בפרק החמישי של מודקאסט אנחנו מארחים את סא"ל שרית שפירא, ששימשה עד ממש לאחרונה כראש ענף מדעי ההתנהגות באמ"ן. שמענו משרית על האופן שבו תחום מדעי ההתנהגות עוזר למפקדי וחיילי אמ"ן להשתנות כדי להתאים לאתגרים העדכניים, על סוגיות של מגדר ומגוון באמ"ן, על אתגרי שימור ופיתוח קריירה בסביבה תחרותית ועל החוסן המפתיע באמ"ן של יחידות שנשים מפקדות עליהן. מנחה: אלון ששון.

"האירוע הטקטי נדיר שהוא מעניין כשלעצמו. מה שמעניין זה האנשים – למה הם יצאו מאחורי הקיר ל"פעל"; מה היו היחסים ביניהם; מה הם הרגישו – לפני וגם ברטרוספקטיבה של 30, 40 ו- 50 שנה; מי היה ה- unlikely hero בכל אירוע, וכמעט תמיד יש כזה - לא מישהו שהתכוונו או שהוא בעצמו התכוון, אבל מישהו שיצא לו לחסל את המחבלים או להציל את היום".תפקידו של הקמ"ן במבצעים מורכבים ורגישים, שבהם הזמן והסיכון משחקים תפקיד קריטי, אינו דומה לתפקידיו של קמ"ן במשימות אחרות. לעתים הוא יהיה זה שמחולל בעצמו את המבצע על סמך זיהוי הזדמנויות; פעמים אחרות הוא יצטרך לשכנע את המפקדים ואת מקבלי ההחלטות שניתן וראוי לממש את המשימה בשיטה שטרם נוסתה בעבר; ותמיד פעילותו נדרשת להיות סימביוטית עם המפקד בשטח.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק החמישי שוחחתי עם אבירם הלוי, מי שהיה סגן מפקד סיירת מטכ"ל, על הספר שכתב ביחד עם אבנר שור, לוחם סיירת לשעבר.  הספר מאפשר מבט נדיר ומרתק ל- 25 מהמבצעים המוכרים יותר והמוכרים פחות של "היחידה". חיסול אבו ג'האד, מבצע החטיפה של שיח' עביד, מבצעי שחרור בני ערובה והנסיון לשחרר את נחשון וקסמן – כל אלו מהווים תפאורה למוקד של הספר – הלוחמים, הקמ"ן והמפקדים בשטח, שדרך העיניים שלהם מוצגים המבצעים.מנחה: אלון ששון

כמה מודיעין צריך כדי לפתוח מלחמה והאם מודיעין יכול גם להפיל משטר?בשיחה עם תא"ל יוסי קופרווסר ראש המכון, אנחנו צוללים אל מאחורי הקלעים של מודיעין הנדרש להכנת מכת פתיחה כמו זו שנראתה במלחמת איראן–ישראל השנייה: מודיעין המכוון ליעדי איש ולתשתיות, ומבינים כיצד נבנית תמונת מודיעין למתקפה רחבת היקף.עוד דיברנו על שאלה אסטרטגית מסקרנת במיוחד: האם מודיעין יכול לבנות תמונה והכנה להפלת משטר? מהם התקדימים והניסיון בעולם, כיצד מעריכים את עמידותו של משטר והאם יש מודיעין אפקטיבי לסוגייה? עוד נגענו במושג מודיעין להערכת כשירות היריב, סוגיה שהפכה קריטית במלחמה הזו לאור הזמן הקצר שעבר בין שתי מלחמות איראן וישראל, וכן על מנת להתבונן קדימה על האופן בו קהילות המודיעין הישראלית והאמריקאית נערכות להמשך המערכה מול איראן ומשטר הרפובליקה האיסלאמית. השילוב בין מודיעין טקטי למודיעין אסטרטגי ומערכתי מאפיין את המלחמה הזו, הצטרפו אלינו!

"מהו אויב במערכה התודעתית? ידענו להכיר אויב פח"עי – ארגון טרור, חוליה, משגר, מתארי טרור כאלו או אחרים. פתאום האויב נהיה נרטיב. וכשהאויב הוא נרטיב יש לו ביטויים פיזיים – משפיענים שמקדמים אותו או ארגונים שמתחזקים אותו... כולנו עוברים הסבה" לצד זירות הלחימה, המדיניות, השיקום האזרחי ועוד, התעצמה מאד מאז ה- 7 באוקטובר המערכה על התודעה בעולם לטובת מדינת ישראל. תמונת האויב בזירה זו אינה מורכבת מחוליות ומשגרי רקטות אלא מנרטיבים וטרנדים, שנתמכים ומקודמים על ידי התארגנויות ומשפיענים. מרכז המודיעין האזרחי לטובת המערכה התודעתית הוקם כיוזמה עצמאית כדי לאפשר למשרדי ממשלה ולגופים אזרחיים שאינם מורגלים בשפע מודיעיני להבין טוב יותר את תמונת המצב, לזהות בה שינויים ולכוון את מאמצי הנגד שלהם.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". בפרק זה שוחחנו עם עומרי רולס, המייסד של מרכז המודיעין האזרחי שהוקם עם תחילת המלחמה לטובת המערכה התודעתית. שמענו ממנו על השריר הקמ"ני שהתעורר בו מחדש עם הקמת המרכז, על המורכבות ביצירה של "שירות" מודיעיני חדש שנועד לסייע במי שאינו רגיל כלל לצרוך מודיעין ועל מרכיבים טכנולוגיים ואנושיים מהסביבה האזרחית שניתן לשלב גם בפעילות של גופי הבטחון והמודיעין.מנחים: אלון ששון וסרן י'