סיכום כנס – מודיעין והמלחמה באוקראינה

תאריך: 15/06/2022
לסיכום הכנס המלא ב-PDF

ב-6 באפריל 2022 נערך כנס בינלאומי מקוון בנושא "מודיעין והמלחמה באוקראינה". הכנס נערך על-ידי מכון אירופה באוניברסיטת בר-אילן, המכון לחקר לוחמה היברידית בקרואטיה, והאגודה הבינלאומית לחקר ההיסטוריה של המודיעין (IIHA).
מטרת הכנס הייתה לדון בהיבטים המודיעיניים של המלחמה באוקראינה, ובהשלכותיה על עולם המודיעין.

בכנס השתתפו פרופ' שלמה שפירא, ראש מכון אירופה ויושב ראש ה-IIHA; פרופ' גורדון אקראפ מהמכון לחקר לוחמה היברידית; ד"ר יעקוב פאלקוב מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' דארקו טריפונוביץ מהמכון לביטחון לאומי ובינלאומי בסרביה; פרופ' דני אורבך מהאוניברסיטה העברית בירושלים; ופרופ' פרז'מיסלב גאזטולד מהאוניברסיטה ללימודי מלחמה בפולין.

תובנות מרכזיות שהועלו בכנס

תפקידים חדשים שהוצעו למודיעין:
  1. איסוף מודיעין שיעזור ביום שאחרי המלחמה, לדוגמה איסוף מודיעין על פשעי מלחמה במטרה שיהיו ראיות למשפט בבתי-הדין הבינלאומיים. צעד כזה עשוי להרתיע מדינות מביצוע פשעי מלחמה.
  2. שימוש בהערכות מודיעין, שבדרך-כלל נשמרות מסווגות, ככלי פוליטי בזירה הבינלאומית. במלחמה בין רוסיה לאוקראינה ההערכות שפורסמו שימשו ככלי להרתעת רוסיה ולאיחוד המערב לצד אוקראינה.
תובנות שנוגעות לצד הרוסי:
  1. רוסיה העריכה הערכת-יתר את היכולות העצמיות שלה, והערכת-חסר את היכולות של האוקראינים. בשלב הנוכחי קשה להצביע על סיבה מדויקת לכך, אבל ניתן להעלות מגוון רחב של סיבות אפשריות, כאשר ככל הנראה במציאות הכשל נבע משילוב של מספר סיבות.
  2. לגופי המודיעין הרוסים יש מגוון מטרות וצירי פעולה, שמכוונים ליעדים שונים שמטרתם סיוע לרוסיה ופגיעה במאמצי אוקראינה והמערב. המטרות השונות ממומשות באמצעות מגוון אמצעי איסוף.
  3. הרוסים מפעילים מספר רב של מבצעי השפעה על התודעה. עם זאת, הם הסתמכו על העוצמה הרכה שלהם יתר על המידה, ובמציאות יש מגוון אלמנטים שמפריעים להם להפעיל את העוצמה כרצוי.

תובנות שנוגעות לצד של אוקראינה והמערב:
  1. שיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני מהווה מכפיל-כוח. המערב רואה ברוסיה איום משותף ומעניק סיוע מודיעיני וצבאי לאוקראינה. זה אחד הגורמים שמאפשרים לאוקראינה להחזיק מעמד לאורך זמן  רב יותר מהצפוי.
  2. ניתן לראות הצלחות וכישלונות של המודיעין. מצד אחד ניכר כי יכולות ה-CI של אוקראינה טובות, לדוגמה נטען בכנס  כי רוסיה לא הצליחה לממש תקיפות סייבר משמעותיות. מצד שני, חלק ממדינות המערב לא הצליחו לצפות את התקיפה הרוסית על אוקראינה בצורה טובה.
בנוסף, עלה כי לרוב כישלונות מודיעיניים וצבאיים אינם תוצר של בעיה אחת, אלא של אוסף כשלים ובעיות. לכן חשוב להסתכל על מגוון הכשלים ולא להתמקד רק באחד. הכשלים יכולים לנבוע מהמבנה הארגוני, ניסיון לרצות את הממונים, או טעויות אנוש. כחלק מכך, חשוב להכיר הטיות קוגניטיביות טבעיות.

