"כאשר מדובר בתופעות מפוזרות, גופי המודיעין צריכים לצאת מתוך הקופסה שבה הם נמצאים ולעבוד ביחד עם גופים אזרחיים שמנתחים אירועים חברתיים. הגופים האלו אינם מוטים, בעוד שארגוני המודיעין נגועים לגמרי בהטיות".ארגוני מודיעין מורגלים בעבודה מול שחקנים גדולים, מרכזיים, מוכרים, ויש להם מנגנוני איסוף וניתוח שנועדו לחשוף את הכוונות הנסתרות שלהם להשיג יתרון כמו מתקפת פתע.אבל מה לגבי הפתעות מפוזרות, כאלו שמתפתחות בהדרגה ואינן תוצאה של מאמץ מתואם מצד יריבים או אויבים מוכרים? הפתעות אלו נוצרות כתוצאה מתהליכים חברתיים, אזרחיים ועוד, ולכן קשה לזהות אותן מראש בכלי המודיעין המסורתיים.בפרק החמישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם ד"ר אבנר ברנע על ההמשגה שיצר שמבחינה בין שני סוגי ההפתעות, על הביטויים של הפתעות מפוזרות בעולם הבטחוני ובעולם העסקי ועל כיווני פעולה שנכון לאמץ כדי לזהות ולהתמודד עם הפתעות כאלו.מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

בפרק השמיני בעונה השמינית של "מודקאסט” משוחחת שירה ברביבאי-שחם עם פרופ׳ מאיר ליטבק חוקר איראן שמסביר כיצד תודעת האימפריה העתיקה, לצד זיכרון ההשפלות וההתערבות המערבית, מעצבות את האסטרטגיה של הרפובליקה האסלאמית. בשיחה הוא מנתח את הטעויות הישראליות ב״שאגת הארי״, את הסיבות לחוסנו ושיקומו של המשטר ואת הקושי לגבש הערכה אסטרטגית בעידן רב־זירתי. דרך מחאת הנשים והחיג׳אב הוא מציג מקרה יוצא דופן של מחאה עממית שהצליחה לחולל שינוי היסטורי, ומה ניתן ללמוד ממנו. לבסוף הוא מציג כיצד עושר הכתיבה, המחקר וההגות באיראן מאפשר לפענח את רבדי העומק של החשיבה האסטרטגית שלה.  

"בתקופות רגילות אמ"ן חי את הלחימה היומיומית, את השגרה, וקל להתפתות ולחשוב שהשגרה היא חזות הכל. קשה בכלל לדמיין מלחמה. אנשי המודיעין, במיוחד במודיעין השדה, יכולים להזכיר לאמ"ן שלמרות קשיי השגרה, האתגר האמיתי הוא המלחמה, ומולה חשוב להקצות את האנשים הרלוונטיים ולבנות יכולות ליום המלחמה, גם אם איננו יודעים מתי הוא יגיע."מערך מודיעין השדה שינה את המיקום ואת תפיסת ההפעלה שלו מספר פעמים לאורך השנים, בתווך שבין אמ"ן מצד אחד וצבא היבשה מהצד השני. למיקום הייחודי שלו בתפר ביניהם יש יתרונות וחסרונות – כולם באו לידי ביטוי לפני ובמהלך "חרבות ברזל". מחד – פערים בין ייעוד המערך לבין רמת המוכנות שלו, ומאידך – יכולת לזהות מהר את האתגרים ולהשתנות תוך כדי תנועה כדי להביא לידי ביטוי יכולות אנושיות ומקצועיות שמתקיימות רק במערך הזה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השלישי אירחנו את אל"מ (מיל.) גלעד איזין, שמוביל את כתיבת התורה של מערך מודיעין השדה, לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר. גלעד רואה חשיבות רבה בשיקוף הדיון הער שמתקיים בנושא הפערים שזוהו בתפקוד המערך, אמ"ן וצה"ל לפני ובמהלך המלחמה – כמו גם הייחודיות והתרומה הייחודית שלהם. הוא מייחס חשיבות רבה למרכיב המילואים בהבנה עמוקה של צרכי המערך והיכולת לממש אותם בתורה אפקטיבית וקורא לשינוי בתפיסת ההפעלה של אנשי המילואים כדי להפיק את המיטב מהם ומכלל יכולות מערך מודיעין השדה.

בעונה 8 של "מודקאסט" -"אוסינט, שפה ותרבות", המוקדשת לחשיבות האוסינט ולהיכרות עם השפה, התרבות והדת של היריב, האורח הראשון הוא ד"ר מיכאל מילשטיין. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם הוא מתאר את התהליכים שעברה קהילת המודיעין בעשור שקדם ל־7 באוקטובר, ובעיקר את המעבר ממודיעין הנשען על מומחיותם של ערביסטים למודיעין הנשען על אנליסטים. כיצד נשחקה ההבנה העמוקה של השפה, התרבות והדת, ואת מקומה תפסו לא רק טכנולוגיות חדשות, אלא גם תפיסה שלפיה מומחיות שפתית ותרבותית היא מיומנות מיושנת שאינה חיונית עוד?בהמשך מתייחס ד"ר מילשטיין לתחקירי ה־7 באוקטובר ולשאלה כיצד בחנו את הפער הזה: מה השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים, האם הופקו והוטמעו הלקחים, וכיצד כל זה קשור גם למקומה של השפה הערבית במערכת החינוך בישראל. ולבסוף לסיום, גם המלצות קריאה, איך לא, בערבית.