עמיתי המכון

מוזמנים ומוזמנות לקרוא סיכום של מפגש וירטואלי (וובינר) משותף למכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולבית הספר ללימודי המשך (SCS) באוניברסיטת ג'ורג'טאון. בוובינר עסקנו בסוגית לימודי המודיעין בהווה ובהסתכלות קדימה, ובמסגרת זאת דנו במקרי מבחן שבהן התחוללו הפתעות אסטרטגיות: המלחמה באוקראינה ומתקפת ה-7 באוקטובר. כמו כן, התייחסנו לסוגית ההכשרות בעולם המודיעין וניסינו יחד לזהות פערים ואזורי שיפור שהתמקדות בהם תוכל לתרום למוכנות טובה יותר של פרקטיקנים כמו גם מומחים בעולם הנוטה לשינויים תכופים. אנו רואים בוובינר המשותף צעד ראשון במסגרת שיתוף פעולה מתהווה בין המכון לחקר המתודולוגיה ולג'ורג'טאון כאשר פעילויות משותפות נוספות כבר מתוכננות בהמשך השנה. מטרתו של שיתוף הפעולה מבחינתנו היא עידוד שיתופי פעולה בינתחומיים בין אנשי ונשות מודיעין, עולם האקדמיה ושחקנים נוספים. אנו מעוניינים ומקווים גם ששיתוף פעולה זה יוליד גישות בינתחומיות להעצמת האפקטיביות של עבודת המודיעין ובפרט כאלה שיתרמו להתמודדות עם אתגרי השעה.

מתקפת הטילים של איראן על מדינת ישראל החזירה לשיח הציבורי נושא שנדחק מעט לשוליים בחצי השנה האחרונה – תוכנית הגרעין האיראנית. אבל בשונה מהציבור הרחב, ארגוני המודיעין ברחבי העולם ממשיכים לעסוק בסוגיות הגרעיניות ללא הפסקה מזה למעלה משמונה עשורים, ובשנים האחרונות הם כבר לא לבד. בעקבות הכניסה של גורמים לא מדינתיים לעולם המודיעין, ניכרת שבירת המונופול של המדינות על מידע רגיש גם בתחום הגרעין.
זרקור זה מתבסס בעיקרו על מאמר של פרופ' איימי זיגארט, ועוסק בשינויים שהובילו להצטרפות הגורמים החדשים לעולם המודיעין על תוכניות גרעין, תוך התמקדות בניתוח היתרונות והחסרונות של השחקנים הפרטיים כשחקנים חדשים בתחום המודיעין הגרעיני.

ההיכרות עם מערכות מידע מודיעיניות מועטה בדרך-כלל, כי רבות מהן מסווגות. עם זאת, לעתים פרסומים של ארגוני מודיעין שונים מאפשרים לנו הצצה לחלק מהדרכים בהן גופי מודיעין משלבים, או ישלבו, מערכות מידע ייעודיות בעבודתם. לדוגמה, מערכת SMAPS של ה-NGA ופרויקטי SMART ו-REASON של IARPA.
סדרת הזרקורים הנוכחית סוקרת מערכות מידע שנועדו לצרכים מחקריים שונים של ארגוני מודיעין. זאת על בסיס פרסומים גלויים, כאשר כל זרקור יציג מערכת אחת (הזרקור הראשון עסק במערכת REASON). זרקור זה מתאר את מערכת SMAPS, שנכנסה לשימוש ב-NGA האמריקאית באפריל 2022, ונוצרה בזכות שיתוף פעולה בין מספר יחידות בארגון.

ב-4 באפריל 2023 התקיים כנס בנושא "אוטוריטריה דיגיטלית: אתגר מתעצם". הכנס התקיים בחסות מכון המחקר האמריקאי Carnegie Endownment, ונאמה והתראיינה בו אבריל היינס, מנהלת המודיעין האמריקני. סיכום זה מהווה סינתזה בין הנאום לבין הריאיון.
האירוע עסק בדיכוי דיגיטלי שמתבצע על-ידי משטרים אוטוריטריים ובתפקידו של המודיעין מול האיום הזה. היינס התמקדה באתגר האוטוריטריה הדיגיטלית, שלטענתה נוטה להישכח – קידום הגישה האוטוריטרית באמצעות דיכוי דיגיטלי בקרב מדינות זרות, תוך פגיעה בדמוקרטיה, באמצעות יישום של כלים טכנולוגיים, משפטיים וארגוניים. סוגיה שנובעת מאיום זה, שבדרך כלל מופנה כלפי פנים, היא ניסיון ההשפעה הזרה על דמוקרטיות מערביות, שהופך בשנים האחרונות לאתגר מודיעיני מרכזי.