בין ניתוח כוונות לניתוח יכולות – פרופ' שלמה שפירא

פרופ' שפירא פתח בכך שחשוב לקיים את הדיון בנוגע למודיעין במלחמה באוקראינה כבר עכשיו, בזמן המלחמה, כדי לייצר ידע ולחדד את השאלות כשההתרחשויות עדיין טריות.
הוא התייחס לכישלון של המודיעין בתפקידו לספק התרעה מוקדמת, שמוביל להפתעות אסטרטגיות. הבעיה של גופי המודיעין המערביים במלחמה באוקראינה לא נוגעת לאיסוף מודיעין, אלא לניתוח מידע. בהיבטי איסוף מידע, ההתקפה הרוסית לא הייתה אמורה להיות מפתיעה, הרי הכוחות הרוסים היו גלויים והמערב ידע על מיקומם. עם זאת, היה כשל בניתוח המידע, מתוך הנחה שהרוסים קיימו תרגיל צבאי כפי שהם טענו. שפירא הוסיף והדגיש שכשל זה חוזר על עצמו לאורך המאה ה-20 וה-21.
טענה נוספת היא שהיכרות עם דוגמאות היסטוריות יכולה לסייע לענות על שאלות מודיעיניות פתוחות, כמו גם היכרות עם התרחשויות עדכניות באזורים אחרים בעולם. התבוננות כזו לא מתבצעת כיום מספיק, מפני שהמודיעין הפך להיות לוקלי (התייחסות לזירה) במקום גלובלי (התייחסות כלל-עולמית). לדוגמה, שאלה שנשאלת כיום היא למה רוסיה פלשה לאוקראינה עכשיו. תשובה אפשרית לכך נובעת מהנסיגה של ארה"ב מאפגניסטן, שייתכן שגרמה לפוטין להאמין שהמערב לא יתערב באוקראינה.
סוגיה נוספת שעלתה היא ההבדל בין מודיעין על יכולות למודיעין על כוונות. האמצעים הטכנולוגיים, שהשימוש בהם הולך ומתגבר, מתאימים בעיקר לניתוח יכולות היריב, אך לא נותנים מענה מספק לכוונותיו. לכן שפירא טוען כי צריך לחזור להשקיע ביומינט, שיכול לתת מענה על כוונות היריב. בהקשרי המלחמה באוקראינה, לדוגמה, המודיעין לקח בחשבון רק את ההבדלים המספריים בין הצבא האוקראיני לרוסי (יכולות), ולא התחשב בכוח הרצון של האוקראינים.
שפירא מאמין שגופי המודיעין צריכים לאסוף מודיעין שיעזור ביום שאחרי המלחמה, ולא רק מודיעין שמתריע על מלחמה ועל מהלכה. שפירא מתמקד באיסוף מודיעין על פשעי מלחמה, לדוגמה שימוש בנשק כימי, כך שיהיו ראיות למשפט בבתי-הדין הבינלאומיים. בעיה זו אמנם אינה ביטחונית לחלוטין, אבל זה עשוי להרתיע מדינות מלבצע פשעי מלחמה, שכן תהיה סכנה ממשית להרשעה.
בנוגע ליריבות בין המערב לבין רוסיה, הוא טוען שמתקיימת אירוניה היסטורית – כל המדינות ייחסו לרוסים יכולות רבות, אך בזכות היציבות של אוקראינה המערב יכול להיות רגוע לגבי יכולות הרוסים. לצד זאת, חשוב שהמערב יהיה זהיר באופטימיות שלו, כי הרוסים חזקים ויודעים ללמוד מהר מהטעויות שלהם.

סיכול ריגול במלחמה – פרופ' גורדון אקראפ

פרופ' אקראפ התייחס בהרחבה ליכולות סיכול ריגול (CI) ולחשיבותן. ה-CI של אוקראינה היה מוצלח כי רוסיה הוא תרם לאי ההצלחה הרוסית לפגוע בתשתיות קריטיות של המדינה או לבצע תקיפות סייבר משמעותיות. גם יכולות ה-CI של מדינות המערב מסייעות למאמץ האוקראיני – מאז פרוץ המלחמה פורסמה רשימה ארוכה של סוכני מודיעין רוסי שהיו בשגרירויות ברחבי העולם. פרסום הרשימה פגע משמעותית ביכולות איסוף המודיעין של רוסיה, וגם שיפר את יכולות ה-CI של אוקראינה.
לצד זאת, יכולות המודיעין של המדינות זוכות גם לביקורת מצד אקראפ. הוא טוען שלאורך המלחמה מורגש המחסור במודיעין וב-CI איכותי בכל הצדדים – רוסיה, אוקראינה והמערב.


