"כל מפקד עם שכל ישר, אם הוא מניח שכולם חוו את המשבר הזה וזועזעו ממנו אבל התגובה שלהם שונה, מבין שצריך לטפל בכולם, גם בעצמך" חוסן אינו דבר שבונים אחרי אירוע משברי, אלא לפניו. כל אחד מאנשי הארגון יושפע מהמשבר - בקצה האחד יהיו מי שיתכחשו לו, בקצה השני יהיו מי שיחשבו שאי אפשר להמשיך יותר, אבל הרוב יהיו על פני כל המנעד שבין הקצוות, כולל המפקדים עצמם. למשבר כזה יש שני פנים: ברמה הארגונית אתה עלול לפקפק ביכולת לבצע את המשימות ולהסתמך על התפיסות הקיימות, וברמה האישית אתה עלול לאבד אמון באנשים סביבך.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". שוחחנו עם ד., שמילא מספר תפקידי ראש אגף במוסד, על התובנות שלנו מההתארגנות המודיעינית והאזרחית לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר ועל האופן בו נדרש לטפל באנשים שחוו את המשבר הקשה ביותר בו הוא נתקל אי פעם.מנחים: אלון ששון וסרן י., מנהל קהילת "לומדים מנהיגות בחיל"

"הטכנולוגיה אינה טובה או רעה. הטכנולוגיה נמצאת בקונטקסט של אנשים שמשתמשים בה, והיא מקיימת איזשהו ריקוד עם המציאות האנושית. היא לא חיצונית למציאות האנושית – היא אינהרנטית לה".אנשי מודיעין אוהבים טכנולוגיה, ויש שיאמרו גם שהם מכורים לטכנולוגיה. כל קפיצה טכנולוגית של המאות ה- 20 וה- 21 הביאה בעקבותיה עלייה משמעותית בהיקפי המידע שנוצר והמידע שנאסף על ידי המודיעין. יחד עם זאת, קפיצות אלו השפיעה בצורה דרמטית על כל אחד מהשלבים של מה שהיה מקובל לקרוא לו "המעגל המודיעיני", עד כדי איתגור של המאפיינים הבסיסיים ביותר שלו.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר The Future of National Intelligence נכתב על ידי ד"ר שי הרשקוביץ. הספר מציג מגוון של טכנולוגיות מפציעות שהשפיעו, ועוד ישפיעו, על עבודת המודיעין, כל אחת בנפרד ובייחוד כאשר הן מתלכדות. בראייה רחבה יותר, שינויים חברתיים, שהטכנולוגיה משתלבת בהם, משפיעים גם הם על הקשר הרגיש בין אנליסטים לבין מקבלי ההחלטות ועל המרחב המשותף שבו עליהם ליצור ביחד את התוצר המודיעיני החדש.מנחה: אלון ששון

"תייצרו דסקים אחוריים, פונקציות של חשיבה, שיודעים לקחת משהו שחשוב למפקד ולפעול מולם יותר בנחת, תוך הפעלת ידע מהעבר ושיח בין-מדרגי בצורה יותר שיטתית" 
המודיעין עוסק תמיד באי-וודאות, אז מה משתנה מבחינה זו במהלך מלחמה? מתי סודות יכולים להפוך לתעלומות או לחידות? איך מודיעין יכול לעודד אי-וודאות אצל יריבים ומדוע חשוב להבחין בינו לבין הסברה בצד הישראלי, שנועדה לצמצם אי-וודאות?עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". שוחחנו עם אל"מ (מיל) ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר המשרת במילואים מאז פרוץ המלחמה.מנחה: אלון ששון.

"הטיפוס הנפוץ של ההפתעה הוא כאשר אנחנו מבינים את המציאות, ואז מתרחש שינוי – אצל האויב, בסביבה או אצלנו –ואת הסיבוב הזה אנחנו לא לוקחים. במובן הזה ההפתעות של יום הכיפורים ושל השבעה באוקטובר הן די דומות".הפתעה היא תופעה בסיסית, שמתקיימת בהרבה תחומי חיים, ולא רק בעולם המודיעין. המבנה של הפתעות צבאיות אינו שונה ממה שקורה במשברים כלכליים או לחברות עסקיות; IBM, בלוקבאסטר, נאסא, המשבר הכלכלי ב- 2008, הקורונה או משבר בזוגיות – לכולם מבנה דומה. במבט מבחוץ נראה שהכל בסדר ופתאום אנחנו מגלים שהיה שם משהו שפספסנו.בפרק הרביעי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן. ביחד עם איתי יצאנו לפרק את המרכיבים הבסיסיים ביותר של הפתעה אסטרטגית, את הקשר בין תפניות לבין הפתעות, ואת האופי האוניברסלי של הפתעות. בהקשר המודיעיני, איתי הסביר מדוע שינויים ארגוניים שמגבירים ספק וביקורתיות הם הכרחיים, אך אין להם סיכוי מול תרבות שבה לא יתכן שיש פער בין מה שאנחנו מבינים לבין המציאות.