ההיכרות עם מערכות מידע מודיעיניות מועטה בדרך-כלל, כי רבות מהן מסווגות. עם זאת, לעתים פרסומים של ארגוני מודיעין שונים מאפשרים לנו הצצה לחלק מהדרכים בהן גופי מודיעין משלבים, או ישלבו, מערכות מידע ייעודיות בעבודתם. סדרת הזרקורים הנוכחית תסקור מערכות מידע שנועדו לצרכים מחקריים שונים של ארגוני מודיעין. זאת על בסיס פרסומים גלויים, כאשר כל זרקור יציג מערכת אחת. זרקור זה מתאר את פרויקט REASON, אותו התניעה IARPA בתחילת שנת 2023.

רבים בעולם מכירים את הסדרה "האמריקאים," אבל לא בהכרח את תוכנית היומינט עליה הסדרה מבוססת. מדובר על תוכנית הבלתי-חסויים (illegals), תוכנית מיוחדת שפועלת ברחבי העולם תחת גופי המודיעין הרוסים ומכשירה אנשי מודיעין לפעול במדינות זרות תחת זהות בדויה. בדומה לפעילויות יומינט רבות, העידן הדיגיטלי מערים קשיים רבים גם על תכנית הבלתי-חסויים, לכן בעיני המערב התוכנית הזו מיושנת ומעידה על רמה טכנולוגית נמוכה של הרוסים. הדעה הרווחת במערב הייתה שהרוסים הפסיקו את התוכנית הזו, עד שבשנת 2010 הדעה הזו הוכחה כשגויה כאשר עשרה סוכנים נחשפו ונעצרו בארה"ב על-ידי ה-FBI.
הזרקור נכתב בהשראת המאמר "תכנית הבלתי-חסויים של המודיעין הרוסי: נכס מתמשך" מאת קווין רייהל, שהתבסס בין היתר על מקורות רוסיים כמו עריקים ובכירי מודיעין לשעבר. בנוסף, חלקים מהזרקור מבוססים גם על מחקרים שעוסקים בתרבות אסטרטגית רוסית.

כבר בראשית דרכה של מדינת ישראל דוד בן גוריון השתמש באנשי מודיעין למשימות דיפלומטיות, בעיקר כדי לגייס סיוע בינלאומי בתקופה שמדינות רבות העדיפו שלא לקיים קשר פומבי עם ישראל. כך, לאורך השנים התבסס תפקיד אנשי המודיעין הישראלים כ"דיפלומטים אלטרנטיביים". ישראל איננה ייחודית בהקשר זה – לאורך ההיסטוריה תפקידי גופי המודיעין והדיפלומטיה היו, ועדיין, קשורים זה לזה ברחבי העולם. זרקור זה מתמקד בזיהוי המניעים של ראשי מדינות להיעזר באנשי מודיעין עבור דיפלומטיה חשאית, לצד הדיפלומטיה שמובלת על-ידי משרד החוץ.

אחת התופעות הבולטות בהקשר של פלישת רוסיה לאוקראינה היא שיתוף מודיעין רגיש על ידי ארה"ב ובריטניה עם גורמים מדיניים ושירותי מודיעין זרים וחשיפת חלקו במרחב הציבורי. חשיפת המודיעין נועדה לשרת מטרות מדיניות וצבאיות רבות ומגוונות, חלקן הושגו בין השאר הודות לחשיפת המודיעין וחלק מהן לא הושגו בעיתוי המתבקש. בכל מקרה, השימוש בשיטת פעולה זו כרוך גם בסכנות לא מעטות בכל הקשור להגנה על המקורות ועל אמינות שירותי המודיעין.
זרקור זה עוסק בנושאים אלה, תוך התמקדות בשאלות שצריך לשאול כדי להבין את הבחירה של ארה"ב ובריטניה לשתף במודיעין.

הטיות קוגניטיביות מתייחסות לכשלי חשיבה של פרטים, קבוצות וארגונים, והן רבות ומגוונות. כל אדם לוקה בהטיות קוגניטיביות שעשויות להוביל לשגיאות ולתפיסה מוטעית של המציאות. כל שלב בעבודת המודיעין חשוף להטיות, שלעתים השלכותיהן הרות-גורל. לכן, התמודדות עם הטיות קוגניטיביות, היא חשובה ומשמעותית.
במאמר זה מוצגת חלוקה של  ההטיות הקוגניטיביות לאשכולות, מיפוי משפחות של פתרונות מוכרים, ולבסוף הצלבה בין ההטיות לפתרונות. זאת לצורך יצירת מסגרת מוצעת שיכולה לסייע לבחור את הפתרונות הרלוונטיים.