"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים".
אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי רן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי.

 ד"ר כריסטיאן גוסטפסון, חוקר מודיעין וביטחון באוניברסיטת ברונל ואיש צבא לשעבר, מצטרף אלינו בשיחה הזו ב"מודקאסט" לניתוח חד על מלחמת איראן. "אנחנו צופים בשתי מלחמות שונות, את המלחמה הישראלית אנחנו מבינים, את המלחמה האמריקאית אנו מתקשים להבין, מהן מטרות המלחמה? ואיך המהלכים עד כה משרתים את המטרות האלה?"ד"ר גוסטפסון רואה במלחמת איראן המשך של מלחמת רוסיה אוקראינה, מתפעל מיכולת המודיעין למתקפה של ישראל אך גם מזכיר לישראלים אמת לא נוחה: גם מודיעין מצטיין לבדו "לא מנצח מלחמות". במלחמה האמריקאית הוא מזהה קווי דמיון למלחמת עיראק, ולאור עמימות במהלכי המלחמה מתריע מפני סכנה מוכרת: פוליטיזציה של הערכות מודיעין. בסיום, מבט החוצה: איך נאט"ו קוראת את הברית הישראלית-אמריקאית שמובילה את המלחמה הזו ומה המשמעות עבור סדר הבריתות הגלובלי? 

בזמן שישראל הייתה שקועה בענייניה הפנימיים, או "צרכה חומרים מאלחשים", כפי שכותב ג'קי חוגי בספרו החדש חמש נקישות בדלת, חמאס הפעילה לאורך שנים מערכת אוסינט יעילה שהתבוננה בישראל, למדה אותה וזיהתה את נקודות התורפה החשופות שלה. בפרק הרביעי בעונה השמינית של "מודקאסט", שירה ברביבאי־שחם משוחחת עם חוגי, כתב גלי צה"ל לענייני ערבים, על כתביו של יחיא סינוואר משנות הכלא, על מערכת האוסינט שבנתה חמאס בשנים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר, ועל האופן שבו קראה את ישראל ממידע גלוי. השניים שואלים מדוע החברה הישראלית כמעט שלא צרכה מידע גלוי על עזה, ומה נדרש מאנשי מודיעין, עיתונאים והציבור הישראלי על מנת להתגבר על הרתיעה מהתבוננות בפלסטינים, ולהבין את הצד האחר, מבלי לחזור על טעויות ה-7 באוקטובר. 
הפרק נוגע גם בחשבון הנפש האישי והמקצועי שחוגי עורך בספרו, ושואל לא רק מה מערכת המודיעין לא ידעה, אלא גם מה העיתונות והחברה בישראל ביקשו לא לראות.

במלחמת "עם כלביא" חיזבאללה ישב על הגדר, למרות הפגיעה בפטרוניתו איראן. כעת, למרות חולשה צבאית ולחצים פוליטיים מבית, הוא בוחר להצטרף למערכה ולירות על ישראל. מדוע? התנהלות חיזבאללה בראשות נעים קאסם מעידה על קבלת החלטות אסטרטגית שמוכנה לשלם מחירים אסטרטגיים. כיצד ארגון טרור מקבל החלטות אסטרטגיות והאם קהילת המודיעין של ישראל מיומנת להעריך קבלת החלטות אסטרטגית של היריב גם כאשר היא נראית 'לא סבירה' ובעלת מחירים 'לא הגיוניים'?קהילת המודיעין בישראל כשלה בהערכת החלטותיו של סינוואר, אך האם שני מקרי הבוחן של חיזבאללה במערכות נגד איראן עומדים בציפיות והערכות המערכת? העימות עם חיזבאללה מצית עימות צפוי ומציף שתי אפשרויות מנוגדות להמשך: פלישה קרקעית ישראלית  מול ניסיון דיפלומטי שמוביל נשיא לבנון לייצוב הגבול וריסון חיזבאללה.נשאל מה השתנה במערכת הלבנונית במלחמה הנוכחית וכיצד זה משפיע על המודיעין, ובעיקר- האם פירוק מנשק של הארגון הוא מהלך מציאותי וישים? לשיחה המרתקת הזו מצטרפים אליי מירי איזין לשעבר ראשת המכון לחקר הטרור באוניברסיטת רייכמן וכן גלעד איזין, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה וראש תכנית "חבצלות" בחמ"ן, שני אנשי מודיעין מנוסים שהזירה הצפונית היא תחום מומחיותם. הצטרפו אלינו!