"הטיפוס הנפוץ של ההפתעה הוא כאשר אנחנו מבינים את המציאות, ואז מתרחש שינוי – אצל האויב, בסביבה או אצלנו –ואת הסיבוב הזה אנחנו לא לוקחים. במובן הזה ההפתעות של יום הכיפורים ושל השבעה באוקטובר הן די דומות".הפתעה היא תופעה בסיסית, שמתקיימת בהרבה תחומי חיים, ולא רק בעולם המודיעין. המבנה של הפתעות צבאיות אינו שונה ממה שקורה במשברים כלכליים או לחברות עסקיות; IBM, בלוקבאסטר, נאסא, המשבר הכלכלי ב- 2008, הקורונה או משבר בזוגיות – לכולם מבנה דומה. במבט מבחוץ נראה שהכל בסדר ופתאום אנחנו מגלים שהיה שם משהו שפספסנו.בפרק הרביעי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן. ביחד עם איתי יצאנו לפרק את המרכיבים הבסיסיים ביותר של הפתעה אסטרטגית, את הקשר בין תפניות לבין הפתעות, ואת האופי האוניברסלי של הפתעות. בהקשר המודיעיני, איתי הסביר מדוע שינויים ארגוניים שמגבירים ספק וביקורתיות הם הכרחיים, אך אין להם סיכוי מול תרבות שבה לא יתכן שיש פער בין מה שאנחנו מבינים לבין המציאות. 

"כל האנשים האלו נתנו המון שעות, קשב, את כל יכולותיהם ואת משאבי החמלה ובריאות הנפש שלהם, וזו היתה התגייסות מתוך ציונות" מיד לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר הוקמו בזה אחר זה חמ"לים אזרחיים שמילאו באותה שעת חירום משימות שממולאות בשגרה על ידי ארגוני המודיעין. חלק מהחמ"לים המאולתרים הוקמו על בסיס יוצאי יחידות מודיעין, אחרים על ידי אזרחים שמעולם לא הכירו מושגים כמו צ"יח או אוסינט – הם פשוט הגיעו כדי לתרום כל מה שיכלו במשימות האיסוף והבנת תמונת המצב הכאוטית, וחלקם עושים זאת עד היום.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". שוחחנו עם ענבל קארו, שמהלך שירות ממושך באמ"ן הובילה צוותי מודיעין שונים, על מאפייני ההתארגנויות האזרחיות השונות שפעלו מאז תחילת האירועים, ועל השאלה מה ניתן ללמוד מפעילותן גם לימי שגרה.מנחה: אלון ששון

"האירוע הטקטי נדיר שהוא מעניין כשלעצמו. מה שמעניין זה האנשים – למה הם יצאו מאחורי הקיר ל"פעל"; מה היו היחסים ביניהם; מה הם הרגישו – לפני וגם ברטרוספקטיבה של 30, 40 ו- 50 שנה; מי היה ה- unlikely hero בכל אירוע, וכמעט תמיד יש כזה - לא מישהו שהתכוונו או שהוא בעצמו התכוון, אבל מישהו שיצא לו לחסל את המחבלים או להציל את היום".תפקידו של הקמ"ן במבצעים מורכבים ורגישים, שבהם הזמן והסיכון משחקים תפקיד קריטי, אינו דומה לתפקידיו של קמ"ן במשימות אחרות. לעתים הוא יהיה זה שמחולל בעצמו את המבצע על סמך זיהוי הזדמנויות; פעמים אחרות הוא יצטרך לשכנע את המפקדים ואת מקבלי ההחלטות שניתן וראוי לממש את המשימה בשיטה שטרם נוסתה בעבר; ותמיד פעילותו נדרשת להיות סימביוטית עם המפקד בשטח.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק החמישי שוחחתי עם אבירם הלוי, מי שהיה סגן מפקד סיירת מטכ"ל, על הספר שכתב ביחד עם אבנר שור, לוחם סיירת לשעבר.  הספר מאפשר מבט נדיר ומרתק ל- 25 מהמבצעים המוכרים יותר והמוכרים פחות של "היחידה". חיסול אבו ג'האד, מבצע החטיפה של שיח' עביד, מבצעי שחרור בני ערובה והנסיון לשחרר את נחשון וקסמן – כל אלו מהווים תפאורה למוקד של הספר – הלוחמים, הקמ"ן והמפקדים בשטח, שדרך העיניים שלהם מוצגים המבצעים.מנחה: אלון ששון

בפרק שפותח את העונה השניה של מודקאסט, שמוקדשת למתחים בעולם המודיעין, אנחנו מארחים את תא"ל (מיל) יוסי קופרווסר, ראש המכון לחקר המתודלוגיה של המודיעין. יוסי שימש בשלל תפקידים מודיעיניים, ובכלל זה בתפקיד רח"ט מחקר באמ"ן, והוא מספק זוויות מעניינות על הממשק שבין אנשי מודיעין למקבלי ההחלטות: איך מתכוננים למפגש כזה? איך בא לידי ביטוי המתח בין השיקולים המודיעיניים לבין השיקולים האחרים שיש למקבלי ההחלטות ומה יוסי זוכר מאחד המפגשים הראשונים שלו, כקצין צעיר, עם מקבלי החלטות בכירים?