שתי סיבות שבעיניו הובילו לחוסר-ההצלחה של התקיפה הרוסית:
  1. התפקוד הטוב של ה-CI באוקראינה ובמערב כדבר אחד שסייע לאוקראינה מול רוסיה.
  2. הערכת-יתר של רוסיה ליכולות של עצמה, במקביל להערכת-חסר ליכולות של אוקראינה. רוסיה לא צפתה את התפתחות היכולות של אוקראינה, שהתאפשרה בזכות סיוע של בעלות-בריתה. יש בכך כדי להדגיש את החשיבות של בריתות בימינו.
לצד שתי הסיבות האלה, הא הדגיש שעדיין מוקדם להגדיר למה התקיפה הרוסית לא מצליחה כמתוכנן, כי לא ניתן לדעת מה בדיוק התרחש בקרמלין ובגופי המודיעין הרוסים. בנוסף, הוא מציין שכנראה מדובר בשילוב של כמה סיבות, מפני שלרוב כישלונות מודיעיניים וצבאיים הם תוצר של אוסף בעיות.

המודיעין הרוסי: מטרות, מאמצים וכשלים – ד"ר יעקב פאלקוב

ד"ר פאלקוב הציע חלוקה לוגית של מאמצי גופי המודיעין הרוסים, כאשר לכל מאמץ יש היגיון שונה. החלוקה הזו ממחישה שגם בתוך קונפליקט אחד, לגופי מודיעין יש מספר מטרות קשורות בעלות סדר עדיפויות שונה.
הוא חילק את מאמצי המודיעין הרוסי לארבע רמות של סדרי עדיפויות:
  1. תמיכה במאמצי רוסיה להשגת הצלחות אסטרטגיות בתחום הצבאי, הדיפלומטי, ההשפעה והכלכלה.
  2. הכשלת המאמצים הישירים של אוקראינה והמערב כנגד רוסיה, צבאיים וכלכליים.
  3. ללמוד על הסיוע שאוקראינה מקבלת מהמערב, ולהכשיל אותו.
  4. למנוע כניסת מדינות חדשות כחברות לנאט"ו.
בהמשך, הציג תמונה של פעולות האיסוף הרוסיות באוקראינה ובאירופה. התרשים שהוצג ממחיש את היכולת של רוסיה להשתמש במגוון רחב מאוד של אמצעי איסוף, באוקראינה ומחוץ לאוקראינה, שמותאם לצורך האיסופי של רוסיה בכל מדינה ועבור כל משימה. אמצעי האיסוף כוללים שימוש בסייבר, גיוס סוכנים, סוכנים רוסים בזהות חשאית[1]רשתות חברתיות, כוחות מיוחדים, ועוד.
פאלקוב אף הרחיב על אחד הכלים המשמעותיים בהם המודיעין הרוסי משתמש, והוא מבצעי השפעה על התודעה. המודיעין הרוסי מפנה את מאמצי התודעה שלו לכמה כיוונים – כלפי אוקראינה, כלפי אזרחי רוסיה עצמם, וכלפי המערב, וכחלק מכך הוא אף מנסה לקדם תסיסה במדינות אחרות.
עם זאת, המודיעין הרוסי מתמודד גם עם מגוון כשלים, בעקבותיהם הוא צפוי להגביר את הפעילות שלו במדינות שנחשבות למרחב הבטוח של רוסיה, על מנת להחזיר את האחיזה היומינטית שלהם. אחת המדינות הנ"ל צפויה להיות ישראל. בין הכשלים:
  1. מחסור בהצלחות באוקראינה.
  2. הסנקציות של המערב מקשות על גיוס סוכנים מהמערב.
  3. הכעס של הציבור המערבי כלפי רוסיה מקשה על תהליך גיוס סוכנים שיסייעו לרוסיה.
  4. המערב מנהל מבצעי סיכול ריגול מוצלחים כנגד פעילויות הריגול וההשפעה של רוסיה.

