"השאלה המרכזית היא האם הגוף החדש יעזור להתמודד עם קשיי ההערכה המודיעינית". לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה להקמת מחלקת מודיעין חדשה במאפייני "איפכא מסתברא", שתמוקם מחוץ לאמ"ן. הרעיון של גוף חיצוני שיוכל לאתגר את ארגוני המודיעין אינו חדש, ועלה מחדש בעקבות הכשל המודיעיני של ה- 7 באוקטובר. עם זאת, ההצעה הישנה-חדשה מעוררת דיון מודיעיני וציבורי, עקב הכוונה למקם את המחלקה ישירות תחת ראש הממשלה.בפרק אנו מארחים את תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, לשעבר רח"ט מחקר וראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ואת ד"ר אל"מ (מיל.) עופר גוטרמן, עמית מחקר במכון. בשיחה מנותחים שלל ההשלכות של ההצעה - מקצועיות-מודיעיניות, חברתיות, פוליטיות ועוד.מארח: אלון ששון 

"החקירה הפרונטלית היא סוג של דיאלוג א-סימטרי, הכולל גם אינטראקציה לא מילולית, כגון הבעות פנים שונות, מבטים, תנועות גוף ושפת גוף. היכולת שלך להשפיע על החקירה אינה סימטרית לזו של הנחקר." החקירה המודיעינית הישירה עוסקת בבני אדם, ואפילו באדם אחד בכל פעם. מכיון שמדובר בבני אדם אקטיביים בעלי רצון חופשי, שיש להם רגשות, כבוד עצמי וגאווה, ולפעמים יש להם כוונה להונות את החוקר, אפשר לטעון שיכולת החיזוי והתיקוף הנדרשות לעיסוק המדעי אינם מתקיימים בחקירה הפרונטלית. אך האין זה בדיוק המצב בם בתחומים אחרים של מדעי החברה, כמו פסיכולוגיה או אפילו רפואה?העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר "מדע החקירות הפרונטליות – מחשבות על הפקת מודיעין מנחקרים במסגרת המלחמה במודיעין" נכתב על ידי אייל דגן, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ. אייל מציג לראשונה ניתוח מתודולוגי מפורט של התפיסות, הגישות והשיטות השונות המקובלות בחקירות פרונטליות, בדגש על אלו של מחבלים המעורבים בפעילות טרור. הוא משווה בין אופן ניהול החקירה לבין אופן הניהול של מחקר מדעי, ומסביר מדוע ניתוח כזה יכול לסייע לא רק בהכשרת חוקרים, אלא גם בשיפור תוצאות החקירה.מנחה: אלון ששון

מודקאסט, עונה 7, פרק 7 – בין קוסובו לטהראן: האם אפשר לנצח מלחמה מהאוויר?
תא"ל במיל. איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר ומרצה באוניברסיטאות רייכמן, חיפה ותל אביב, ומחבר הספר "מעליונות אווירית למהלומה רב-מימדית" מנתח את מבצע "שאגת הארי" שהובילו חילות האוויר הישראלי והאמריקאי לאור ההיסטוריה של שימוש בכח אווירי במלחמות בעולם וכאן בישראל. האם כח אווירי מסייע במאמץ הכרעת מלחמות או יכול גם להוביל ולהכריע אותן עצמאית וללא תלות בצבא היבשה? 
האם קוסובו היא מקרה חריג של הכרעה מהאוויר או שקוסובו מלמדת שזה דווקא אפשרי? כיצד ההפעלה של כח אווירי בעזה לאורך השנים עיצבה את התפיסות שהובילו את ישראל לבניית יכולות המודיעין והאויר שאת שיאן ראינו במלחמת איראן? 
שיחה על "שאגת הארי" שמשלבת בתוכה תהייה על מהי הכרעה צבאית, האם ניתן להשיגה בכח אווירי ומודיעיני בלבד והאם הנפת דגל בערי בירה של מדינות היא המסמלת ניצחון במערכה או שיש לניצחון והכרעות צורות שונות. איתי ברון מנתח מערכות אוויריות על הישגיהן ומגבלותיהן. פרק מרתק שיש בו רפרור לספרות רלוונטית ומקרי בוחן רבים שמאפשרים את הרחבת היריעה ביחס לכח אווירי והאתגר האיראני. 

בפרק הראשון של מודקאסט אנחנו מארחים את דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין לשיחה פתוחה על יסודות המודיעין. נדבר על מושגים שכל מי שרוצה להכנס לעולם המודיעין חייב להכיר, נשאל האם קיים בישראל "מעריך לאומי" וננסה להבין למה אנשי מודיעין אוהבים הגדרות ואיך הם מגדירים מהו מודיעין. מנחה: אלון ששון