"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים".
אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי רן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי.

בפרק החמישי של מודקאסט אנחנו מארחים את סא"ל שרית שפירא, ששימשה עד ממש לאחרונה כראש ענף מדעי ההתנהגות באמ"ן. שמענו משרית על האופן שבו תחום מדעי ההתנהגות עוזר למפקדי וחיילי אמ"ן להשתנות כדי להתאים לאתגרים העדכניים, על סוגיות של מגדר ומגוון באמ"ן, על אתגרי שימור ופיתוח קריירה בסביבה תחרותית ועל החוסן המפתיע באמ"ן של יחידות שנשים מפקדות עליהן. מנחה: אלון ששון.

בעונה 8 של "מודקאסט" -"אוסינט, שפה ותרבות", המוקדשת לחשיבות האוסינט ולהיכרות עם השפה, התרבות והדת של היריב, האורח הראשון הוא ד"ר מיכאל מילשטיין. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם הוא מתאר את התהליכים שעברה קהילת המודיעין בעשור שקדם ל־7 באוקטובר, ובעיקר את המעבר ממודיעין הנשען על מומחיותם של ערביסטים למודיעין הנשען על אנליסטים. כיצד נשחקה ההבנה העמוקה של השפה, התרבות והדת, ואת מקומה תפסו לא רק טכנולוגיות חדשות, אלא גם תפיסה שלפיה מומחיות שפתית ותרבותית היא מיומנות מיושנת שאינה חיונית עוד?בהמשך מתייחס ד"ר מילשטיין לתחקירי ה־7 באוקטובר ולשאלה כיצד בחנו את הפער הזה: מה השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים, האם הופקו והוטמעו הלקחים, וכיצד כל זה קשור גם למקומה של השפה הערבית במערכת החינוך בישראל. ולבסוף לסיום, גם המלצות קריאה, איך לא, בערבית.

במלחמת "עם כלביא" חיזבאללה ישב על הגדר, למרות הפגיעה בפטרוניתו איראן. כעת, למרות חולשה צבאית ולחצים פוליטיים מבית, הוא בוחר להצטרף למערכה ולירות על ישראל. מדוע? התנהלות חיזבאללה בראשות נעים קאסם מעידה על קבלת החלטות אסטרטגית שמוכנה לשלם מחירים אסטרטגיים. כיצד ארגון טרור מקבל החלטות אסטרטגיות והאם קהילת המודיעין של ישראל מיומנת להעריך קבלת החלטות אסטרטגית של היריב גם כאשר היא נראית 'לא סבירה' ובעלת מחירים 'לא הגיוניים'?קהילת המודיעין בישראל כשלה בהערכת החלטותיו של סינוואר, אך האם שני מקרי הבוחן של חיזבאללה במערכות נגד איראן עומדים בציפיות והערכות המערכת? העימות עם חיזבאללה מצית עימות צפוי ומציף שתי אפשרויות מנוגדות להמשך: פלישה קרקעית ישראלית  מול ניסיון דיפלומטי שמוביל נשיא לבנון לייצוב הגבול וריסון חיזבאללה.נשאל מה השתנה במערכת הלבנונית במלחמה הנוכחית וכיצד זה משפיע על המודיעין, ובעיקר- האם פירוק מנשק של הארגון הוא מהלך מציאותי וישים? לשיחה המרתקת הזו מצטרפים אליי מירי איזין לשעבר ראשת המכון לחקר הטרור באוניברסיטת רייכמן וכן גלעד איזין, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה וראש תכנית "חבצלות" בחמ"ן, שני אנשי מודיעין מנוסים שהזירה הצפונית היא תחום מומחיותם. הצטרפו אלינו!