שגיאות הערכה – פרופ' דארקו טריפונוביץ

פרופ' טריפונוביץ הדגיש שסרביה היא אחת הקורבנות המשמעותיים של הלוחמה ההיברידית ושל התעמולה הרוסית. הוא טוען גם שאופן פעולת המודיעין הרוסי באוקראינה דומה לפעולתו במקומות נוספים בעולם, ביניהם סרביה, גם בזמני שלום. עם זאת, ניתן ללמוד דברים חדשים על אופן פעולת המודיעין הרוסי על-בסיס פעולתו באוקראינה.
הוא ציין מספר הערכות שגויות של הרוסים שנוגעות למלחמה עם אוקראינה:
  1. הערכותיהם השגויות של הרוסים בנוגע להתפרקות גופים בינלאומיים. ראשית, הם העריכו שהאיחוד האירופי נמצא על סף התמוטטות בגלל עמדותיהן ופעולותיהן של גרמניה והונגריה, ובעקבות הברקזיט. הרוסים גם העריכו שמדינות אירופאיות רבות נמצאות בכף ידם, בגלל התלות שלהן בגז הרוסי ובגלל שייצוא הגז הרוסי מלווה בתעמולה פרו-רוסית. אך בפועל התקיפה הרוסית יצרה תגובה הפוכה ואיחדה את הגופים (נאט"ו, אירופה, המערב). הערכה שגויה שנאט"ו הוא אחד האיומים המשמעותיים על רוסיה. לדברי טריפונוביץ, דמוקרטיה היא האיום האמיתי על השלטון הרוסי. זאת מפני שאזרחי רוסיה רואים את השיפור ברמת החיים במדינות רבות שהיו בעבר חלק מבריה"מ, בעוד פוטין לא מביא שיפור כזה.
  2. הערכה שגויה של יכולותיהן וכוונותיהן של רוסיה ואוקראינה. הערכת-חסר של כוונות האוקראינים, לצד הערכה שגויה של היכולת של הרוסים ושל הלך-הרוח בקרב אזרחי רוסיה. טעות זו נובעת מכך שהמודיעין הרוסי מספר לפוטין את מה שהוא רוצה לשמוע.

לצד הביקורת כלפי ההערכות הרוסיות, טריפונוביץ העביר ביקורת גם על המצב במערב. הוא אומר שלא קיימת היכרות אמיתית ועמוקה עם האופן שבו רוסיה מבצעת מבצעי תודעה, ולכן גם אין התמודדות רצינית עם מבצעי התודעה שלה. בעיניו, כחלק מההתמודדות נדרש לייצר רשימת מדינות שנמצאות תחת השפעה רוסית משמעותית, וניתן להכין רשימת פרמטרים שיכולים לסייע להרכיב את הרשימה הזו.

בין כישלונות מודיעיניים לכישלונות הערכה – פרופ' דני אורבך

פרופ' אורבך ציין שרוסיה נכשלה בהשגת מטרותיה הפוליטיות והצבאיות, וטען שהכישלון הראשוני של רוסיה נובע מכישלון מודיעיני וכישלון של הערכה. בהמשך הוא פרט מספר סוגי כישלונות שלראייתו התרחשו במקרה הזה.
  1. כשל הקווים האדומים (The red lines fallacy) – כישלון שעשוי להתרחש ע"י המנהיגים או המודיעין. לפי הכשל הזה, אנשים נוטים להאמין שאם יריביהם התעלמו מקווים אדומים בעבר, הם ימשיכו לנהוג כך. הרוסים ראו את הנסיגה מאפגניסטן ואת ההתעלמות מהנשק הכימי בסוריה, והסיקו שהמערב "חלש" ויתעלם מחציית הקווים האדומים. הערכה זו הייתה שגויה כי הרוסים התעלמו מסדר העדיפויות של יריביהם – החשיבות של אוקראינה עבור המערב גבוהה יותר מזו של סוריה ואפגניסטן, לכן ארה"ב הבליגה על חציית קווים אדומים בזירות מסוימות, ולא באוקראינה.
  2. הערכת-יתר לעוצמה הרכה הרוסית – רוסיה הסתמכה על העוצמה הרכה שלה יתר על המידה, במיוחד במדינות כמו צרפת וגרמניה, בהן הייתה לרוסיה השפעה רבה על פוליטיקאים וגופי אנרגיה. המלחמה הנוכחית מבליטה את המגבלות של העוצמה הרכה, כי הציפייה היא שעוצמה רכה תמנע סנקציות וגינויים, אך בפועל היא כשלה בכך.
  3. הערכת-חסר לצבא האוקראיני – הכשל הזה נבע מקיבעון מחשבתי על ניסיון עבר של מפגש בין הצבאות, בעת הפלישה לחצי האי קרים, אז הצבא האוקראיני היה משמעותית יותר חלש.
  4. כשל של mirror imaging – אנשים נוטים לראות את היריבים שלהם כתמונת-ראי של עצמם, ולהניח שהיריב יפעל בדיוק כמוהם. בהקשר של המלחמה הנוכחית, רוסיה התייחסה לאוקראינה כמדינה עם פיקוד ריכוזי. לכן, רוסיה העריכה שהחלפת זלנסקי תהיה מספקת להשגת מטרותיהם. אך אוקראינה היא מדינה ביזורית, וההתנגדות של העם האוקראיני הראתה שהם טעו. עם זאת, אין לדעת כיצד היה משפיע חיסול זלנסקי.

