשרים את הרחבת היריעה ביחס לכח אווירי והאתגר האיראני.