מודיעין כנחלת הכלל ויתרונות האדם על המכונה – פרופ' פרז'מיסלב גאזטולד

פרופ' גאזטולד התייחס לבחירה של מדינות המערב לפרסם את הערכות המודיעין שלהן לגבי הפלישה הרוסית לאוקראינה, שכן הערכות מודיעין הן דבר מסווג מטבען. הוא ציין ארבע מטרות, שהיו לפרסום ההערכות – הרתעת רוסיה מפני פלישה, סימון פוטין כגורם היחיד שאחראי למלחמה, איחוד המערב ויצירת סולידריות כלפי אוקראינה, ופגיעה בביטחון העצמי הרוסי. הפרסום השפיע לרעה על הביצועים של הצבא הרוסי מפני שהוא הוריד את המוטיבציה והביטחון העצמי של הלוחמים, והוכיח שלהערכות מודיעין יכול להיות גם תפקיד פוליטי בזירה הבינ"ל.
קשה לומר מה היה הגורם העיקרי לשרשרת הכישלונות של רוסיה, שכוללת הערכת-חסר ליכולות של אוקראינה – אם הגורם הוא טעויות אנוש, ניסיון לרצות את פוטין, או הקצאת כוח-אדם שגויה. בנוסף, קשה לדעת מה נאסף על-ידי המודיעין הרוסי, אבל ניתן להעריך שפוטין ידע שתהיה התנגדות מסוימת של הצבא האוקראיני. לצד זאת, ניתן להעריך שפוטין לא קיבל דיווחים על תגובה עוצמתית צפויה של המערב. אבל ייתכן שלא היו אינדיקציות לתגובה עוצמתית של המערב כי רבים במערב לא האמינו שתהיה תקיפה.



לטענתו, הסיוע האמריקאי המודיעיני, שבא לידי ביטוי באימונים ובמידע, היה רב חשיבות. לטענתו, הסיוע האמריקאי בסיגינט מאוד עוזר לאוקראינה, אבל גם השימוש ביומינט הוא משמעותי מאוד, כי יש מידע שקשה להשיג דרך סיגינט, לדוגמה הלכי רוח בקרמלין ורשימת אנשי הסוד של פוטין.
גאזטולד התייחס גם לשני לקחים שניתן ללמוד על מודיעין מהמלחמה הזו. לקח ראשון הוא שגם בעידן הבינה המלאכותית, יש לאנשים יתרונות רבים על מכונות. לדוגמה, אלגוריתמים ממוחשבים צפו שאוקראינה תחזיק לכל היותר 72 שעות מול רוסיה, אבל הם טעו כי האלגוריתמים לא שיקללו דברים שהמוח האנושי חושב עליהם. לקח שני הוא שהמודיעין כבר לא ייחודי למדינות. בעידן הסייבר, כמעט כל אדם עם הבנה במחשבים יכול לקיים איסוף מודיעיני, לדוגמה על-בסיס תמונות לוויין פומביות ניתן ללמוד על מיקום הכוחות הרוסים.


[1] מרגלים רוסים תחת כיסוי לא-רשמי וזהות בדויה או גנובה, שאומנו כדי להתחזות לאזרחים של מדינת היעד שלהם.